אגון קרנץ
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אגון קרנץ (19 במרץ 1937) היה המנהיג הקומוניסטי האחרון של הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית.
[עריכה] חיים מוקדמים
אגום קרנץ נולד במזרח-ברנדנבורג, בתום מלחמת העולם השנייה קרנץ יחד עם משפחתו עברו להתגורר בדמגרטן אחרי גירוש הגרמנים מגרמניה המזרחית.
קרנץ הצטרף למפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה בשנת 1955. במהלך הקריירה הפוליטית שלו הוא החזיק בתפקידים שונים הבולט שבהם הוא חברותו בפוליטביורו משנת 1983 וכהונה כמזכ"ל הנוער הגרמני החופשי, תנועת הנוער הקומוניסטית.
[עריכה] מנהיג הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית
קרנץ נבחר למזכ"ל מפלגת האיחוד הסוציאליסטי ומנהיג הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית ב-18 לאוקטובר, 1989 בעקבות גלי המחאה ההומונים שהביאו להתפטרותו של אריך הונקר.
למרות מחאות רבות קרנץ נבחר על ידי הפולקסקאמר לתפקיד יושב ראש מועצת המדינה ויושב ראש מועצת הביטחון הלאומית, היה זה הפעם הראשונה בהיסטוריה של הפרלמנט המזרח גרמני שהחלטה לא עברה בלי התנגדות.
ב-7 לנובמבר קרנץ קיבל את התפטרותו של ראש הממשלה וילי שטוף, ממשלתו ושני שליש מחברי הפוליטביורו. למרות זאת הוא נבחר מחדש כיו"ר על ידי הוועד המרכזי של המפלגה.
למרות הבטחותיו של קרנץ לקיום רפורמות דמוקרטיות במערכת המזרח גרמנית וביקורתו על נוקשותם של קודמיו המחאה הציבורית כנגד משטרו התגברה. בניסיון להרגיע להשתלט על המצב הוא אישר תקנות חדשות שאיפשרו נסיעה לגרמניה המערבית ופתח את מעבר הגבול עם צ'כוסלובקיה שנסגר כדי למנוע מעבר של מזרח גרמנים למערב.
קרנץ השביע את ממשלתו החדשה ב-18 לנובמבר. אולם בימים הראשונים של דצמבר כל חברי הפוליטביורו והוועד המרכזי של מפלגת האיחוד הסוציאליסטית התפטרו, והמפלגה דרשה את התפטרותו של קרנץ.
קרנץ התפטר ב-7 לדצמבר, 1989. הוא היה מנהיגה הקומוניסטי האחרון של גרמניה המזרחית. הוא סולק ממפלגת הסוציאליזם הדמוקרטי (יורשתה של מפלגת האיחוד הסוציאליסטי) בשנת 1990 בניסיון לשפר את תדמית המפלגה.
[עריכה] אחרי איחוד גרמניה
קרנץ נשפט בשנת 1997 לשש וחצי שנות מאסר בעוון פשעים שבוצעו בזמן המלחמה הקרה, רציחתם של עריקים שניסו להימלט למערב דרך חומת ברלין, תרמית בחירות ופשעים אחרים.
בערעור על פסק הדין בשנת 1999 קרנץ טען שלגרמניה המאוחדת אין שום סמכות לשפוט אותו על מעשים שנעשו בזמן קיומה של גרמניה המזרחית הוא גם העלה את הטענה ששפיטתם של אנשי מזרח גרמניה היא הפרה של הבטחה שקאנצלר מערב גרמניה בזמן האיחוד הלמוט קוהל נתן למיכאיל גורבצ'וב. ערעורו נדחה על ידי בית המשפט.
קרנץ שוחרר בשנת 2003. הוא ממשיך לטעון שהוא היה אסיר פוליטי של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, מגן על פעולות השלטון הקומוניסטי המזרח גרמני וטוען שגם המבצעים והקורבנות היו שבויים של אירועי המלחמה הקרה.
