תשליך
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תשליך הוא מנהג יהודי ייחודי לראש השנה.
נהוג ללכת ביום הראשון של ראש השנה (ואם הוא חל בשבת-אז ביום השני), אחרי הצהריים, לשפת הים או לנהר שבהם מצויים דגים, ומתפללים שם תפילה מיוחדת ששמה תשליך, שהיא בקשה להשלכת העבירות אל מצולות ים, על-פי הפסוק "...ותשליך במצולות הים כל חטאתם". נהוג לנער את כיסי הבגדים, כסמל לניעור העבירות והחטאים.
הסיבה שהולכים דווקא למקום בו ישנם דגים היא משום שבני ישראל נמשלו לדגים - כמו שהדגים נשפטים על ידי הדייג ורשתו, כך נשפטים בני ישראל בראש השנה על ידי הקדוש ברוך הוא. כמו כן דגים, מהווים סימן ברכה ש'אין עין הרע שולטת בהם' 'ושיפרו וירבו כדגים'. בספר חמדת הימים מובא טעם אחר, והוא להמתיק את הדין של ראש השנה באמצעות חסד, שכן מים מסמלים בקבלה חסד.
בקרב יהודי כורדיסטאן היה מנהג לקפוץ למים עם הבגדים, לאחר אמירת התשליך. היו כאלה שהסתפקו באמירת התשליך כשהם עומדים על רפסודות בנהר כאבור.
במקומות שבהם לא היו מקווי מים קרובים, נהגו להכין בור מים מיוחד בחצר בית הכנסת לאמירת תפילת תשליך. במקומות אחרים נהוג לעלות למקום גבוה שממנו צופים על המים, או במקרה הצורך להסתפק בפתיחת ברז המים בכיור בית הכנסת ולומר על מים אלו את התפילה. מקובל לנער את שולי הבגדים כסמל להתנערות מהעוונות.
במקרה שהיום הראשון של ראש השנה חל בשבת נהוג בקהילות האשכנזיות וחלק קטן מן הספרדיות לדחות את אמירת תשליך ליום השני של ראש השנה, בשל החשש שיטלטלו את מחזורי התפילה אל מחוץ לתחום העירוב. ברם ברוב הקהילות הספרדיות נהוג לומר תפילה זו אפילו בשבת.
[עריכה] מקור המנהג
מקור מנהג זה הוא בקהילות אשכנז וכנראה שמקורו במאה ה-14. החל מהמאה ה-16 התקבל המנהג כמעט בכל הקהילות הספרדיות בהשפעת רבי חיים ויטאל ששיבח את המנהג.
בור מים מיוחד לאמירת תפילת תשליך נמצא בבית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם. בית כנסת זה נבנה בשנת 1675, דבר המעיד על כך שכבר אז היה המנהג מוכר וידוע גם בין הספרדים. בחלק קטן מהקהילות הספרדיות לא התקבל המנהג (למשל בקהילה הספרדית של צאצאי האנוסים בלונדון), כמו גם אצל חלק מיהודי תימן. ישנו גם אחוז קטן של אשכנזים המתנגדים למנהג המשויכים לחוג המתנגדים האדוקים, מבית מדרשו של הגר"א.
[עריכה] קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה | ||
---|---|---|
ערך מילוני בוויקימילון: תשליך |