תקופת האבן הקדומה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| פרה היסטוריה | |||
| תקופת האבן | תקופת האבן הקדומה | הפלאוליתית הקדומה |
|
| הפלאוליתית תיכונה |
|||
| הפלאוליתית המאוחרת |
|||
| תקופת האבן התיכונה | התקופה האפיפלאוליתית | ||
| התקופה קדם נאוליתית | |||
| תקופת האבן החדשה | |||
| תקופת המתכות | תקופת הנחושת | ||
| תקופת הברונזה | |||
| תקופת הברזל | |||
תקופת האבן הקדומה או התקופה הפלאוליתית (מקור השם מיוונית; παλαιός פלאיוס = ישן, λίθος ליטוס = אבן), תקופה במערכת שלוש התקופות; אחד החלקים של תקופת האבן, בה התחילה ההתפתחות הטכנולוגית של הומינידים. כפי שמרמז שמה של התקופה, הומינידים החלו לייצר כלי אבן בעת זו. נמצאו עדויות על כך שההומו הביליס החל ליצר כלים בתחילת תקופת האבן הקדומה, לפני יותר מ-2,500,000 שנה. יצור כלי האבן נשאר כמעט ללא שינוי במהלך כל תקופת האבן הקדומה, עד להמצאת החקלאות.
תקופה זו נמשכה במרבית המקומות במקביל עד לסוף תקופת האבן התיכונה או עד לתקופה האפיפלאוליתית - כינויה של תקופת האבן התיכונה באזורים בהם לא הורגש עידן הקרח המאוחר, כמו באזור המזרח התיכון.
תוכן עניינים |
[עריכה] חלוקות משנה של התקופה הפלאוליתית
תקופת האבן הקדומה מחולקת בדרך כלל לשלוש תקופות משנה:
- התקופה הפלאוליתית הקדומה - (2,500,000 לפנה"ס - 120,000 לפנה"ס): בתקופה זו הומצא גרזן היד. בתקופה זו חיו ההומו הביליס וההומו ארקטוס.
- התקופה הפלאוליתית התיכונה - (300,000 לפנה"ס - 30,000 לפנה"ס): בתקופה זו החלו לייצר כלי שבב העשויים מאבן, בטכניקה של הוצאת שבבים תוך הקשה על האבן בזווית מתאימה. בתקופה זו חי האדם הניאנדרתלי.
- התקופה הפלאוליתית המאוחרת - (30,000 לפנה"ס - 10,000 לפנה"ס): בתקופה זו חל שיפור טכנולוגי - הכלים נעשו מגרעין האבן והעיבוד כלל שני שלבים. חוקרים משערים כי בתקופה זו הגיעה השפה לבשלות מלאה. ההומו סאפיינס היה נפוץ בלבאנט, במערב אסיה ובאירופה. זהו העידן התרבותי של האדם המודרני, שנכנס למרכז הבמה ודוחק את האדם הניאדרתלי.
[עריכה] מקורות ותרבות אזורית
בתקופת האבן הקדומה נזונו ההומינידים מלקט-צייד ואכילת נבלות, ולאורך זמן התפתחה תזונה מורכבת ועשירה יותר. עיקר תפקידה של הדת בתקופה זו היה גירוש שדים וכוחות רעים. פעולות אלו נעשו באמצעות "קסמים חיוביים" שביטלו את ההשפעה של כוחות הרוע. התפיסה ה"דתית" שימשה אנשים אלה היה להסביר את המציאות באמצעות מיתוסים אטולוגיים - סיפורים המתארים את סיבת הדברים.
רמת הארגון החברתי הייתה כזו שלא איפשרה מבנה "שלטוני" קבוע. למעשה, הארגון היה מבוסס סביב מנהיג טבעי חזק. בכל פרק זמן עלה מנהיג חדש שהיה חזק מקודמו. החוקרים משערים כי היה שוויון כמעט מלא בין המינים בכל אוכלוסיית ההומינידים. ההבדלים העקריים היו, שגברים צדו, ונשים ליקטו וטיפלו בצעירים; למעט משימות אלו, נחלקו יתר המשימות בצורה שוויונית.
