אמיל אדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

אמיל אדה היה פוליטיקאי לבנוני ממוצא מארוני.

הוא הובא ללבנון על ידי הצרפתים בסוף 1918 מגלות בה שהה בעת מלחמת העולם הראשונה בפריז. כבר אז ייצג אדה באורח מובהק את אגף המשכילים בעדה המארונית. אדה ראה בלבנון מבצר נוצרי, שיש להגן עליו מפני המוסלמים, גם אם היו הם ערבים לאומיים מודרניים. אדה טען כי פער תרבותי-זהותי זה חצץ בין נוצריי לבנון לבין המוסלמים אשר בה. בעוד המוסלמים היו בעיניו ממשיכי מסורתה של תרבות המדבר היו המארונים חלק אורגני מתרבות הים התיכון.

את ילדותו עשה אדה בביירות ואת נעוריו בצרפת, שם השתלם בעריכת דין. היטמעותו בחברה הצרפתית הייתה שלמה, ומשחזר ללבנון התגורר ברובע הנוצרי-אריסטוקראטי של ביירות.

במקביל לירידת כוחה של הכמורה עלה מעמדו של אדה כמנהיג הלאומיים המארוניים האנטי-מוסלמיים והפרו-צרפתים. בשלב מסוים הוא היה מוכן אף לשקול את השתחררותה של לבנון מאזורים מאוכלסים במוסלמים, בתנאי שתישמרנה ההגמוניה המארונית ונוכחותה של צרפת. אולם בעיקרו של דבר נותר אדה נאמן לרעיון "לבנון הגדולה". הוא וחבריו שאפו להגיע בארצם לשליטה מארונית רבה יותר ממה שיצרה מערכת האיזונים המנדטורית. לשם כך חתר אמיל אדה עם הכרזת הרפובליקה לקבלת הנשיאות, אך דבר זה לא עלה בידו.

ב־1929 זכה אדה בראשות הממשלה. באותה עת החל המשבר הכלכלי העולמי לקעקע את חיי הרווחה היחסית של העשור, שעמד להסתיים. אדה ניצל את המשבר לקידומו של הקו האוטוריטטיבי המארוני, שייחל לו. בתמיכת הצרפתים פיזר את הפרלמנט, ושלט באמצעות צווים. אולם הוא הצליח לשמור על מעמד זה חמישה חודשים בלבד, אשר במהלכם הרחיב את החינוך המיסיונרי ואף עודד את הלכי הרוח, שבישרו לאומנות מארונית הנשענת על תודעת מורשת הפניקיות.

הקודם:
בשארה אל-חורי

ראש ממשלת לבנון
11 באוקטובר 1929 - 25 במרץ 1930

הבא:
אוגוסט אדיב פאשא

הקודם:
חביב פאשא אלסעד

נשיא לבנון
20 בינואר 1936 - 4 באפריל 1941

הבא:
פייר ג'ורג' ארלאבוס (זמני)

הקודם:
בשארה אל-ח'ורי

נשיא לבנון
11 בנובמבר 1943 - 22 בנובמבר 1943

הבא:
בשארה אל-ח'ורי

מקור: http://he.wikipedia.org../../../%D7%90/%D7%9E/%D7%99/%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%9C_%D7%90%D7%93%D7%94.html

קטגוריות: נשיאי לבנון | ראשי ממשלת לבנון