ניגריה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרפובליקה הפדרלית של ניגריה | |||||
|
|||||
מוטו לאומי: שלום ואחדות, כח וקידמה | |||||
המנון לאומי: המנון ניגריה | |||||
יבשת | אפריקה | ||||
שפה רשמית | אנגלית | ||||
עיר בירה | אבוג'ה 9°10' צפון 7°10' מזרח |
||||
העיר הגדולה ביותר | לאגוס | ||||
משטר | רפובליקה פדרלית | ||||
ראש המדינה - נשיא - סגן נשיא |
נשיא אולוסגן אובסנג'ו אטיקו אבובקר |
||||
הקמה - עצמאות - תאריך |
מבריטניה 1 באוקטובר 1960 |
||||
שטח - סה"כ - % מים |
31 בעולם 923,768 קמ"ר 1.4% |
||||
אוכלוסייה - סה"כ (2005) - צפיפות |
9 בעולם 128,771,988 139 אנשים לקמ"ר |
||||
תמ"ג - סה"כ (2005) - תמ"ג לנפש |
46 בעולם 173,704 מיליון $ 1,349 $ |
||||
מטבע | נאירה | ||||
אזור זמן | UTC + 1 | ||||
סיומת אינטרנט | ng | ||||
קידומת בינלאומית | 234+ |
הרפובליקה הפדרלית של ניגריה היא מדינה השוכנת בחלק המערבים של יבשת אפריקה, והיא המדינה המאוכלסת ביותר באפריקה. ניגריה גובלת עם בנין במערב, צ'ד וקמרון במזרח, ניז'ר בצפון ומפרץ גינאה בדרום.
בניגריה מדוברות שפות רבות, ואולם שתי השפות הנפוצות ביותר הן האוסה ואנגלית.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
- ערך מורחב – היסטוריה של ניגריה
חפירות ארכיאולוגיות מגלות שניגריה הייתה מיושבת עוד לפני כמה אלפי שנים, ואז שלט בנגיריה שבט האוסה.
במאה ה-15 הופיעו בניגריה האירופאים, ואז החל סחר העבדים בניגריה לפרוח. במאות ה-17-18, באו לניגריה אנגלים, ובשנת 1807, ביטלה בריטניה את סחר העבדים בניגריה.
בשנת 1866 הייתה ניגריה שייכת למושבת החסות בריטית סירה לאונה, אך בשנת 1874 עברה לשליטתה של מושבת החסות הבריטית גאנה. בשנת 1886 הייתה ניגריה למושבת חסות בריטית נפרדת.
בזמן מלחמת העולם הראשונה ובזמן מלחמת העולם השנייה לא הייתה התעוררות פוליטית משמעותית בניגריה, ורק לאחר סיום מלחמת העולם השנייה החלה דרישה בקרב תושבי ניגריה לעצמאות. בשנת 1957 העניקו הבריטים עצמאות למזרח ולמערב ניגריה, וזמן קצר מכן הוענקה עצמאות גם לצפון ניגריה. ב-7 באוקטובר 1960 הצטרפה ניגריה לאו"ם כחברה ה-99.
[עריכה] פוליטיקה
- ערך מורחב – פוליטיקה של ניגריה
[עריכה] כלכלה
- ערך מורחב – כלכלת ניגריה
ניגריה היא מהמדינות העניות ביותר באפריקה. פחות משישים אחוזים בלבד מתושבי המדינה מחוברים למים זורמים, או זוכים לשירותי תברואה מינימליים. עוניה של ניגריה נובע בעיקר מניהול לקוי מאוד של כלכלת המדינה ושחיתות של המעמד השליט.
למרות העוני של האוכלוסייה, המדינה עשירה במשאבי טבע כמו נפט, פחם, זהב, כסף, עופרת, אבץ ועוד. המדינה גם מפיקה את מחצב הקולומביט, ממנו מפיקים את היסוד קולומביום המשמש לסגסוגות פלדה בלתי חלידות (90% מהתפוקה העולמים של מחצב זה מקורה בניגריה). כמו כן לניגריה גם מכרות בדיל גדולים בדרום המדינה.
ובכל זאת, כ- 60% מתושבי ניגריה עוסקים בחקלאות (כגון בגידול של כותנה, דקל, תירס, קוקוס ועוד; תושבי ניגריה עוסקים גם בגידול בקר וצאן) ועיבוד הקרקע נעשה באמצעים פרימיטיביים, ועל כן התפוקה נמוכה מאוד ומשמשת ברובה לפרנסת החקלאי עצמו ובני משפחתו. הקרקע עצמה מועטה וגם היא מתחלקת לחלקות הולכות וקטנות, בשל הריבוי הטבעי הגדול.
ניגריה חברה באופ"ק, ארגון המדינות המפיקות נפט. עתודות הנפט, ברובן בחבל ביאפרה, אינן מנוצלות בצורה יעילה על מנת להעלות את רמת החיים ולתרום לצמיחה כלכלית, ומיעוט קטן בלבד באוכלוסייה נהנה מהרווחים. למרות הניהול הלקוי 95% מההכנסות במטבע חוץ נובעות מענף הנפט וכך גם 20% המתוצר הלאומי הגולמי.
