תכלאל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
התִּכְּלַאל (ברבים "תַּכַּאלִיל") הוא שמו של הסידור אצל יהודי תימן. פירוש המילה "תכלאל" הוא "כל בו", סידור זה כולל בתוכו את כל ההלכות הנצרכות ליהודי במעגל השנה - ימי חול, שבתות וחגים; וכן לאירועי השנה - כברית מילה, פדיון הבן, חתונה ועוד. התכלאל הוא חיבורם של חכמי תימן הראשונים.
תוכן עניינים |
[עריכה] נוסחאות התפילה בתימן
קיימים שני נוסחי תפילה תימניים עיקריים: נוסח בלדי ונוסח שאמי, כאשר כל אחד מהנוסחים מתפצל למסורות שונות על פי הערים והכפרים בהם ישבו יהודי תימן. כל אחד מהמתפללים, בכל אחד מהנוסחים אלו, טוען שנוסח התפילה שלו הינו נוסח התפילה המקורי של יהודי תימן. החוקרים המודרניים מקבלים את הטענה כי הנוסח הבלדי הינו נוסח התפילה המקורי של יהודי תימן לאור בדיקה של סידורים תימניים עתיקים מכתבי יד.
[עריכה] נוסח בלדי
נוסח תימן הבלדי הינו תואם בעיקרו את נוסח התפילה של הרמב"ם המובא בספרו משנה תורה. ביחס לשאלה אם התימנים קיבלו את נוסח התפילה שלהם מהרמב"ם או להיפך קימות שתי תשובות. התשובה המקובלת אצל יהודי תימן היא שהרמב"ם, למרות היותו ספרדי, ראה בנוסח התפילה התימני את הנוסח האוטנטי ביותר ובשל כך אימץ את נוסח התפילה של יהודי תימן. חוקרים מודרנים דוגלים יותר בשיטה שהתימנים הם אלו שקבלו את נוסח הרמב"ם ולא להיפך. בשל העובדה שלא נמצאו סידורים מתימן לפני תקופת הרמב"ם, לא ניתן להוכיח אף אחת מהשיטות.
[עריכה] נוסח שאמי וההתנגדות אליו
נוסח התפילה השאמי הינו בעיקרו הנוסח הספרדי עם מעט הבדלים שנשמרו על פי הנוסח התימני המקורי (הבלדי). נוסח זה הוחדר לתימן בערך בסוף המאה ה-17. היו חכמים שדגלו בצורך לעבור לנוסח זה והיו שהתנגדו לכך ודגלו בנוסח התימני המקורי.
אחד מהתנגדים העיקריים להחדרת הנוסח הספרדי לתימן היה הרב יחיא צאלח (מהרי"ץ), שחי ופעל בעיר צנעא בתימן באמצע המאה ה-18. הוא חיבר פירוש על סידור התפילה התימני (הבלדי) שנקרא "עץ חיים". אחת הסיבות שהביאו אותו לכתוב את פירושו "עץ חיים" הינה הרצון לבסס את מנהגי יהודי תימן המקוריים ולמנוע את השפעת הסידור הספרדי על התימני. רוב המתפללים על פי הנוסח הבלדי הולכים על פי נוסחאותיו של מהרי"ץ אותן קבע בחיבורו "עץ חיים". יש לציין שבנוסח הבלדי הרגיל ישנן כמה הוספות שנוספו בהשפעת הנוסח הספרדי (בעיקר פיוטים) ובהשפעת הקבלה (למשל אמירת הקטע "בריך שמיה" מספר הזוהר). הדרדעים התנגדו להוספות אלו והלכו על פי נוסח התפילה של הרמב"ם ללא כל תוספת (ובשל כך התפילה אצלם קצרה בהרבה מהמקובל אצל שאר התימנים וגם אצל שאר עדות ישראל).
[עריכה] פרוש השמות בלדי ושאמי בעברית
פרוש השם "בלדי" בערבית הינו "מקומי" (כלומר של תימן). מקור השם "שאמי" הינו מהמילה הערבית "א-שאם" (الشام). "א-שאם" משמעותה "סוריה הרחבה" דהיינו סוריה, לבנון, ארץ ישראל וירדן. הנוסח הספרדי כונה "שאמי" (شامي) כיוון שהוא הובא לתימן מארץ ישראל (כלומר ארץ-ישראלי, כי ארץ ישראל היא חלק מ"א-שאם").
[עריכה] הפיוט בתכלאל
הפיוטים המקובלים אצל יהודי תימן הינם פיוטים שנתחברו בתימן עצמה או פיוטים שמוצאם בספרד (מתקופת תור הזהב). אחד מהמשוררים החשובים בתימן היה ר' שלום שבזי שחי ופעל במאה ה17, ופיוטיו חביבים על יהודי תימן.
| נוסחי התפילה ביהדות |
|
נוסח הספרדים | נוסח אשכנז | נוסח ספרד | תכלאל - נוסח תימן | נוסח איטליה | נוסח הרומניוטים | נוסח צרפת - מנהג צפון צרפת | נוסח פרובנס - מנהג דרום צרפת | נוסח פרס | נוסח ארם-צובא | נוסח צה"ל האחיד |
