קופיף פיליפיני
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| קופיף פיליפיני | |
|---|---|
 |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | פרימטים |
| תת־סדרה: | קופיפים |
| משפחה: | קופיפיים |
| סוג: | קופיף |
| מין: | קופיף פיליפיני |
| שם מדעי | |
 Tarsius syrichta |
|
הקופיף הפיליפיני (Tarsius syrichta, מאל בטבולי) הוא מין של קופיף. הוא חיה לילית, הפעילה ומחפשת מזון בשעות החשיכה, ומזונו העיקרי הוא חרקים. קופיפים אלו הם זעירים, וגובהם נע בין 118-140 מילימטרים. גודלם הקטן מקשה על גילויים. במהלך היום, קופיפים אלו ישנים בחללי עצים חשוכים סמוך לאדמה. סביבת המחייה הטבעית שלהם היא יער גשם טרופי.
הקופיף הפיליפיני הוא אנדמי לפיליפינים, הוא נחשב במשך זמן רב כמי שחי רק בפרובינציות סמר, לייטה ובוהול, למרות דיווחים רבים של בני שבטי הבלאן והטבולי על זיהויו בפרובינציית סרנגני. לרוע המזל, הקהיליה המדעית פטרה דיווחים אלו כמתיחות - עד שב-30 במרץ 2002 נלכדו זוג קופיפים פיליפיניים בהרים סמוך למאיטום וקאיאמבה, והוכיחו שהמין אכן קיים בסרנגני.
אזור המחייה של קופיפים אלו הוא יער גשם טרופי ויער משני. הם מעדיפים את צמרות היער.
לקופיפים ראשים עגולים היכולים להסתובב 180 מעלות ואוזניים גדולות הנראות כאילו הן בתנועה מתמדת. עיניהם הגדולות נרשמו בספר השיאים של גינס כעיניים הגדולות ביותר של יונק. הם משתמשים בזנבם, שאורכו כפול מאורך גופם, כדי לאזן את עצמם. הם נוהגים להיצמד לעצים בצורה אנכית, ומסוגלים לקפוץ מענף לענף. צבעה של פרוותם העבה והמשיית נע בין אפור לחום כהה וזנבם נטול שיער כמעט לחלוטין. גפיהם האחוריות מאורכות, ומצויידות בכריות דמויות דיסקה בקצות האצבעות המאפשרות להם להיצמד לעצים בקלות יחסית. צורת ההתקדמות המועדפת עליהם היא קפיצה, והם משתמשים בכל ארבעת גפיהם בבת אחת רק לעיתים רחוקות.
בני המין הם מתבודדים, אך לעיתים ניתן למצוא אותם במערכת יחסים מונוגמית או אפילו פוליגמית.
מין זה הוא טורף, וניזון רק במזון מן החי. עיקר מזונו הוא חרקים כגון צרצרים ותיקנים, אך לעיתים הוא ניזון גם מבעלי חוליות קטנים - בעיקר לטאות קטנות, אך גם ציפורים ועטלפים. בשבי יאכל גם חסילונים, אם אלו יסופקו לו בקערה רדודה של מים.
הקופיף הפיליפיני נוהג להתבודד. הרבייה היא לעיתים מונוגמית ולעיתים פוליגמית.
אמונות טפלות, בשילוב עם יער גשם סמיך יחסית בפרובינציה זו, תרמו כנראה לשימור המין - המקומיים, המאמינים שקופיפים מביאים מזל רע, עוזבים אותם לנפשם כאשר הם פוגשים אותם ביער.
תושבי הפרובינציות בהן הוא חי מתגאים לעיתים בהיות הקופיף הפיליפיני הקוף הקטן ביותר, אך הוא אינו קוף וגם אינו הקטן ביותר בסדרת הפרימטים (לתואר זה זוכה הקופיף הננסי).
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קופיף פיליפיני |
