נוסח פרובנס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נוסח פרובנס הוא הנוסח של סידור התפילה בו התפללו בתקופת ימי הביניים יהודי דרום צרפת, ולאחר גירוש היהודים מחבל ארץ זה השתמר בארבע ערים בלבד: קרפנטרה (המכונה קארפינטראץ בפי היהודים), אוויניון, לישלוה וקאוה ליאון, שהיו מובלעת תחת שלטון האפיפיור ולפיכך לא גורשו היהודים משם.
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע היסטורי
[עריכה] ההבדל בין צרפת לפרובנס
האיזור המכונה בימינו צרפת באותה תקופה שימש אך ורק ככינוי לחלקה הצפוני של צרפת, בעוד שחלקה הדרומי כונה בפי היהודים פרובינצא (פרובנס). להלן נשתמש במילה צרפת בשביל החלק הצפוני בלבד, ואת דרום צרפת של ימינו נכנה פרובנס.
בימי הביניים צרפת ופרובנס היו ארצות שונות לחלוטין הן מבחינה פוליטית, תרבותית ולשונית. הבדל זה כמובן השפיע גם על מנהגי היהודים ועל נוסח התפילה. יהודי צרפת התפללו בנוסח צרפת הקרוב יותר לנוסח אשכנז, ומנהגיהם (שהמקורות העיקריים לתיעודם הם מחזור ויטרי, סידור רש"י ומקורות נוספים) היו דומים בעיקר למנהגי יהדות אשכנז (אם כי עם הבדלים לא מבוטלים).
פרובנס קרובה מבחינה גיאורגפית הן לצרפת והן לספרד ובשל כך המנהגים של יהודי פרובנס, ובעיקר נוסח התפילה שלהם הושפע בשווה הן ממנהגי צרפת והן ממנהגי ספרד. ישנה גם השפעה איטלקית מסוימת.
[עריכה] גירוש יהודי פרובנס
בניגוד ליהודי צרפת שגורשו ממנה באופן סופי בשנת 1394, יהודי פרובנס נשארו עד לשנת 1501 בה גורשו כמעט כל יהודי פרובנס. בארבע ערים בלבד נשארו יהודים, כיוון שהיו תחת שלטון האפיפיור, שלא גרש את היהודים מארצו. המנהגים ונוסח התפילה של יהודי פרובנס השתמרו בארבע ערים אלו עד לדור האחרון. רבים ממגורשי ספרד היגרו לפרובנס (כמו למשל משפחתו של ההיסטריון היהודי ר' יוסף הכהן) דבר שהפר את האיזון בין ההשפעה הספרדית והצרפתית על המנהגים של היהודים שנשארו וקרב אותם יותר למנהגים הספרדיים. אף על פי כן, מנהגים עתיקים רבים נשתמרו בקרב יהודים אלו.
[עריכה] המקורות לתולדות מנהגי יהדות פרובנס
ישנם שלושה מקורות עיקריים המתארים את מנהגי יהדות פרובנס:
- ספר המנהיג שחיבר ר' אברהם בן נתן הירחי. מחבר הספר הוא יליד העיר לוניל פרובנס שנסע ללמוד בישיבות צרפת ובסוף ימיו השתקע בעיר טולדו שבספרד. בספר המנהיג מתאר ר' אברהם הירחי את מנהגי יהודי פרובנס, צרפת וספרד על השוני ביניהם.
- ספר אורחות חיים שחיבר ר' אהרון הכהן מלוניל. ספר זה הינו ספר הלכתי בעיקרו אך הוא מכיל מנהגים רבים של יהודי פרובנס וגם של קהילות קטלוניה.
- ספר מגן אבות לר' מנחם המאירי, שבו מבוא ו- 24 עניינים בנושאים הלכתיים שונים. הספר נכתב בעקבות מחלוקת עם תלמידי הרמב"ן שרצו להנהיג בפרובנס את מנהג רבם, והמאירי ביקש להגן על מנהג המקום.