ניתן ללמוד מן החפצים שנמצאו לאורך השנים על היכולות הטכניות של הומינידים. חפצים נעשו ממגוון חומרים, ביניהם שברי סלעים ואבני חלמיש, שימוש בעץ, חימר ושרידי בעלי חיים. ערכות הכלים שנמצאו על ידי ארכיאולוגים היו גדולות. נמצאו פרטים כמו סכינים, גרזנים, מגרדות, פטישים, מרצעים, מחטים, רומחים, אלות, מגנים, שיריונים, רובי נשיפה, וחץ וקשת.
מעבר לכלי העבודה, נמצאו גם סירות קלות ובתי שלג. להומינידים היה ידע על רעלים שונים כמו מימן ציאנידי (hydrocyanic acid), קוראר (curare - רעל המופק מעץ טרופי), ארס נחשים, רעל המופק מצמח הרוש (hemlock), ואלקלואיד (alkaloids). בחלוף הזמן פיתחו הומינידים אמצעים שונים על מנת לשמר את מזונם כגון הקפאה, ייבוש, וסגירה (בחימר או דונג).
בסוף תקופת האבן הקדומה (300,000 - 500,00 לפנה"ס) נוצרו באפריקה והלבאנט הפסלים הראשונים. כן נמצאו ציורי מערות באירופה, המתוארכים מוקדם יותר מ-35,000 לפנה"ס, ובהם דמויות בעלי חיים ואנשים. ציורי המערות והפסלים שנמצאו מצביעים על יכולת אומנותית גבוהה, החוקרים מניחים כי מטרתם העיקרית הייתה לעודד את הציד, וכן את הצלחת היבול ואת פריון הנשים.
[עריכה] התזונה בתקופת האבן הקדומה
התזונה בתקופה הפלאוליתית, או בשמותיה האחרים: "התזונה של איש המערות", "פלאודאיט" (paleodiet), "תזונת תקופת האבן", "התזונה הטרום חקלאית" או "תזונת צייד/מלקט", כללה אכילה של צמחים לא מתורבתים ובעלי חיים. להומינידים בתקופה זו היה ידע נרחב בנושא צמחים ועשבי תבלין ומרפא, כך שתזונתם הייתה עשירה ב"מזון בריאות". הידע הקיים על התזונה של אנשים אלה מגיע מן המחקר על קפרוליטים (coprolite גללים/צואה מאובנת של בני אדם) שנמצאו בשרידי מאובנים. תזונה זו לא השתנה כמעט בכל 2,000,000 השנה של תקופת האבן הקדומה. המצאת החקלאות על ידי ההומו סאפיינס הביאה לסיום סגנון תזונתי זה, לפני כ-10,000 שנים.
דרכי תזונה הנהוגות היום אימצו את התזונה הפלאוליתית הקדומה, ומדמות מזון מן הבר שצרכו הומינידים בחברת לקט-ציידבתקופה הפלאוליתית הטרום-חקלאית. השוני העיקרי בתזונה זו כיום הוא שהמזון מגיע ממקורות מבוייתים. תמוכי גישה זו מאמינים כי דיאטה ששימשה הומינידים במשך שני מיליון שנה ויותר יצרה בהכרח התאמה גינטית, כתוצאה של "הברירה הטבעית". מגישה זו נובע כי תזונה שמקורה בגידולים חקלאיים (המצאה חדשה של 10,000 שנה בלבד), לא עברה את אותה התאמה גינטית בזמן כה קצר.
[עריכה] אמנות בתקופה הפלאוליתית
אחד משני הפסלונים העתיקים ביותר שנמצאו נוצר בין 500,000 -300,000 לפנה"ס, בתקופה הפלאוליתית התיכונה. הפיסלון נמצא במרוקו, ואורכו כ-6 ס"מ. מימצאים מעידים כי פסל מרוקני זה נעשה בתהליך גאולוגי טבעי שכלל התערבות מינימלית של כלי עבודה. מצד שני, קיימים סימנים המעידים שפסלון זה (בתמונה מימין) היה צבוע, ב"חומר שמנוני". פני הפסל מכילים ברזל מנגן מאופיין באוֹכְרָה. כל אלה מצביעים כל כך שחפץ זה היה מקושט ושימש כפסלון, למרות שכמעט ולא נעשתה עליו עבודת פיסול.
