העת החדשה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| תקופות היסטוריות |
|
המונחים העת החדשה, התקופה המודרנית, הזמנים המודרנים, העידן המודרני, והעולם המודרני, כולם מתייחסים לתקופת הזמן שהחלה לאחר ימי הביניים והתקופה המודרנית המוקדמת, בערך מאמצע המאה ה-18.
תחילת העת החדשה בכללותה מצוינת על ידי סיומו של הרנסאנס האירופי. הגדרה מדויקת של תחילת התקופה תלויה בשימוש הספציפי של האדם המתייחס אליה - לדוגמה היסטוריון יתייחס אל תחילת התקופה בדרך כלל משנת 1650 והלאה, בזמן שמוזיקאי יכול להתייחס למוזיקה מודרנית שתחילתה מתוארכת לאחר סיומה של התקופה הרומנטית במוזיקה, בסביבות 1900.
העת החדשה יכולה להגדיר גם את ימינו שלנו (2006), או לפי הגדרות אחרות להסתיים עת תחילת העידן הפוסט מודרני (שתחילתו מתוארכת בין שנות ה-60 לשנות ה-80 של המאה ה-20). מאידך כאשר המונח "מודרני" נמצא בשימוש שפירושו מתאר את העידן "שלפני הפוסט-מודרניזם", סביר להניח שהכוונה היא למונח התרבותי של מודרניות או מודרניזם. השקפה אחרת רואה את הפוסט מודרניזם כחלק מהמודרניזם, חלק שמהווה למעשה את ההתפתחות האחרונה של המודרניזם עצמו.
תוכן עניינים |
[עריכה] מאפיינים כלליים של העת החדשה
במהלך התקופה המודרנית, שינויים מרחיקי לכת התרחשו בכל תחומי החיים של בני האדם: פוליטיקה, תעשייה, חברה, כלכלה, מסחר, תחבורה, תקשורת, מיכון, מדע, רפואה,טכנולוגיה ותרבות. שינויים אלה שינו את "העולם הישן" למה שמכונה "העולם המודרני" או "העולם החדש", כאשר שיאם של שינויים אלו היה בתחילת העידן הגרעיני, יצירתה של המהפכה המינית, תחילת עידן המידע, ולבסוף תחילתו של האלף החדש.
[עריכה] אירועים מעצבים
העת החדשה עוצבה באופן בסיסי על ידי שלוש מהפכות גדולות:
- המהפכה התעשייתית בבריטניה במהלך המאות ה-18 וה-19.
- המהפכה האמריקאית של שנת 1776.
- המהפכה הצרפתית של שנת 1789.
אירועים אלו נטעו את הזרעים של המהפכה הרוסית של 1917, ובנוסף תרמו להיווצרות המלחמות הגדולות של המאות ה-18, ה-19, וה-20, ובהן:
- מלחמת העצמאות האמריקאית.
- מלחמות נפוליאון.
- מלחמת העולם הראשונה(1914 - 1918).
- מלחמת העולם השנייה (1939 - 1945).
- המלחמה הקרה.
[עריכה] תמורות באופי השלטון, ויצירתן של אידאולוגיות חדשות
המהפכה הצרפתית והמהפכה האמריקאית החלו את התהליך של חיסול המלוכה האבסולטית באירופה. צורות השלטון החדשות שנוצרו במקומה הובילו ליצירת סטנדרטים חדשים של שלטון "מודרני" שמאופיין על ידי דמוקרטיה, שוויון חברתי, וחירות האדם.
ההסדר הישן של ימי הביניים התמוטט כאשר אישים כדוגמת הקיסר נפוליון הכירו לאירופה קודקסים חדשים של חוק, שקידמו אנשים על סמך כישרונותיהם ואופיים, ולא על סמך מערכת המעמדות ששורשיה נבעו ממערכת הפאודליזם. המערכת הפוליטית המודרנית של ליברליזם נוצרה, והעניקה כוח למעמדות הנמוכים של החברה. כוח שהתבטא ביצירת גופים נבחרים ופוליטיקה פרלמנטרית. השפעתם של הגופים הנבחרים מוטטה את השלטון המסורתי שנשלט על ידי צווים המלכותיים.