[עריכה] תיאור נוסח התפילה של יהודי פרובנס
בתיאור התפילה נפרט בעיקר את נוסח התפילה המאוחר, דהיינו של ארבע הקהילות בהן השתמר הנוסח, ולא את הנוסח הקדום של יהודי פרובנס.
[עריכה] תפילת שחרית של חול
- סדר ברכות השחר הוא כמנהג הספרדים.
- נוסח ברכת התורה הוא "על דברי תורה" כמו רוב העדות (ולא לעסוק בדברי תורה שהוא נוסח צרפת ואשכנז).[1]
- בקארפינטראץ השתמר המנהג הקדום (שהשתמר גם בנוסח איטליה ובתכלאל) לומר את קטעי הקרבנות מיד לאחר ברכות התורה ורק לאחר מכן לומר את הקטעים "לעולם יהא אדם ירא שמים". בשאר הקהילות נוהגים כמו בנוסח הספרדים ונוסח אשכנז.
- ברוך שאמר נאמר לאחר אמירת הודו, כמו אצל הספרדים. בשבת המזמורים הנוספים נאמרים לפני הודו ולא אחריו (כמו בנוסח איטליה), ואומרים כל המזמורים שאומרים הספרדים (שלא כמו בנוסח אשכנז בו מצויים פחות מזמורים).
- לפני ברוך שאמר ביום חול אומרים את מזמור י"ט בתהלים כמו מנהג ספרד הקדמון ומנהג הספרדים במערב אירופה, ושלא כמו המנהג הספרדי המאוחר ונוסח ספרד לומר את מזמור ס"ז.
- לפני ישתבח אומרים את הפיוט כל ברואי מעלה ומטה של ר' שלמה אבן גבירול (כמו נוסח איטליה).
- נוסח הברכה השניה של קריאת שמע הוא "אהבת עולם" כמו אצל הספרדים והאיטלקים, בניגוד לנוסח אשכנז.
- נוסח הקדושה הוא "נקדש את שמך בעולם", כמו נוסח אשכנז (ולא "נקדישך ונעריצך" של הספרדים).
- נוסח הברכה השלישית הוא "לדור ודור המליכו לאל כי הוא לבדו מרום וקדוש. ברוך אתה ה' האל הקדוש", בין ביחיד בין בחזרת הש"ץ, בדומה לנוסח איטליה.
- נוסח ברכת השנים הוא כמו הנוסח של ברכת השנים בחורף אצל הספרדים, אלא שאומרים אותו בין בחורף ובין בקיץ, אלא שבחורף אומרים "ותן טל ומטר לברכה" ובקיץ אומרים "ותן טל לברכה" (בדומה לנוסח איטליה)[2].
- בברכת שומע תפילה מוסיפים בחזרת הש"ץ בימים בהם אומרים תחנון את הקטע הבא:
| וזכור רחמיך וכבוש כעסך וכלא ממנו דבר וחרב ורעב ורעה ושבי ביזה צרה צר ואויב ואורב ומסטין ומתנקם וחלאים רעים. ובטל כל גזרות קשות ורעות מעלינו ומעל כל עמך בית ישראל. וקרב לנו ה' אלהינו עת הגאולה ועת הישועה ועת הנחמה ועת החיים ועת השלום. ותבוא נא לפניך תפילתנו ותכנס עם תפלת חסידיך. | ||
- נוסח ברכת שים שלום הוא "שלום רב" בכל התפילות, בניגוד לנוסח אשכנז שבו בשחרית ובמנחה של צומות אומרים שים שלום, ובניגוד גמור לנוסח הספרדים, האיטלקים והתימנים שאומרים שים שלום בכל התפילות.
- אומרים וידוי ושלוש עשרה מידות בכל יום, כנראה בהשפעה ספרדית-קבלית. בין הוידוי לשלוש עשרה מידות אומרים את הקטע "מה נאמר לפני יושב מרום" הלקוח מן הוידוי של יום הכיפורים, בדומה למנהג הספרדים אלא שבניגוד לספרדים הוא נאמר בכל יום (ואף בתפילת מנחה) והספרדים אומרים אותו רק בימים שני וחמישי ובתפילת שחרית בלבד.
