איבן אנדרייביץ' קרילוב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איבן אנדרייביץ' קרילוב (13 בפברואר 1769 - 21 בנובמבר 1844) (ברוסית: Иван Андреевич Крылов) היה סופר אגדות עם וממשיל משלים רוסי. (התאריכים המופיעים כאן הם לפי הלוח הגרגוריאני, הנוהג כיום בכל העולם והיה נהוג באותה עת במערב אירופה. לפי הלוח היוליאני, שהיה נהוג ברוסיה בתקופתו של קרילוב, הוא נולד ב-2 בפברואר 1769 ומת ב-9 בנובמבר 1844).
קרילוב נולד במוסקבה, אך את מרבית שנותיו המוקדמות העביר בערים אורנבורג וטבר. אביו היה קצין צבא שנפטר בשנת 1779, בהיותו של איבן קרילוב בן 10. אמו גידלה אותו לבדה, ועברה לסנט פטרבורג כשהיה בן 14 בתקווה לזכות בקצבה ממשלתית.
בסנט פטרבורג החל קרילוב לעבוד בשירות הממשלה, תוך שהוא כותב סיפורים, סאטירות ואופרות קומיות, אך התפטר לאחר מות אימו ב־1788. 5 שנים קודם לכן הוא הצליח למכור קומדיה שכתב למוכר ספרים, מה שעודד אותו לכתוב את המחזה הרציני "פילומלה" ולנסות לחדור לחוג הדרמטי של קניאז'ין. נסיונותיו להוציא לאור מגזין ספרותי סאטירי (שנקרא "פוצ'בה דוחוב") נכשלו ברובם וגרמו לו התנגשויות עם הצנזורה, אך יחד עם מחזותיו הם העלו אותו לתודעה בחברה הגבוהה.
קרילוב היה במשך ארבע שנים (1797 - 1801) בן חסותו של הנסיך סרגיי גליצין, ואף ליווה אותו כמזכיר רשמי בעת שזה התמנה למושל צבאי של ליבוניה (אזור דרומית לאסטוניה של ימינו). מעט ידוע לנו לגבי קורותיו בשנים שלאחר מכן, אך הדעה הרווחת היא שנע מעיר לעיר ועסק בעיקר במשחקי קלפים, אחריהם היה כרוך.
ב־1805 הוא החל לתרגם את משלי לה פונטיין הצרפתי, אך הגיע למסקנה כי ביכולתו לכתוב משלים טובים לא פחות. אוסף האגדות הראשון (23 במספר) מפרי עטו ראה אור ב־1809 וקנה לו הצלחה ותהילה, מ־1812 ועד 1841 הוא גם החזיק משרה בספרייה הציבורית המלכותית, שם הגיע עד לתפקיד ראש מחלקת הספרות הרוסית. הצאר אלכסנדר הראשון אף הבטיח לתמוך בו כספית במידה ויכתוב "כיאות".
קרילוב נהנה מהערכה רבה עוד בימי חייו: האקדמיה הרוסית למדעים קיבלה אותו כחבר לשורותיה ב־1811 וזיכתה אותו במדליית זהב. ב־1838 נערך פסטיבל גדול בחסות הצאר לחגיגות היובל של קריירת הסופר שלו והוא זכה לקיצבה נדיבה.
עד למותו נמכרו כ־77,000 עותקים של קובצי האגדות שלו ברוסיה, וסגנונו מלא ההומור התחבב על קהל הקוראים. למרות שקרילוב התחיל כמתרגם ומחקה של איזופוס, מולייר, לה פונטיין ואחרים, הוא כתב גם אגדות מקוריות רבות שהושפעו מחיי הכפר של מולדתו.
משלי קרילוב תורגמו לעברית פעמים מספר, החל בתרגומו של משה בן דוד הכהן רייכרסון מסוף המאה התשע עשרה, תרגומו של חנניה רייכמן מ־1949 (עם איורים מאת נחום גוטמן).
[עריכה] קישורים חיצוניים
- פירוט נוסף על חיי קרילוב (אנגלית)