העת המודרנית הייתה עדה לתהליך שבו חיבור חדש נוצר בין אדם למולדתו, תרבותו ושפתו, תהליך שהפיק בסופו של דבר את היווצרות הלאומיות. הלאומיות הביאה להתפתחותם של אידאולוגיות חדשות של פשיזם, סוציאליזם, מרקסיזם וקומוניזם.
הרצון ליצור עולם חדש ומנותק מהעולם הישן הובילה ליצירת אידאולוגיות חדשות וקיצוניות. באימפריה הרוסית התפתחה תנועת הקומוניזם לבולשביקים ששיאה היה במהפכת אוקטובר שהובילה לחיסול משפחת המלוכה הרוסית של הצארים יצירת ברית המועצות, חיסול משטר הצמיתים והפיכת רוסיה ל"מדינה מודרנית".
בגרמניה, לאחר התפטרותו של הקייזר ב1918 החלה תקופת אי-סדר פוליטי שסללה את הדרך לעליית הנאציזם - תנועה פשיסטית ולאומנית.
בארצות הברית התפתחה שיטת השלטון של הרפובליקה, שבתחילתה העניקה את זכות הבחירה לכל אזרח לבן וזכר. שיטה זו העניקה את מושכות השלטון לממשלה שמרוסנת על ידי חוקה, וכוחה מורכב ממערכת של איזונים ובלמים בין שלוש הרשויות השונות של הממשל: הרשות השופטת, הרשות המחוקקת והרשות המבצעת. שיטה זו של ממשל שימשה נר לרגליהן של ממשלות בכל רחבי העולם המערבי.
[עריכה] שינויים טכנולוגיים ומדעיים
המהפכה המדעית של המאה ה-17 הובילו להתפתחות המדע ופיתוח שיטות מחשבה "מודרניות" של הסקת מסקנות והבנה של היקום הפיזי והביולוגי שמסביב לאדם. כתוצאה מתהליך זה תגליות מדעיות רבות פרצו לעולם ושינו אותו.
תגליות כגון הטלפון, רדיו, קרני רנטגן, מיקרוסקופ וחשמל תרמו בצורה ניכרת לשינוי מהיר ועצום בצורת החיים של האדם, ובחברה האנושית.
חיי האדם האורכו ושופרו בצורה ניכרת הודות לגילויים רפואיים. גילויים כגון אנטיביוטיקה וחיסון הביאו ליצירת דרכים חדשות להיאבק במחלות. פיתוח ענפי הכירורגיה, תרופות, אתיקה רפואית וגנטיקה הובילו לשינוי רדיקלי בטיפול הרפואי, בניהול בתי החולים ובמניעת מחלות ומגפות.
תאוריות מדעיות חדשות כגון אבולוציה ופסיכולוגיה ופסיכואנליזה שינו את הגישה המסורתית של האנושות לעצמה ולמוצאה.
התפתחות התעשייה בעת החדשה שינתה באופן דרסטי את עיסוק של האדם.
מדע המלחמה שונה לגמרי עם יצירתם של כלי נשק חדשים "חמים", כגון הרובה, התותח, האקדח ומקלע. פיתוח חומרי נפץ שינה את מגבלות המלחמה. המצאת כלי נשק מתוחכמים וממונעים כגון הטנק, המטוס, מטוס סילון והטיל שינו את שדה הלחימה מקרב פנים מול פנים, ללחימה בסדר כוחות גדול והרסני.
המצאת כלי נשק להשמדה המונית כגון פצצה גרעינית, פצצת מימן נשק כימי ונשק ביולוגי יצרה את האפשרות של השמדתה של האנושות כולה.
כל ההמצאות האלו הן חלק בלתי נפרד וחשוב של העת המודרנית.
[עריכה] שינויים חברתיים ותרבותיים
גישה חדשה אל הדת החלה להופיע בעת החדשה, כאשר ברחבי העולם הכוחות המסורתיים של הדתות ומוסדותיהן איבדו את כוחם. תהליך זה נראה בברור בעולם הנוצרי עם היחלשות כוחה של הכנסייה. רצון חדש לחופש אישי ממה שכונה, על יד האנשים שרצו בכך, "מגבלות דתיות", הוביל להתפחתות מתירנות מינית, מתירנות שנתקבלה על ידי חלקים נרחבים מהעולם המערבי.