פסל ונוס מברכת רם הוא אולי פריט האומנות העתיק ביותר שנמצא. פסל זה (בתמונה משמאל) נמצא בחפירות באזור ברכת רם שברמת הגולן. הפסל, שכל אורכו כ 3.5 ס"מ, נוצר בידי ההומו ארקטוס. החפץ הזה מתוארך לתקופה שבין 233,000 לפנה"ס ל-800,000 לפנה"ס, תיארוך שהסתמך על המקום שבו נתגלה, בין שתי שכבות של אפר וולקני.
שנים רבות האמין האדם המודרני (כלומר ההומו סאפיינס) כי רק הוא מסוגל להביע באמצעות האומנות. אולם, פריטים שנמצאו בשנים האחרונות מוכיחים כי זמן רב לפני מעשי האומנות של ההומו סאפיינס נמצאו יצירות אומנות שנוצרו בידי ההומו ארקטוס. נמצאו על כלים תבניות סימטריות, שכאילו נעשו באקראי ולא מתוך כוונה אמנותית. פריטים כאלה נמצאו לדוגמה באתר בליזימגל (Bilzingsleben) בטורומגיה שבגרמניה. חפצים באתר זה תוארכו ל-350,000 לפנה"ס. עם זאת, בהחלט יתכן שתבנית זו נעשתה מתוך כוונה אומנותית, לצורך קישוט של חפצים. חריצים אלו הם מעבר לצורך התכליתי הנדרש ליצירת הכלי ושימושו, ולכן יש הרואים בהם רמז לכך שכוונה אומנותית עמדה מאחוריהם. באזורי המזרח התיכון ואפריקה נמצאו ממצאים אמנותייים בלתי שנויים במחלוקת, כמו ונוס מברכת רם וכן ונוס מטאם טאם, שהם מעשה ידיו של ההומו ארקטוס. יצירות אלה מוכיחות כי הומו ארקטוס היה מסוגל, ללא ספק, להביע באמצעות אמנות זמן רב לפני ההומו סאפיינס.
לפני שנים אחדות נמצאו פריטי האמנות המוקדמים ביותר שיצר הומו סאפיינס, במערת בלומדוס (Blombos) בדרום אפריקה. באתר זה נמצאו אבנים (בתמונה משמאל) שעליהן מערך אדום מורכב של חריצים. פריטים אלו מלמדים כי ההומו סאפיינס המוקדם היה מסוגל להפשטה ולייצור של אמנות. יצירות אמנות אלו מתוארכות מלפני כ-70,000 שנה, שהם 50,000 שנה לפני ממצאי לאסקו (Lascaux) בצרפת. שלא כמו האמנות שנמצאה באירופה, במערת בלומדוס אין הוכחה לכך שחפצים אלו הם אכן מעשי אמנות או מאפיין של "התנהגות מודרנית".
חלק מן הארכיאולוגים, ובכללם ריצ'רד קלאין מאוניברסיטת סטנפורד, מתלבטים בשאלה האם החפצים במערת בלומדוס הם דוגמה ראשונה של אמנות מכוונת. מצד שני טוענים חוקרים אחרים כי הסימטריה המאפיינת את הצורה של הכלים שנעשו החל מתקופה הפלאוליתית התיכונה הם למעשה ביטוי אמנותי. לדעתם, גרזני היד וקצות החיצים הדקים הם ביטוי אמנותי ועל אחת כמה וכמה הממצאים במערת בלומדוס.
באירופה, דברי האמנות המוקדמים ביותר מעשה ידי הומו סאפיינס שנמצאו הם מן התקופה הפלאוליתית המאוחרת (כ-20,000 לפנה"ס). ממצאים אלה כוללים ציורי מערות מפורסמים, כגון אלה שנמצאו (ראה תמונה משמאל) במערת אלטמירה בספרד ובמערת לאסקאוס(Lascaux) שבצרפת. כן נמצאו פיסלונים בהם גילוף של בעלי חיים ודמויות נשיות הנקראות ונוס, כמו למשל ונוס מווילנדורף (בתמונה מימין). דמות זו נמצאה בוילאמדרוף שבאוסטריה, גודלה 11.1 ס"מ והיא מצופה בבאוֹכְרָה אדומה.
