נוסח איטליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

נוסח איטליה (או בשמותיו האחרים "מנהג איטליאני", "מנהג בני רומי") הינו נוסח התפילה המקובל על יהודי איטליה שאינם ממוצא אשכנזי או ספרדי.

תוכן עניינים

1 הקהילות בהן מקובל נוסח איטליה
2 המאפיין את נוסח איטליה
3 הפיוטים בנוסח איטליה
4 קישורים חיצוניים

[עריכה] הקהילות בהן מקובל נוסח איטליה

ליהודי איטליה נוסח תפילה ייחודי משלהם שאינו נוסח הספרדים או נוסח אשכנז. באיטליה היו קימות אמנם גם קהילות שמוצאן מספרד שהתפללו בנוסח הספרדים וקהילות שמוצאן מגרמניה שהתפללו בנוסח אשכנז. נוסח איטליה, אם כן, אינו הנוסח של כל היהודים באיטליה אלא הנוסח של יהודי איטליה הוותיקים (רובם גלו לאיטליה עם חורבן בית שני).

[עריכה] המאפיין את נוסח איטליה

נוסח איטליה מתאפיין בכך שלמרות היותו מבוסס בעיקרו על נוסח בבל, הוא מכיל בתוכו נוסחאות ארץ ישראליות קדומות יותר מכל שאר נוסחאות התפילה האחרות שהמרכיב הבבלי בהן גדול יותר. להלן כמה משינויי הנוסח המעניינים אצל יהודי איטליה:

בתפילת ערבית של שבת אומרים את ברכת מעריב ערבים ואת ברכת אמת ואמונה בנוסח מיוחד לשבת (למעט אצל יהודי העיר טורינו שאומרים את הנוסח הרגיל).
בתפילת עמידה מוחלפת ברכת 'אתה קדוש' בברכת 'לדור ודור' המוכרת מחזרת הש"ץ בנוסח אשכנז.
בין "אשרי" שלאחר התפילה לבין "ובא לציון" אין אומרים את "למנצח מזמור לדוד" מתהילים, אלא הוא חלק מתפילת התחנון של שני וחמישי. יתכן שמכאן פשט המנהג בשאר העדות להשמיט אותו בימים בהם לא אומרים וידוי.
בתפילת מנחה מושמט "עלינו לשבח", כנראה עקב המנהג להסמיך את תפילת ערבית לתפילת מנחה. (גם בנוסח הבלדי אצל יהודי תימן אין אומרים עלינו לשבח בתפילת מנחה).
בברכת המזון, לאחר שלושת הברכות מדאורייתא, ולפני הברכה מדרבנן, יש פסוק שמטרתו להפסיק ביניהן.
ושוב בברכת המזון, תוספת "רחם" לשבת מתחילה ב"נחם", ובמנהג קדום אף מסתיימת ב"מנחם ירושלים", כפסיקת התוספות בברכות.
נוסח כל נדרי הינו בעברית ("כל נדרים") ולא בארמית כמקובל ביתר העדות (מלבד נוסח הרומניוטים הקרוב לנוסח האיטלקי).

[עריכה] הפיוטים בנוסח איטליה

המאפיין את הפיוט אצל יהודי איטליה הוא בעיקר איסוף של פיוטים ממקורות שונים ומעט יצירה פיוטית מקומית. בדומה לנוסח אשכנז ובשונה מנוסח הספרדים בנוסח איטליה השתמרו פיוטים רבים ממוצא ארץ ישראלי. ישנם גם פיוטים מתקופת תור הזהב בספרד המקובלים אצל יהודי איטליה כמו למשל הפיוט "אחות קטנה" הנאמר בליל ראש השנה או הפיוט "עת שערי רצון להפתח" הנאמר במסורת האיטלקית בתפילת נעילה (בשונה מן המסורת הספרדית בה הוא נאמר לפני תקיעת שופר).