שעה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שעה היא יחידת זמן השווה ל-60 דקות שהן 3,600 שניות. שעה היא גם בערך החלק העשרים וארבע של החציון של אורכם של היממות בשנה. בעוד שהיממה היא יחידת זמן טבעית (אורכה נגזר ממשך הסיבוב של כדור הארץ סביב צירו), הרי השעה (והדקה והשנייה) היא יחידת זמן מלאכותית, משום שמספר השעות ביממה הוא מספר שרירותי.
[עריכה] הגדרה
במקור השעה הוגדרה בתרבויות קדומות (לדוגמה התרבויות של מצרים, שומר, הודו וסין) כהחלק השתים עשרה של הזמן מהזריחה ועד השקיעה, או כהחלק העשרים וארבע של יום שלם. בכל מקרה החלוקה מקורה בשימוש נפוץ של שיטות ספירה על בסיס 12. החשיבות של בסיס 12 היא במספר המחזורים של הירח, זאת אומרת, מספר החודשים בשנה, וגם בעובדה שלאנשים 12 עצמות באצבעות (גלילים) יד אחת (שלושה עצמות לכל אחת מארבע האצבעות ללא האגודל). ניתן למנות את הגלילים בנגיעה עם האגודל.
התרבות הקדומה של מצרים אחראית לחלוקת הלילה ל12 חלקים, למרות שחלו מספר שינויים לחלוקה במהלך השנים. אסטרונומים מצריים, מצאו 36 כוכבים מיוחדים במהלך השנה. הזמן מהזריחה לשקיעה חולק ל18 בגלל התזוזה של 18 הכוכבים שהופיעו בשמים. 12 הכוכבים הנותרים חילקו את הלילה. משך הזמן בין הופעה של כוכב אחד בשמים לכוכב הבא, היה כארבעים דקות מודרניות. מאוחר יותר השיטה שונתה, ל24 כוכבים מיוחדים, כש-12 מהם חילקו את הלילה ליחידות זמן.
חלוקת היממה ל-24 שעות היא קדומה, והייתה מקובלת כבר בתרבויות הקדומות של מצרים ומסופוטמיה. מלכתחילה הייתה נהוגה כנראה חלוקה של היום לשניים - שעות האור ושעות החשכה - כשכל פרק זמן כזה נחלק ל-12 שעות. כיוון שכך, אורכן של השעות לא היה קבוע, והיה תלוי בעונת השנה. שריד לחלוקה זו של היממה קיים בהלכה היהודית. חלק מחישובי הזמנים בהלכה נקבעים על-פי "שעות זמניות", שנגזרות מחלוקת החלק המואר של היממה ב-12.
ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
