סלט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

פלטת סלט לצד לחם ורוטב

סלט ירקות

סלט פירות

סלט הינו סוג של מזון המוגש בין כמנה ראשונה, בין כתוספת למנה עיקרית או כמנה עיקרית ובין כקינוח. הסלט מורכב מתערובת של ירקות עם רוטב, וכן לפעמים עם מצרכים נוספים. הסלט הבסיסי (סלט ירוק) מורכב מעלים ירוקים (כגון: חסה, רוקט) עם רוטב. ישנם סלטים שאינם כוללים עלים ירוקים, אלא ירקות אחרים וכן התוספות הנוספות לסלטים מגוונות ביותר וכוללות לעיתים בשר, מאכלי ים, ביצים, דגים, פירות וכו'.

מקורה של המילה "סלט" הינה במילה הצרפתית: "סלד" salade, שמקורה במילה הלטינית: salata "מומלח" מ- sal - "מלח".

סלט ירוק, סוג הסלט הבסיסי ביותר, מורכב מתערובת של עלים שונים עם רוטב. בין סוגי העלים הנכללים בסלט הינם: חסה לסוגיה, תרד, רוקט, שן ארי, ריחן ועוד. בין סוגי הסלט הירוק הבולטים ניתן למנות את סלט הקיסר, סלט השף וסלט הקוב.

סלטים רבים נהוג לתבל בעזרת רטבים או שמנים כדי להעשיר ולעדן את טעמם. בין רטבי הסלטים הבולטים ניתן למנות את הרטבים על בסיס המיונז: חוטב החווה, רוטב רוסי ורוטב אלף האיים ואת הרטבים על בסיס שמן זית: רוטב צרפתי, רוטב איטלקי, וינגרט ועוד. בנוסף, יש המוסיפים לסלטים מרכיבים נוספים כגון: פטריות, עוף, בשר, דגים, פירות ים, דגנים, מאפים כגון: קרוטונים, פסטה, אורז וגבינות.

סלט ירקות, המכונה, בהתאם לאופן הכנתו "סלט ישראלי", "סלט ערבי" או "סלט יווני" כולל ירקות קצוצים. מגוון ירקות משמשים להכנתו, ביניהם: עגבניה, מלפפון, פלפל, בצל, גזר וצנון או צנונית. סלט יווני מכיל בדרך כלל גם חסה וגבינת פטה.

מקורו של הסלט בימי הביניים, בהם, בהעדר אמצעי שימור מזון בקירור, הדרך היחידה לאכול פירות וירקות בחורף הייתה באמצעות שימורם על ידי כבישה והחמצה. לקראת האביב, כאשר ירקות טריים הפכו זמינים, הם נאכלו בצורה של סלט. אכילת הסלט הייתה בעיקר במטבחי העניים אשר התקשו להשיג את מוצרי הבשר, בעוד שאצל האצילים הירקות הוגשו רק כתוספות למנות העיקריות.