- המזמור של נפילת אפיים הוא מזמור כ"ה כמו אצל הספרדים והאיטלקים.
- התחנונים של שני וחמישי ארוכים מהמקובל בשאר העדות, ומכילים תוספות רבות ביניהם תחינה לפי פרשת השבוע. התוספות הן לפני נפילת אפיים חרף הדרישה הקבלית להסמיך נפילת אפיים לשלוש עשרה מידות.
- נוסח אל ארך אפיים הנאמר לפני הוצאת ספר תורה הוא כמו אצל הספרדים. גם את הקטע בריך שמיה אומרים רק בשבת כמו הספרדים.
- לאחר קריאת התורה נאמרים שני קטעי מי שברך לקהל. באחד מהם מבקשים "המקום ברחמיו...יצילם מכל גרוש". בשני מבקשים "המקום ברחמיו...הוא יתנם לחן ולחסד ולרחמים...בעיני אדוננו הפיפיור[3] והחצרנים והסגנים לרחם על פלטתנו...". הזכרת הגירוש אינה מפתיעה כלל שכן הגירוש היווה חלק נכבד בתודעתם ההיסטורית של יהודי ארבע הקהילות שהיו עדים לגירושים לא מעטים: גירוש יהודי צרפת הצפונית, לאחריו גירוש ספרד שממנו הגיעו פליטים רבים לאיזורם, והגרוע מכל עבורם גירוש פרובנס בו גורשו היהודים כמעט מכל ערי חבל ארץ זה. היהודים שנשארו בפרובנס היו אלו שחיו במובלעות שתחת שלטון האפיפיור, דבר המסביר את המי שברך השני.
- החזרת ספר תורה בימים שני וחמישי היא מיד לאחר הקריאה בתורה, בדומה לנוסח אשכנז ולא כמו רוב הספרדים.
[עריכה] תפילת מנחה של חול
- אומרים את מזמור פ"ד ופרשת התמיד. בלישלוה ובקאוליאון אומרים גם את פרשת פיטום הקטורת כאן, אך בקארפינטראץ ובאוויניון פרשה זו נאמרת רק לאחר התפילה (מנהג זה היה מקובל בעבר בכמה קהילות ספרדיות והשתמר רק אצל יהודי פרובנס).
- בתפילת מנחה של צומות מפטירים את הפטרת "דרשו ה' בהִמצאו" כמו האשכנזים.
[עריכה] תפילת ערבית של חול
- בברכת מעריב ערבים אומרים "אל חי וקיים תמיד ימלוך עלינו לעולם ועד" כמו נוסח אשכנז.
- אומרים את ברכת המולך בכבודו, שהיא ברכה שנתקנה בתקופת הגאונים. היא נאמרת כברכה בפני עצמה כמו אצל האשכנזים בחו"ל, האיטלקים ויוצאי מרוקו (בניגוד לתימנים ההולכים כדעת הרמב"ם המאחדים אותה עם ברכת השכיבנו).
[עריכה] קבלת שבת וערבית של שבת
- סדר קבלת שבת הינו יחודי לנוסח זה והוא כדלקמן:
- הסדר זהה כמעט למנהג הספרדים במערב אירופה, למעט שאצל הספרדים פותחים באמירת מזמור לדוד ואצל יהודי פרובנס חותמים בו, ולפיכך גם מוסיפים אחריו את הקדיש.
- בשבתות מסוימות (למשל שבת חנוכה, שבת זכור) אומרים פסוקים מעניין אותה שבת לפני אמירת ברכו.
- בברכת השכיבנו היא כמו ביום חול למעט שינוי בחתימת הברכה, כמו בנוסח אשכנז ושלא כמו אצל הספרדים המשמיטים חלק מגוף הברכה בשבת.
[עריכה] שחרית של שבת
- לפני אמירת ברוך שאמר אומר החזן את הפיוט "כי אשמרה שבת" לר' אברהם אבן עזרא
- הקדושה בשחרית של שבת היא כמו בשחרית של יום חול, אבל בשבת חתן אומרים את הנוסח המורחב הקיים בנוסח אשכנז.