בשנת 2002 נמצא בצרפת מסכה שנקראת מסכת רוש-קוטאר (Mask of la Roche-Cotard) על גדות נהר לורה. המסכה תוארכה 33,000 לפנה"ס, והיא עשויה מאבן צור שטוחה שעוצבה בדומה לחלק העליון של הפנים. לצורך יצירת עיניים הוכנסו לתוך חורים באבן חתיכות עצם. למרות המסתורין האופף ממצא זה, זהו אחד מפריטי האמנות המוקדמים ביותר באירופה.
[עריכה] יצירת כלי אבן
טכניקות העבודה באבן בתקופה הפרהיסטוריות מתחלקות בין ארבעה סגנונות (Mode):
- סגנון ראשון (Mode 1) - כלים אלה נוצרו על ידי הכאה של אבן מתאימה באמצעות פטיש-אבן. תוצאת ההכאה בפטיש הייתה פיצל אבן או שבב חד, שבו היה ניתן לחתוך. שבב זה היה ניתן להשחזה נוספת על ידי הוצאת נתזים נוספים ממנו (ריטוש - retouch). חוקרים מסוימים סבורים כי נעשה עיבוד גם על האבן שממנה פוצל השבב (=גרעין core), וידוע כי מגרעיני אבן אלו הכינו, בתקופות מאוחרות יותר, סכיני בשר. עם זאת, מרבית החוקרים סבורים שבתקופה זו לא נעשה שימוש בגרעיני האבן.
- שמות הקשורים לסגנון זה:
- אולדואן Oldowan - שם זה מקושר לתקופה הפלאוליתית המוקדמת באפריקה.
- קאלקטוניאן Calctonian - שם זה מקושר לצפון מערב אירופה מתאפיין בכלי שבבים (flake) גסים.
- שמות הקשורים לסגנון זה:
- סגנון שני (Mode 2)- בשלב זה הוסיפו שימוש בעצמות ועץ על בסיס הכלים אותם יצרו בשלב 1. הכלים נבנו תוך שימוש בעצים ובעצמות להוצאת חלקי שבבים מתוך הגרעין. הגרזן "האמיתי" הראשון נעשה בשיטה זו. השימוש בפטיש רך, של עץ או אבן, איפשר שליטה טובה יותר בצורת האבן, ובסופו של יוצרו כלי אבן בעלי גימור הרבה יותר טוב. בשונה מיוצרי הכלים של שלב 1 שהעדיפו את השבבים, העדיפו יוצרי כלים אלה את גרעין האבן. הכלים בשלב 2 עברו עיבוד בשני הצדדים, והיו סימטריים, כך למעשה נוצר כלי הרבה יותר מעובד.
- שמות הקשורים לסגנון זה:
- אקואלן Acheulean - תרבות הפלאוליתית קדומה שהתאפיינה בגרזן בעל שני הפנים.
- שמות הקשורים לסגנון זה:
- סגנון שלישי (Mode 3)- שלב זה החל לקראת סיום שלב האקואלן. עשיית הכלי החלה בהכנת גרעין לעבודה, שבה הוצאו באופן הדרגתי שבבים שהכינו את האבן לשלב הבא. בשלב שני הוציאו יוצרי הכלים שבבים בקצות האבן מסביב, וכך הכלי היה מושחז.
- סגנון רביעי (Mode 4)- בתקופה הפלאוליתית המאוחרת החל ייצור של כלים מאורכים. החל גם שימוש באבנים קשות יותר ובלתי פצילות כמו בזלת. כלים אלו ניצלו את החיספוס של המשטח לצורך יצור אבני ריחיים.
[עריכה] אתרים
בין האתרים הראוים לציון מתקופת האבן הקדומה ניתן למנות את:
- אלטמירה בספרד (תקופת האבן הקדומה העליונה)
- ביילה הרקולנה ברומניה
- ציורי המערות בלאסקאוס, צרפת (תקופת האבן הקדומה העליונה)
- ערוץ אולדוואי, מזרח אפריקה (תקופת האבן הקדומה התחתונה)
- בילזיגסלבן בגרמניה (תקופת האבן הקדומה התחתונה)
- קניגסו בגרמניה (תקופת האבן הקדומה האמצעית)
[עריכה] קישור חיצוניים
- דמויות ונוס מתקופת האבן
- דמויות נשים באמנות הקדומה
- ונוס חדשה בצרפת
- צלמיות ונוס במהלך השנים – האלה האם
- איש הגליל
