תקופת האבן החדשה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרה היסטוריה
תקופת האבן	תקופת האבן הקדומה	הפלאוליתית הקדומה
		הפלאוליתית תיכונה
		הפלאוליתית המאוחרת
	תקופת האבן התיכונה	התקופה האפיפלאוליתית
		התקופה קדם נאוליתית
	תקופת האבן החדשה
תקופת המתכות	תקופת הנחושת
	תקופת הברונזה
	תקופת הברזל

תקופת האבן החדשה (נקראת גם: התקופה הנאוליתית; מיוונית נאוס = חדש, ליתוס = אבן) היא תקופה פרההיסטורית אשר נחשבת באופן מסורתי לחלקה האחרון של תקופת האבן.

המונח הומצא בידי ג'ון לובוק בשנת 1865 כחלוקה פנימית של מערכת שלוש התקופות. התקופה באה לאחר התקופה המזוליתית – תקופת האבן התיכונה (או התקופה האפיפליאוליטית באזורים שלא נפגעו מתקופת הקרח).

את תחילת התקופה מציינת המצאת החקלאות, ואת סיומה ניתן לראות בהופעת כלי מתכת בתקופת הברונזה או תקופת הברזל (בהתאם לאזור הגיאוגרפי). בהגדרת תקופה זו אין הכוונה בהכרח לרצף בזמן, אלא, למגוון מאפיינים תרבותיים כגון שימוש ביבולי פרא, גידול יבולי בעל ושימוש בבעלי-חיים מבויתים. ארכיאולוגים אחדים טוענים מזה זמן כי יש לשנות את המונח תקופת האבן החדשה למונח "התיישבות קהילתית מוקדמת" אולם מונח זה לא זכה בהסכמה כללית.

תוכן עניינים 1 מקורות והתפתחות אזורית 2 ארגון חברתי 3 חקלאות 4 טכנולוגיה 5 יישובים נאוליטיים 6 מקורות 7 אתרים 8 ראו גם 9 קישורים חיצוניים

[עריכה] מקורות והתפתחות אזורית

תרבויות המזרח התיכון הובילו את ההתפתחות התרבותית והטכנולוגית וכך נכנסו לתקופה הנאוליתית 10,000 לפנה"ס. התרבויות הנאוליתית הראשונות במזרח התיכון היו באזור הלבנט (התרבות הנאוליתית התרום קדרית A, הנאוליתית התרום קדרית B) ומשם הופצה התרבות מזרחה ומערבה. תרבות תקופת האבן החדשה הגיעה בשנת 8000 לפנה"ס במערב לאנטליה וצפון לארם נהריים.

אתרים ותרבויות נאוליתיות במזרח אסיה נמצאו באזור פקיסטן באזור מרגראך (Mehrgarh) מסביבות שנת-7000 לפנה"ס. בנוסף, נמצאו יישובים באזור לאחראדווה (Lahuradewa),ליד בקעת הגנגס אשר בתת היבשת ההודית החל משנת 6200 לפנה"ס. באזור זה נמצאו במספר אתרים ציורי פחם באתרים שונים, אלו, מעידים על קיומה של תרבות שהשתמשה בחיתוך והבערת אש. מזרחה יותר, באזור בקעת הגנגס נמצאו מספר אתרים כמו למשל באגם סאני טל בו נמצאו אבקנים של מיני דגנים ותבואה שתוארכו ל-13,000 לפנה"ס ממצאים אלו רומזים כי יתכן והיו גידולי חקלאות באזור. כך שעם להסתמך על ממצאים אלו מן המסמינר הלאומי בארכיאולוגיה של מישור גאנה דצמבר 2004 לקנאו הודו, זהו אזור הראשון, ככל הידוע היום, שהתאפיין בתרבות נאוליתית .

