שמעון ויזנטל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמעון ויזנטל (Simon Wiesenthal) (נולד ב-31 בדצמבר 1908 - נפטר ב-20 בספטמבר 2005 בוינה), נודע כ"צייד נאצים", הקדיש את חייו לאיסוף ותיעוד מידע אודות פושעי מלחמה נאצים במטרה להביאם לדין. חי ופעל בוינה, אוסטריה.
תוכן עניינים |
[עריכה] חיים מוקדמים
ויזנטל נולד למשפחה יהודית אמידה בבוצ'אץ' שבגליציה (אוסטרו הונגריה, כיום חלק מאוקראינה), ולמד ארכיטקטורה בפראג. כשפרצה מלחמת העולם השנייה התגורר בלבוב שבפולין, אשר עברה לשליטת ברית המועצות במסגרת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, שם עבד כאדריכל. ב-1941 פלשה גרמניה הנאצית לברית המועצות, וויזנטל עבר את שנות המלחמה כשהוא שורד בין מחנות ריכוז שונים.
[עריכה] תיעוד חומר וציד נאצים
הוא שוחרר על ידי האמריקאים במחנה מאוטהאוזן ב-1945, והחל לעבוד עבור צבא ארצות הברית באיסוף חומר לצורך העמדת פושעי מלחמה לדין. ב-1947 הקים יחד עם מתנדבים נוספים את "המרכז לתיעוד יהודי" בלינץ, אוסטריה, אך הקבוצה התפרקה משאיבדו בריה"מ וארצות הברית עניין בהמשך העמדת נאצים לדין. ויזנטל עצמו המשיך באופן פרטי באיסוף ותיעוד החומר, במקביל לעבודתו בסיוע לקרבנות המלחמה.
על פי עדותו, היה מעורב באיתור מקום מחבואו של אדולף אייכמן בארגנטינה, לצורך חטיפתו והבאתו למשפט בישראל (לגרסת איסר הראל, ראש המוסד דאז, לא היה ויזנטל מעורב בנושא). לאחר ששאב עידוד ממשפט אייכמן פתח מחדש את "המרכז לתיעוד יהודי", הפעם בוינה, שעסק באיתור פושעי מלחמה נאצים. הוא התפרסם במיוחד עם גילויו ומעצרו של קארל זילברבאואר, קצין הגסטאפו שעצר את אנה פרנק ומשפחתה, ובכך הזים טענות של מכחישי שואה כי יומנה של אנה פרנק "מפוברק". כמו-כן איתר בברזיל את פרנץ שטנגל, מפקד מחנות ההשמדה טרבלינקה וסוביבור, שהועמד לדין בגרמניה ונידון למאסר עולם. מקרה נוסף היה של הרמינה בראונשטיינר, האחראית על השמדת כמה מאות ילדים במיידאנק, שנעצרה בניו-יורק לאחר מחקר ממושך של ויזנטל.
ויזנטל לא עסק מעולם בצייד פיזי של פושעי מלחמה. שיטת עבודתו התבססה על איסוף קפדני של כל פיסת נייר ופריט מידע אפשרי אודות הפושעים, ריכוז ותיעוד החומר במשרדיו הצנועים בווינה, והעברתו לידי הרשויות המתאימות לצורך הליכי איתור, הסגרה והעמדה לדין. במקרים רבים עשה שימוש באמצעי התקשורת כדי לבנות דעת קהל ולהביא את הרשויות לפעול. בסך הכול הצליחו ויזנטל ואנשיו להביא למשפט כאלף פושעי מלחמה נאצים.
כמו כן הקדיש את פועלו למען המלחמה באנטישמיות, בגזענות ובנאו נאציזם ולמען הנחלת לקחי השואה בעולם.
[עריכה] מורשתו
ב-1977 נפתח מרכז שמעון ויזנטל בלוס אנג'לס, שנקרא על שמו כהוקרה למפעל חייו. המרכז עוסק במעקב אחר אנטישמיות ותנועות נאו-נאציות, ומפעיל מוזיאונים לסובלנות. בשנים האחרונות עסק המרכז גם במאבק ציבורי כנגד הטרור וכנגד ההסתה האנטי-ישראלית. בראש המרכז עומדים הרבנים אברהם קופר, מייר מיי ומרווין הייר.
באפריל 2003, בגיל 94, הודיע ויזנטל על השלמת עבודתו ופרישתו. לדבריו "מצאתי את רוצחי ההמונים אותם חיפשתי, וחייתי אחרי מותם. אם יש כמה מהם שנותרו, עכשיו הם קשישים מדי לעמוד למשפט. עבודתי הושלמה".
ויזנטל פירסם 12 ספרים בתחום עבודתו ומחקרו. שמואל רודנסקי מגלם את דמותו בסרט "תיק אודסה" (1974). ויזנטל שימש השראה לדמותו של "עזרא ליברמן" ברומן המתח של אירה לוין "הנערים מברזיל", שעובד לסרט באותו שם (1978), שבו משחק סר לורנס אוליביה את תפקיד ליברמן. כמו כן הופיע במספר סרטים תיעודיים. הוא זכה במספר אותות כבוד, ביניהם מדליית הזהב של הקונגרס האמריקני (1980) ואות לגיון הכבוד הצרפתי (1986). בפברואר 2004 קיבל אבירות כבוד ממלכת אנגליה. ב-20 בספטמבר 2005 נפטר בביתו שבוינה בגיל 97. נטמן בבית העלמין בהרצליה.
כיום ממשיך את דרכו, צייד הנאצים האחרון, ד"ר אפרים זורוף מנהל מרכז ויזנטל בירושלים.
[עריכה] יריבים
ויזנטל צבר במהלך חייו מספר אויבים ויריבים, ולא רק מצד גופים נאו-נאציים שניסו להתנקש בחייו.
ראש המוסד לשעבר איסר הראל טען, כאמור, כי לוויזנטל לא היה כל חלק באיתור ותפיסת אדולף אייכמן.
צייד הנאצים טוביה פרידמן, שעבד תקופה מסוימת עם ויזנטל, כינה אותו שקרן, נוכל, ואנטי-ציוני, שהתפרסם והתעשר מסיפורי בדים על לכידת אייכמן ונאצים אחרים.
ברונו קרייסקי, קאנצלר אוסטריה (1970-1983), יהודי, תקף את ויזנטל לאחר שהצביע על כמה מחברי ממשלתו כבעלי עבר נאצי.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: שמעון ויזנטל |
- מרכז שמעון ויזנטל לקידום הסובלנות ומלחמה באנטישמיות
- "סיימתי את עבודתי", ניר חפץ וגדי בלום, ראיון עם ויזנטל בעיתון תל אביב
- צייד הנאצים שמעון ויזנטל הלך לעולמו באתר ynet
