גליציה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Galizien und Lodomerien

מוטו לאומי: אין
גליציה ובוקובינה בצהוב מתוך מפה ישנה.
שפה רשמית	גרמנית פולנית
עיר בירה	לבוב
שטח - סה"כ - % מים	785,500 קמ"ר xx%
אוכלוסייה - - צפיפות	כ-6,400,000 (1888) 81/קמ"ר
הקמה - מוצהר - הכרה	חלוקת פולין 1772 1773
התפרקות	1918
מטבע	כתר אוסטרי
אזור זמן	UTC +2
המנונים לאומיים	?
סיומת אינטרנט	.אין

ערך זה עוסק בגליציה הנמצאת במזרח אירופה. לערך העוסק בגליציה - החבל האוטונומי בספרד, ראו גליסיה.

גליציה - (גרמנית: Galizien, אוקראינית: Галичина , פולנית: Galicja , אידיש: גאליציע) או גליציה ולודומריה - (ישות גיאו-פוליטית אשר הייתה מורכבת מפולנים ואוקראינים) חבל ארץ במזרח אירופה מצפון להרי הקרפטים. נסיכות עצמאית מ-1087 ומשנת 1772 עם חלוקת פולין ועד 1918 ארץ כתר אוטונומית בקיסרות האוסטרו-הונגרית.

גליציה מחולקת לגליציה המזרחית שבירתה היא לבוב באוקראינה וגליציה המערבית שבירתה היא קראקוב בפולין. בחלקה המזרחי של גליציה היו הרותנים רוב האוכלוסייה, והפולנים מיעוט ניכר בגודלו, בעוד שבחלקה המערבי, מעבר לנהר הסן, היו הפולנים רוב מוחלט.

האזור היה מרכז רוחני ותרבותי יהודי חשוב.

במאה ה-19 נמצאו במקומות שונים בגליציה מרבצי נפט.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 יהודי גליציה 3 רשימת ערים ועיירות 4 אישים 4.1 יהודים 4.2 אחרים

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של גליציה

גליציה במקור נקראה הדוכסות של האליך (Halych או Galich), ב-1188 דוכסות זאת אוחדה עם הדוכסות של וולודימיר (Volodymyr). במאה ה-14 סופחה הדוכסות לפולין על ידי קזימיר השלישי.

עם חלוקתה הראשונה של פולין ב-1772 עבר רוב האזור לשליטת אוסטריה, שהפכה את האזור לארץ כתר בקיסרות עם בירתה לבוב. אוסטריה הידקה את אחיזתה בגליציה עם חלוקת פולין השלישית ב-1795 ופעם נוספת ב-1815.

ב-1861 זכתה גליציה באוטונומיה מוגבלת עם זכות ייצוג בפרלמנט של אוסטריה.

עם סיום מלחמת העולם הראשונה והתפרקותה של הקיסרות האוסטרו-הונגרית, לאחר ועידת פריז ב-1919, עברה גליציה המזרחית לידי אוקראינה וגליציה המערבית לידי פולין.

[עריכה] יהודי גליציה

ערך מורחב – יהדות גליציה

יהודי גליציה השתייכו ברובם לזרם החסידי, כגון חסידויות בעלז, צאנז וצאצאיה, אדמו"רי בית זידיטשוב-קומרנא, רופשיץ-דזיקוב, בתי וענפי רוז'ין, ועוד רבות. אולם גליציה הייתה גם מרכז חשוב לתנועת ההשכלה, והערים ברודי ולבוב היו מרכזי השכלה חשובים ביותר באירופה.

הסופר ש"י עגנון נולד בעיירה בוצ'אץ' שבגליציה, והוא מתאר את גליציה באחדים מספריו: "הכנסת כלה", "עיר ומלואה", "אורח נטה ללון" ועוד.

בעיירה דרוהוביץ' שבגליציה נולדו הצייר היהודי מאוריצי גוטליב (1856 - 1879) והסופר והצייר ברונו שולץ (1892 - 1942).

יהודי גליציה, אשר ברובם חיו בשטחה של פולין בין שתי מלחמות העולם, נספו ברובם הגדול בשואה, במחנות ההשמדה בלז'ץ וינובסקה. רבבות אחרים מצאו את מותם בקרבת מקומות מגוריהם בקברי אחים או שנשלחו למחנות מעט יותר מרוחקים כדוגמת אושוויץ וסוביבור.

[עריכה] רשימת ערים ועיירות

• אושוויץ (Oświęcim)
• בוצ'אץ'
• בוריסלב
• בעלז
• ברודי
• דוקלה
• דרוהוביץ' (Drohobycz)
• הוסייאטין (Husiatyn)
• האליך (Halych)
• יארוסלאב (Jarosław)
• זאלצברג (Bochnia)
• זאמושץ' (Zamość)
• זלוצ'ב (Zolochiv)
• טרנוב (Tarnów)
• טרנופול (Ternopil)
• לבוב
• לסקו (Lesko)
• צאנז (Nowy Sącz)
• סאמבור (Sambir)
• סטאניסלב (Ivano-Frankivsk)
• סנוק (Sanok)
• פשמישל (Przemyśl)
• קומארנו
• קולומאה (Kolomea)
• קרקוב
• קרוסנו (Krosno)
• ריישוב (Rzeszów)

[עריכה] אישים

[עריכה] יהודים

• נפתלי הרץ אימבר - מחבר ההמנון הלאומי, נולד בזלוצ'וב גליציה (תרי"ז – 1856).
• שמואל יוסף עגנון - סופר יהודי, (1970-1888), יליד גליציה.
• אשר ברש - סופר, משורר, עורך ומתרגם עברי, יליד גליציה (1889 - 1952).
• צבי הירש לוין - רב הקהילה בברלין בימי צמיחתה של תנועת ההשכלה. יליד גליציה (1800 - 1721)
• אורי צבי גרינברג - משורר, נולד בבילקאמין, גליציה.
• מאוריצי גוטליב - צייר יהודי יליד גליציה, בן המאה התשע-עשרה.

[עריכה] אחרים

• איוון פרנקו (Ivan Franko) - משורר אוקראיני.
• קארל מנגר (Carl Menger) - מייסד בית הספר האוסטרי לכלכלה.
• אלכסנדר ברוקנר (Aleksander Brückner) - היסטוריון פולני