בדרום-מזרח אירופה הופיעו לראשונה חברות שעסקו בעיבוד חקלאי בשנת 7000 לפנה"ס, טכנולוגיה זו הגיע למרכזה של אירופה בשנת 5500 לפנה"ס. יישובים מוקדמים ביותר שנמצאו באזור זה הינם סטארקוו-קורוס (Starčevo-Körös) , לינארבנדקרמיק (Linearbandkeramic), ווינקה (Vinča). ממצאים על התרבות הנאוליתית במערב וצפון-מערב אירופה נמצאו בסביבות שנת 4500 לפנה"ס, וכפי הנראה החלה התרבות כתוצאה מנדידת עמים והפצה של התרבות.

במרכז אמריקה בסביבות 4500 לפנה"ס התרחשה אותה התפתחות בדיוק (ביות תבואה, ישובי קבע), אולם באזור זה השתמשו במונח Formative ("יוצר" או "מעצב"), במקום השימוש במונח נאוליתי.

בתחילה החקלאות נאוליתית הייתה מוגבלת למגוון צר של תבואה (מבויתת ובר) ורעיית צאן הכולל כבשים ועזים, אולם לקראת 7000 לפנה"ס התרחב מגוון בעלי החיים לגידול בקר וחזירים. החלו לקום ישובי קבע וישובי חצי קבע, והחל השימוש בכלי חרס. לא כל ההיבטים והמאפיינים של התרבות הנאוליתית (לדוגמה: קדרות, ישובי קבע, גידול תבואה מבויתת וגידול בעלי חיים) הופיעו באותו סדר: בחברות הראשונות במזרח התיכון שעסקו בחקלאות לא עשו שימוש בקדרות, בבריטניה לעומת זאת, ככל הנראה לא נעשה תהליך של ביות צמחים בתקופה הנאלותית המוקדמת, ולא ברור האם היו ישובי קבע בבריטניה. במקומות אחרים בעולם כמו אפריקה, הודו ודרום מזרח אסיה, ההתפתחות הנאוליתית לא הופצה מהמזרח התיכון, כך שבעצם נוצרו במקומות אלה תהליכים עצמאיים שהובילו לתרבויות נאוליתיות אזוריות. תרבויות אלו התפתחו באופן שונה לחלוטין מאלה של המזרח התיכון דרום-מערב אסיה ואירופה. למשל החברה היפנית המקודמת עסקה בקדרות עוד בתקופת האבן האמצעית (Mesolithic).

[עריכה] ארגון חברתי

ישנן מעט עובדות מדעיות המצביעות על קיום של ריבוד חברתי, בתקופה הנאוליתית, ההיררכיה החברתית מקושרות הרבה יותר עם תקופה הבאה תקופת הברונזה. משפחות ומשקי בית נאוליתים היו יחידות עצמאיות כלכלית. למרות האמור למעלה, ניתן ללמוד על הריבוד החברתי מתוך הממצאים הטכנולוגיים. למשל, בחפירות במרכז אירופה נחשפו שוחות מעגליות גדולות (בין 4800 ל 4600לפנה"ס). בתקופה מאוחורת יותר נמצאו הגבהות מעל מים, תילי קבורה וסטונהנג'(henges). קיום מבנים אלו דורש ארגון חברתי וזמן עבודה רב, דבר המרמז על כך שהיו אנשים בעלי השפעה שארגנו והוציאו לפעול עבודה.

דוגמאות נוספות לארגון חברתי ניתן ללמוד מאתרים בימארבנקרמיק (Linearbandkeramic), לאורך הריין בהם נמצאו ביצורים, בבריטניה קיימות עדויות למאבקי כוח באתרים נאוליתיים . מעובדות אלו של מבנים גדולים ביצורים ומאבקי כח, ניתן ללמוד כי היית התארגנות של "שיתוף פעולה" או במילים אחרות קבוצות שבטיות. יש להניח כי קבוצות אלו נשלטו על ידי אנשים כריזמתיים שעמדו בראש אילן היוחסין. בתקופת הברונזה המקודמת יהפכו מבנים חברתיים אלו באירופה לציפדום chiefdoms - קבוצה היררכית המאורגנת כנגזרת הייחוס/המרחק של הפרט מן הצ'יף. לאורך התקופה הניאוליתת התפתחו מספר תרבויות שהיה להן מערכת פוליטית מורכבת מאוד,כגון Iroquois, אנשי הפוואלו (Pueblo people), בני המאיה והמאורים. כל אחת מתרבויות אלו הקימה מערכת פוליטית מסובכת ומרוכבת.

