ציד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ציד הינו פעילות לתפיסת בעלי חיים בלתי מבוייתים אשר אינם כלואים. הציד נעשה לרוב לשם ניצול בשרם או חלקים אחרים של הניצוד, אך לעיתים גם לשם הנאתו של הצייד בלבד.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
לפני ביותם של בעלי החיים נאלצו בני האדם לצוד למחייתם. איסוף המזון של בני האדם כלל איסוף גרגרים, עלים ופירות וציד של בעלי חיים. רק לאחר פיתוח החקלאות וביות בעלי חיים פסק הצורך ההכרחי של הציד לשם השגת חלבונים ההכרחיים לתזונתו של האדם.
בתקופה הפרה היסטורית סיפק הציד את עיקר תזונתו של האדם. העורות והפרוות של החיה הניצודה סיפקו לאדם ביגוד ומחסה (אוהלים), ומהעצמות ומהקרניים יצר האדם את כיליו.
עם ראשית ביות בעלי החיים החל האדם להשתמש בבעלי חיים לעזרה בציד - כלבים, ציפורי ציד והסמור.
[עריכה] הציד כספורט
לאחר שהציד הפסיק להיות צורך קיומי נוצרו שתי מגמות מקבילות - מחד, "הצייד המקצועי" - אדם שמקצועו לצוד, ואשר מקצועו כלל אימון בשימוש בכלי נשק, ומאידך "הצייד הספורטאי" - בני המעמדות העליונים התייחסו לציד כאל ספורט וייצאו לציד על מנת להפגין את עוז רוחם ולהפיג את השיעמום. החל מהמאה ה-19 נהגו הציידים לשם ספורט להציג את ציידם באמצעות פיחלוץ של הניצוד, כולו או חלקו (בדרך כלל הראש), או הצגת עורו או פרוותו, לאחר שאלה עובדו. מנהג נוסף שהחל להתפתח במאה ה-19
בימי הביניים באירופה נהגו משפחת האצולה להחזיק בבעלותם שטחי ציד בהם הותר רק לבני המשפחה לצוד.
[עריכה] בריטניה
בבריטניה היה נפוץ מאד, עד לאחרונה, ציד השועלים. מטרת ציד זה הייתה לשם הספורט בלבד - בשר השועל לא נאכל, והשועל עצמו לא פוחלץ. במקור התפתח ציד השועלים במטרה להגן על הבקר והלולים מפני השועלים. בהמשך התפתח הציד לספורט בו רכבו הציידים על סוסים, בליווי הציידים וכלבי הציד. בשנת 2002 העביר הפרלמנט הסקוטי חוק האוסר על ציד שועלים. ב-15 בספטמבר 2004 העביר הפרלמנט הבריטי חוק דומה האוסר על ציד באנגליה וויילס (חוק זה נכנס לתוקפו ב-18 בפברואר 2005).
[עריכה] הציד כיום
בארצות הברית ספורט הציד מקובל בכל שכבות האוכלוסייה. בארצות הברית רואים את הציד דווקא כהליך של התחברות לטבע ולסביבה, כחלק משמירה עליהם, ורבים מארגוני הציד פעילים גם למען מטרות של איכות הסביבה. באלסקה, באזורים הכפריים, התושבים (בעיקר אינדיאנים מקומיים) מקבלים את מרבית החלבונים הדרושים לתזונתם מבשר ציד.
בישראל מוסדר הציד באמצעות חוק הגנת חיית הבר (תשט"ו 1955). החוק אוסר על ציד חיות בר ללא רשיון, וכן אוסר על שיטות ציד הנחשבות אכזריות. על אכיפת החוק ממונה המשרד לאיכות הסביבה.
[עריכה] ציד כחלק משמירה על הטבע
באזורים בהם יש חשש מהשתלטות של מין אחד על הסביבה מותר לעיתים הציד. כך מותר באוסטרליה ציד הארנבות. ובעונות מסוימות מותר ציד של צבאים על מנת למנוע גידול יתר של האוכלוסייה.
גם בישראל מותר ציד מסיבה זו, למשל של ברווזים ותורים. בשנת 2002, לאחר שאובחנה ירידה בגודל אוכלוסיות החוגלות והארנבות, נאסר הציד של בעלי חיים אלה באופן זמני. בשנת 2006 נאסר ציד החוגלות והארנבות באופן סופי, אם כי בסמכות הרשות לשמירת הטבע והגנים לתת היתר ציד המוגבלים בזמן, במקום ובכמות.
[עריכה] שיטות ציד
שיטות הציד הידועות ביותר כיום הן: באמצעות ירי ברובה ציד ובאמצעות בעלי חיים אשר אומנו לציד. באזורים שונים בעולם נעשה הציד באמצעות מלכודות, ובירי בחיצי קשתות.
[עריכה] ציד בסרטים
סרטים מצוירים נוהגים להציג את הציד מנקודת מבטו של הניצוד. כך הסרטים המצוירים מאולפני וולט דיסני כמו במבי המתאר את ציד הצבאים ושלגיה ושבעת הגמדים המציג את שלגיה שכמעט נצודה על ידי צייד. כמו כן, הרשע בסרט היפה והחיה הוא צייד.
סידרת הסרטים המצוירים של "האחים וורנר" באגס באני מתאר את ניסיונות הציד של אותו ארנב על ידי הצייד אלמר פאד.
[עריכה] ציד ביהדות
הציד הינה אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת על פי ההלכה.
בגלל שעל פי ההלכה היהודית כדי להתיר בשר חיה לאכילה יש לשחוט את החיה, יש צורך לתפוס את בעל החיים הניצוד כשהוא בחיים ולא פצוע באופן רציני. דרישה זו מגבילה מאוד את אפשרויות הציד שכן לא ניתן לירות חיצים או כדורים על חיה שרוצים לצוד כדי לאכלו.
בתנ"ך, מוזכרים נמרוד ועשו כציידים. חז"ל במדרשים ייחסו להם תכונות שליליות הקושרות למלאכת הציד. כך למשל על הפסוק על עשו "כי ציד בפיו", דרשו שהוא היה מרמה בני אדם.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ציד |