- נוסח ברכת החודש בשבת לפני ראש חודש הוא יחודי לנוסח פרובנס, כדלקמן:
- ראשית אומרים את ארבעת תפילות יהי רצון, כמו בנוסח הספרדים (תפילות אלו נאמרות על ידי האשכנזים לאחר קריאת התורה בכל ימי שני וחמישי).
- אומרים את יקום פורקן מן שמיא השני, ומי שברך לקהל כמו בנוסח אשכנז (אלא ששם אומרים אותם בכל שבת).
- נוסח הכרזת החודש עצמה בדומה לנוסח איטליה: "כך גזרו רבותינו המכובדים שנכריז בכל קהילות הקודש, שיהיו גדולים וקטנים יודעים כשיהיה לנו ראש חודש. ראש חודש יהיה ביום ... (ויום ...) יחדשהו הקדוש ברוך הוא עלינו לששון ולשמחה, לריוח לחיים ולפרנסה ולכלכלה להצלה ולהצלחה. וכן יהי רצון ונאמר אמן".
- בשבת לפני י"ז בתמוז ושבת לפני עשרה בטבת מכריזים על התענית כנהוג בכל עדות ישראל למעט האשכנזים.
[עריכה] תפילת מוסף של שבת
- נוסח הברכה האמצעית של תפילת העמידה של מוסף הוא "תכנת שבת" (כמו האשכנזים וחלק מהספרדים) ולא "למשה צוית" (כמו התימנים וחלק מהספרדים). מנהג זה הינו קדום בפרובנס ונזכר כבר בדברי ר' אברהם בן נתן בספר המנהיג[4].
- נוסח הקדושה בתפילת מוסף הוא "כתר יתנו לך" כמו אצל הספרדים.
[עריכה] ברכות
- בברכת "בורא פרי הַגֶּפֶן" הגימל נאמרת בסגול, כמו אצל רוב הספרדים והאיטלקים.
- ברכת המזון היא על פי נוסח איטליה.
[עריכה] מועדים
- ישנם מזמורי תהילים מיוחדים לכל אחד מן החגים הנאמרים לפני תפילת ערבית של החג, בדומה לנוסח הספרדים.
- נוסח ההושענות הינו כמנהג הספרדים.
[עריכה] הערות שוליים
- 1. ^בספר המנהיג (מהדורת יצחק רפאל עמוד מ"ו) כתוב "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו לעסוק בדברי תורה, כך קיבלתי מרבותי בצרפת ובפרובינצא. ובתלמוד וביסוד העמרמי על דברי תורה וכן מנהג ספרד". משמע מדבריו שבאותה תקופה נהגו יהודי פרובנס כמו יהודי צרפת (ואשכנז) לברך "לעסוק בדברי תורה" וכנראה השתנה המנהג בתקופה מאוחרת יותר בהשפעת מהגרים מספרד (אם כי ישנם כתבי יד שאינם גורסים את המלים "בצרפת ובפרובינצא").
- 2. ^שלא כמו בנוסח אשכנז הגורס בקיץ "ותן ברכה" אלא "ותן טל לברכה", כמו בנוסח איטליה, כך שההבדל היחיד בין הקיץ לחורף הוא הוספת המילה "ומטר" בחורף.
- 3. ^ללא אלף במקור
- 4. ^מהדורת יצחק רפאל עמוד קסט "ומנהג ספרד וכן כתב הרמז"ל (הרמב"ם) לומר למשה צוית על הר סיני מצות שבת זכור ושמור. ובצרפת ובפרובינצא נהגו לומר תיכנת שבת...".
[עריכה] קישורים חיצוניים
| נוסחי התפילה ביהדות |
|
נוסח הספרדים | נוסח אשכנז | נוסח ספרד | תכלאל - נוסח תימן | נוסח איטליה | נוסח הרומניוטים | נוסח צרפת - מנהג צפון צרפת | נוסח פרובנס - מנהג דרום צרפת | נוסח פרס | נוסח ארם-צובא | נוסח צה"ל האחיד |
