פסיכואנליזה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
[עריכה] הפסיכואנליזה כתאוריה
פסיכואנליזה הינה אסכולה בפסיכולוגיה, אשר נוסדה מחוץ לתחום הפסיכולוגיה ועם השנים צורפה אליו.
המונח "פסיכואנליזה", שטבע זיגמונד פרויד, הוא היום מונח מוכר ביותר בתחום הפסיכולוגיה.
הפסיכואנליזה נבדלה במטרותיה, בתחומי העניין שלה, ובשיטות המחקר שהציעה. מטרתה: ליצור שיטת טיפול בהפרעות התנהגות. השיטה הטיפולית נוצרת באמצעות תצפית קלינית, תוך כדי טיפול, ולא בניסוי מעבדתי מבוקר.
התאוריה הפסיכואנליטית שינתה את פני הדור במובנים רבים. פרויד פתח שער להבנת נפש האדם והבנת האדם את עצמו (ראו בהרחבה בערך מודל הנפש הפרוידיאני). מבחינה חברתית שינתה הגישה הפסיכואנליטית את הנורמות המוסריות, בעיקר בכל הקשור למין ולמיניות. ביטוי לשינוי זה ניתן למצוא גם בשדה האמנות והספרות.
הפסיכואנליזה המשיכה להתפתח על ידי תלמידיו הרבים של פרויד, שחלקם נשארו נאמנים לתורתו והמשיכו לפתחה בדרכו (כגון אנה פרויד, מלאני קליין, ודונלד ויניקוט) וחלקם פיתחו אותה לכיוונים שלא היו מקובלים על פרויד ועל הזרם המרכזי בפסיכואנליזה (כגון קרל יונג, אלפרד אדלר, ויקטור פראנקל ואריך פרום).
[עריכה] הפסיכואנליזה כשיטת טיפול
חשוב לציין שהפסיכואנליזה אינה רק התאוריה אלא גם שיטת הטיפול אותה פיתח פרויד בתחילת המאה העשרים. מה מאפיין את הפסיכואנליזה כשיטת טיפול? קודם כל ההתמקדות בבלתי מודע ובחשיפתו. הדרך להשגת מטרה זו לפי פרויד היא על ידי שלושה ארבעה ואפילו חמישה מפגשים של כשעה בשבוע שבהם המטופל שוכב על ספה והמטפל יושב מאחריו. בפגישות המטופל מתבקש להגיד את כל מה שעולה בדעתו מבלי לצנזר דבר. ובאופן זה יכול הפסיכואנליטיקאי להציץ לעולמו הבלתי מודע של המטופל ולפרשו. פרויד חקר את התהליכים המתרחשים בחדר בטיפול והתהליכים הנפשיים המתלוים לכך וגילה שתהליך כזה מועיל מאד לגילוי מקורותיהם של הסימפטומים והבעיות הנפשיות של מטופליו. בארץ ניתן לקבל טיפול פסיכואנליטי אצל אנשי מקצוע מורשים בלבד (פסיכולגים קליניים מומחים, עובדים סוציאלים, ופסיכיאטרים) שעברו הכשרה פסיכואנליטית מוסדרת. ניתן לקבל טיפול פסיכואנליטי גם אצל מתמחים הנמצאים במהלך הכשרתם. כדי שאיש מקצוע טיפולי יוכל לקרוא לעצמו אנליטיקאי עליו לסיים הכשרה פסיכואנליטית הכוללת לימודים תאורטיים הדרכות ואנליזה לימודית ארוכה. בישראל שני מכונים להכשרה פסיכואנליטית: ראשית "המכון" של "החברה הפסיכואנליטית הישראלית" (שמשכנו בירושלים) ו"מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו" שפועל בת"א. המכון הראשון הוא ותיק והוקם על ידי מקס אייטינגון ב 1933, איינטנגון היה אחד מתלמידיו הנבחרים של פרויד, והמכון של החברה הפסיכואנליטית הישראלית הוא בעל הכרה של החברה הפסיכואנליטית הבין לאומית. מכון ת"א לפסיכואנליזה בת זמננו הוא צעיר יחסית והוקם רק בשנים האחרונות.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ניצה ירום, פסיכואנליזה בנפשנו - מחשבות על העשיה הפסיכואנליטית העכשוית, באתר "פסיכולוגיה עברית"
- אבשלום אליצור, משחררי הנפש: יהודים ויהדות בתנועה הפסיכואנליטית
- אתר החברה הפסיכואנליטית הישראלית
ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.