[עריכה] חקלאות

התפתחות החקלאות הייתה השינוי המשמעותי הגדול ביותר בתקופה הנאוליתית. זהו שינוי משמעותי עבור כל המין האנושי וצורת החיים שלו. בתקופה זו החל עיבוד התבואה, תרבות ושיפור של זני תבואה ודגנים. החלה לרדת ההשענות על תרבות הלקטים-ציידים והנוודים, ונמצא דרך חלופית לספק מזון. ההשענות על תנובה מהאדמות המעובדות הלכה וגדלה. חוקרים מאמינים כי התפתחות זו עודדה באופן משמעותי את גידול ההתיישבות, היות ולעבודת גידול התבואה נדרש כח אדם רב וקבוע, וכך עלה הצורך במתיישבים קבועים. מצז שני, התנובה ההולכת וגדלה של האדמות המעובדות אפשרה לספק מזון לאוכלוסייה הגדלה. מגמה זו, של גידול בביקוש לכח אדם גידול האוכלוסה, המשיכה לתקופת הברונזה, ובסופו של דבר נבנו עיירות, ומאוחר יותר ערים ומדינות.

התקפה הנאוליתית זכתה בשם המהפכה הנאוליתית ביטוי זה נטבע על ידי הארכיאולוג האוסטרלי ור גורדון ש'ילד ( Vere Gordon Childe). שם זה הוא תולדה של שנויים מרחקי לכת בתחומים רבים, כגון: העמקת האינטראקציה האנושית, שיטות הקיום המבוססות על השענות על תנובה חקלאית, תירבות זני תבואה ודגן וביות בעלי חיים.

אחד היתרונות הפוטנציאלים של התחכום והפיתוח הגדולים של טכנולוגיות חקלאיות הייתה האפשרות לעודפי תבואה בעונות ברוכות. בעונות אלו התנובה הייתה גדולה מהנדרש לשימוש מידי של קהילה. יתרות התנובה נשמרו לעונות בהן היה קיים מחסור עונתי, או שימשו לסחר חליפין עם קבוצות אחרות. כך למעשה, היתרות הללו איפשרו את הגדלת האוכלוסייה.

יחד עם זאת, החברות החקלאיות הראשונות היו מושפעות מכל בעייה בגדולי החקלאות כגון בצורת או מגפה. בחברות שנשענו באופן משמעותי על החקלאות לצורך הספקת המזון, גדלה מאוד הרגישות לעונות שחונות, בעוד הלקטים-ציידים היו כמעט חסינים למחסור כה דרמטי ורוטיני. למרות המכשולים התקופתיים בהספקת המזון, החברות החקלאית הנאוליתית הצליחה בהגדלת כמויות המזון לאורך הזמן, הוכחה לכך ניתן למצוא בגידול האוכלוסייה והתרחבות הטריטוריות.

אחד השינויים המשמעותיים הנוספים לחברת "החקלאים החדשים" היה אופי התזונה (הדיאטה). חברת הלקטים-ציידים ניזונו מכמויות גדולות של פרוטאין מן החי, בעוד החקלאים שההזדמנויות והמוטיבציה שלהם לצייד הייתה נמוכה יחסית מרבית מזונם הגיעה מתוך הצמחים המתורבתים שגדילו. אין עדין הסכמה לגבי היתרונות והחסרות של השינוי בהרגלי התזונה, וההשפעה הכללית שלהם על תחילת ההתפתחות החברתית.

ביות בעלי החיים בחלק מהחברות הנאוליתיות, כבהמות עבודה או מקור לאוכל ו(מקנה), היה חידוש נוסף ששינה את המאפיינים החברתיים. כל התוצרים כולל תוצרי הלוואי של בעלי החיים נוצלו, כל למשל הגללים של בעלי החיים שימשו כחומר דישון, כדלק ואפילו כחומר בנייה. נוסף על היות בעלי החיים מקור פרוטאין זמין לשימוש ומקור למוצרי חלב, יכול היה מקנה לשמש גם לסחר חליפין. ההתמחות בגידול צאן, חייבה לנדוד מן הצורך בשדות מרעה. (מחזור נדודים של עדרים).