[עריכה] גאוגרפיה
- ערך מורחב – גאוגרפיה של ניגריה
[עריכה] דמוגרפיה
- ערך מורחב – דמוגרפיה של ניגריה
ניגריה מדורגת תשיעית בעולם עפ"י גודל האוכלוסייה. ניגריה היא המדינה המאוכלסת ביותר באפריקה , ומהווה כחמישית מאוכלוסית אפריקה.
אוכלוסייתה של ניגריה היא הטרוגנית מאוד ומונה למעלה מ- 250 קבוצות שונות הנבדלות זו מזו בדתן, שפתן ותרבותן. 50 אחוזים מהאוכלוסייה הם מוסלמים. 40 אחוזים הם נוצרים, והיתר מאמינים בדתות פגניות שונות ומרובות מאוד.
שלוש הקבוצות הגדולות ביותר בניגריה הן אוסה-פולאני (קבוצה מוסלמית), יורובה (קבוצה נוצרית), איבו (קבוצה נוצרית) והן מהוות כ- 60% מאוכלוסית ניגריה.
כתוצאה מההשקעה הנמוכה בבריאות ובתברואה נפוצות בקרב האוכלוסייה מגפות שונות, בהן מלריה, שחפת ואיידס. למעלה ממליון מתושבי ניגריה הם עיוורים, ועוד שלושה מיליון סובלים מבעיות ראיה קשות בשל מגפות כמו טראוכומה ועיוורון הנהרות. ההשקעה הממשלתית בבריאות, כולל רפואה מונעת, הסברה ותברואה אינה עולה על מחצית האחוז מהתקציב.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה | ||
---|---|---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ניגריה |
- מידע נוסף על ניגריה - פורום חדשות ניגריה
אוגנדה · אלג'יריה · אנגולה · אריתריאה · אתיופיה · בורונדי · בורקינה פאסו · בוטסואנה · בנין · גבון · גאנה · ג'יבוטי · גינאה · גינאה ביסאו · גינאה המשוונית · גמביה · דרום אפריקה · זימבבואה · זמביה · חוף השנהב · טוגו · טנזניה · כף ורדה · לוב · ליבריה · לסוטו · מאוריטניה · מאוריציוס · מאלי · מדגסקר · מוזמביק · מלאווי · מצרים · מרוקו · הרפובליקה המרכז אפריקאית · ניז'ר · ניגריה · נמיביה · סאו טומה ופרינסיפה · סודאן · סווזילנד · סומליה · סיישל · סיירה לאונה · סנגל · צ'אד · קומורו · קונגו · הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו · קמרון · קניה · רואנדה · תוניסיה | |
אנטיגואה וברבודה · אוגנדה · אוסטרליה · איי שלמה · בהאמה · בוטסואנה · בליז · בנגלדש · ברבדוס · ברוניי · גאנה · גמביה · גיאנה · ג'מייקה · גרנדה · דומיניקה · דרום אפריקה · הודו · המלדיביים · הממלכה המאוחדת · ונואטו · זמביה · טובלו · טונגה · טנזניה · טרינידד וטובגו · לסוטו · מאוריציוס · מוזמביק · מלאווי · מלזיה · מלטה · נאורו · ניגריה · ניו זילנד · נמיביה · סווזילנד · סיירה לאונה · סיישל · סינגפור · סמואה · סנט וינסנט והגרנדינים · סנט לוסיה · סנט קיטס ונוויס · סרי לנקה · פיג'י · פפואה גינאה החדשה · פקיסטן · קיריבטי · קמרון · קנדה · קניה · קפריסין
חברות לשעבר: אייר · ניופאונדלנד · זימבבואה |
|
מדינות חברות: אפגניסטן | אלג'יריה | צ'אד | מצרים | גינאה | אינדונזיה | איראן | ירדן | כווית | לבנון | לוב | מלזיה | מאלי | מאוריטניה | מרוקו | ניז'ר | פקיסטן | תימן | ערב הסעודית | סנגל | פלסטין | סודאן | סומליה | תוניסיה | תורכיה | בחריין | עומאן | קטאר | סוריה | איחוד האמירויות הערביות | סיירה לאונה | בנגלדש | גבון | גמביה | גינאה ביסאו | אוגנדה | בורקינה פאסו | קמרון | קומורו | עיראק | המלדיביים | ג'יבוטי | בנין | ברוניי | ניגריה | אזרבייג'ן | אלבניה |קירגיזסטן | טג'יקיסטן | טורקמניסטן | מוזמביק | קזחסטן | אוזבקיסטן | סורינאם | טוגו | גיאנה | חוף השנהב מדינות משקיפות: בוסניה והרצגובינה | הרפובליקה המרכז אפריקאית | צפון קפריסין | תאילנד | רוסיה |
|
אלג'יריה · איחוד האמירויות הערביות · אינדונזיה · איראן · ונצואלה · כווית · לוב · ניגריה · עיראק · ערב הסעודית · קטאר |