תופעות של קיצוניות דתית התפתחו אף הן וילדו בדתות שונות את הפונדמנטליזם.
תהליך של יצירת שיוויון בין המינים בפוליטיקה ובכלכלה הוליד את תנועת שחרור האישה, ואת הפמיניזם.
השילוב, וההשפעה המשותפת של כל השינויים הקיצונים ומרחיקי הלכת שקרו בפוליטיקה, כלכלה, תעשייה, מדע, רפואה, טכנולוגיה, ותרבות בעולם שינו, וממשיכים לשנות את העולם, למה שמכונה בימינו העת המודרנית.
[עריכה] יהדות בעת החדשה
קיים ויכוח בין ההיסטוריונים באשר למאורעות המציינים את תולדות עם ישראל בעת החדשה.
ישנם הטוענים שגירוש ספרד ויצירת הקהילות החדשות מסביב לים התיכון וברחבי האימפריה העות'מאנית מסמנים את תחילתו של עידן זה.
בן ציון דינור, הרואה את התחייה הלאומית של עם ישראל כתחילת המודרניזם היהודי, מציין את שנת 1700 , השנה בה הגיעה שיירת יהודה החסיד לירושלים, כאקורד הפתיחה לעת החדשה בתולדות ישראל.
ההיסטוריון שמעון דובנוב רואה במהפכה הצרפתית ובמתן שוויון זכויות ליהודים בצרפת את תחילתה של העת החדשה. שמואל אטינגר מסמן את הסופות בנגב ופריחתה של האנטישמיות המודרנית במערב אירופה, בשלהי המאה ה-19 את ראשיתה של התקופה.
בראייה כוללת סימני השינוי החלו אי שם בין המאות ה-17 ל-19.
בתקופה זו יהודים שבו למערב אירופה בדלת האחורית של הכלכלה שהפכה לקפיטליסטית ונזקקה למזומנים. יהודים רבים החלו רוכשים השכלה כללית, בעיקר לצורך השתלבות בחברה שסביבם, מהלכים שיצרו תהליכי חילון. במקביל התגוונה הפרקטיקה היהודית במזרח אירופה עם היווצרות תנועת החסידות של הבעש"ט.
בשלהי המאה ה-18 החלה ההגירה היהודית למערב, נוצר המרכז היהודי החשוב באמריקה והחל להתפתח פלורליזם דתי ויצירת הזרמים האורתודוכסי, הרפורמי והקונסרבטיבי. במקביל התפתחה במזרח אירופה התנועה הלאומית היהודית – הציונות. תנועה זו הקימה ישוב יהודי מודרני בארץ ישראל שהחיה את השפה העברית.
במלחמת העולם השנייה שילם העם היהודי את מחירה של האנטישמיות המודרנית. מתוך הקיבוץ היהודי בעולם שמנה כ-12 מיליון נפש נרצחו בידי הנאצים ועוזריהם כשישה מיליון איש. בעקבות שואה זו הנהיגה הציונות מאבק פוליטי להקמת מדינה ליהודים.
בשנת 1948 בעקבות החלטת האו"ם, ועם סיום המנדט הבריטי הכריזו מנהיגי היישוב היהודי בא"י על הקמת מדינה ריבונית לעם היהודי בארץ ישראל ושמה מדינת ישראל.
במחצית השנייה של המאה ה-20 הפכה מדינת ישראל להיות המרכז החשוב ביותר של העם היהודי, שבו כחמישה מיליון יהודים. ברחבי העולם מתקיימות קהילות יהודיות רבות שהגדולה בהם היא יהדות ארצות הברית שבצד חיי דת, רוח וחופש, שמהם היא נהנית, קיים בה תהליך מתמיד של התבוללות וטמיעה.
[עריכה] מונחים מרכזיים בעת החדשה
[עריכה] תנועות ומגמות שונות
- אנטישמיות
- דמוקרטיה
- לאומיות
- ליברליזם
- מרקסיזם
- נאציזם
- סוציאליזם
- פוסט קולוניאליזם
- פמיניזם
- פשיזם
- ציונות
- קולוניאליזם
- קומוניזם
- קפיטליזם
[עריכה] אומנות
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