[עריכה] טכנולוגיה

החקלאים הנאוליתיים היו מיומנים מאוד. הם ייצרו מגוון של כלים שהיו נחוצים לגידול, עיבוד וקציר של תבואה (כמו להבי מגלים ו אבני ריחיים), וכן כלים ליצור מזון (כלי חרס וכלי עצם). מיומנותם התבטאה גם בייצור מגוון כלי אבן כמו קישוטים, חניתות, חרוזים ופסלים. האנשים הנאוליתיים בלבנט, אנטליה, סוריה, צפון מסופוטמיה ומרכז אסיה, בנו את בתי הכפר שלהם בלבני חמר. מעניינים במיוחד הבתים בצ'טלהייק שבתורכיה, אשר טויחו ונצבעו בסצנות מפוארות של אנשים ובעלי חיים. באירופה נבנו בתים ארוכים עשויים קש ובוץ, וכן קברים מפוארים למתים. קברים אלו היו נפוצים במיוחד באירלנד, ואלפים רבים קיימים עד היום. האנשים הנאוליתיים באיים הבריטיים בנו תילי קברים ארוכים וחדרי קבורה למתיהם, מעברים מעל מקורות מים, סטונהנג' מכרות צור, ומונומטים. הכביש המתוכנן העתיק ביותר, ה"דרך המתוקה" (Sweet Track) באנגליה, נבנה אף הוא בתקופה זו. בני האדם למדו דרכים לשמר מזון לחודשים לבוא, כמו עיצוב של מיכלים דחוסי אוויר, ושימוש במלח לצורך שימור המזון.

באמריקה ובפסיפיק נשארו האנשים ברמת הטכנולוגיה הנאוליתית עם מעט יוצאים מהכלל - כמה גרזנים מנחושת ראשי חצים באזור גרנד קניון - עד לבואם של האירופאים.

[עריכה] יישובים נאוליטיים

רשימה של אתרים ארכיאולוגיים:

שם אתר בלעז	שם אתר בעברית	מדינה	זמן האתר (לפנ"הס)	הערה
מערת Franchthi	מערת פרנצ'טי	יון	10,000	יושב שוב בין השנים 7500-6000
Göbekli Tepe	ג'ובקלי טפה	תורכיה	9000
Jericho	יריחו	ישראל	8350	התפתח מתרבות נטפים האפיפלולאיתית
Nevali Cori	נוולי קורי	תורכיה	8000
Çatalhöyük	צ'טלהייק	תורכיה	7500
Dispilio	דיספיליו	יון	7500
Mehrgarh	מחרפארח	פקיסטן	7000
Cnossus	קונסוס	יון	7000
Lahuradewa	לאחורדווה	הודו	6200
Skara Brae, Knap of Howa, Orkney Islands	סקארה ברי, נפ או'האואר, איי אורקיי	סקוטלנד	3500
Brú na Bóinne	ברו נה בויננה	אירלנד	3500

[עריכה] מקורות

[עריכה] אתרים

בין האתרים הראויים לציון מתקופת האבן החדשה ניתן למנות את:

• יריחו, משנת 8350 לפנה"ס לערך, שנוצרה מחברות אפיפליאוליטיות
• צ'טלהייק בתורכיה
• מרגר בדרום אסיה
• גובקלי טפה בתורכיה
• נוולי קורי בתורכיה
• סקארה ברי ונפ או'האואר בסקוטלנד

[עריכה] ראו גם

• אוטסי איש הקרח
• מהפכה
  • המהפכה החקלאית
  • המהפכה התעשייתית
  • המהפכה התעשייתית השנייה
  • המהפכה הדיגיטאלית

[עריכה] קישורים חיצוניים

• Brutal lives of Stone Age Britons