עיוורון צבעים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה עוסק בדלטוניזם- עיוורון צבעים. לערך העוסק בכימאי ופיזיקאי אנגלי, ראו ג'ון דלטון.

אי-הבחנה בנקודות הירוקות והאדומות היוצרות את צורת האותיות בתמונה זו מרמזת על עיוורון צבעים.

עיוורון צבעים הוא חוסר יכולת להבחין בין צבעים שונים בהם אנשים אחרים יכולים להבחין. לעתים קרובות עיוורון הצבעים הוא גנטי, אך הוא יכול להגרם גם מנזק בעין, בעצב ובמוח או עקב שימוש בחומרים כימיים מסוימים. עיוורון צבעים ידוע גם כדלטוניזם על שמו של ג'ון דלטון, החוקר הראשון שתיאר וחקר את התופעה באורח מדעי ושהיה בעצמו עיוור צבעים.

הסיכוי שגבר יהיה עיוור צבעים גבוה בהרבה מהסיכוי שאישה תהיה עיוורת צבעים, זאת כיוון שחלק מן הגנים שאחראים לעיוורון צבעים הינם רצסיבים ונישאים על כרומוזום X. שיעור הלוקים בעיוורון צבעים משתנה בין אוכלוסיות שונות. בין האמריקנים, כ-10% מהגברים סובלים מצורה כלשהי של ליקוי בתפיסת צבעים. קהילות מבודדות המוגבלות במגוון הגנים בהן לפעמים בעלות יחס גבוה של עיוורי צבעים הכוללים סוגים פחות נפוצים: דוגמאות לכך כוללות קהילות בכפרים בפינלנד ובכמה איים סקוטיים.

[עריכה] המקורות הרשתיים לעיוורון צבעים

ישנם סוגים רבים של עיוורון צבעים. ברשתית העין אצל אדם רגיל ישנם שני סוגים של תאים רגישים לאור:

קנים (Rod Cells) - תאים הפעילים כאשר יש מעט אור.
מדוכים (Cone Cells) - תאים הפעילים באור יום רגיל.

באופן רגיל, ישנם שלושה סוגי מדוכים, כל אחד מכיל סוג אחר של פיגמנט. המדוכים פעילים כאשר הפיגמנט קולט אור. קליטת הספקטרום שונה בין הפיגמנטים השונים; אחד רגיש מאוד לאורכי גל קצרים, אחד לאורכי גל בינונים, ואחד לאורכי גל ארוכים (שיא רגישותיהם היא לאזורים כחולים, ירוקים וצהובים של הספקטורם, בהתאמה). חשוב להבין שספיגת הספקטרום של שלושת סוגי המדוכים מכסה הרבה מהספקטרום הנראה, לכן אין זה נכון לייחס אותם כקולטי "כחול", "ירוק" ו"אדום" - בייחוד מפני ששיא רגישותו של קולט "אדום" היא צהוב. הרגישות לראיית אור רגיל למעשה תלויה בחפיפה בין קליטת ספקטרום של שלושת סוגי המדוכים: צבעים שונים מזוהים כאשר סוגים שונים של מדוכים מגורים למידות שונות. לדוגמה, אור אדום מגרה את המדוכים הרגישים לאורכי גל ארוכים הרבה יותר מאשר המדוכים האחרים, אך השינוי ההדרגתי בגוון שאנו רואים כאורכי גל קטן הוא תוצאה של שני סוגי המדוכים האחרים שמגורים בצורה הולכת וגוברת.

הסוגים השונים של עיוורון צבעים נובעים מסוג אחד או יותר של מדוכים, שאינם מתפקדים כלל, או שמתפקדים בצורה בלתי רגילה. הצורות השכיחות ביותר של עיוורון צבעים של אדם הן תוצאה של בעיות עם סוגי המדוכים הרגישים לאורכי גל בינונים או לאורכי גל ארוכים וכרוכות בקשיי הבחנה בין אדום, צהוב וירוק אחד מהאחר. הן מצוינות בצוותא כ"עיוורון צבעים לאדום-ירוק", אך ביטוי זה נוטה לפישוט יתר ומטעה במקצת. צורות אחרות של עיוורון צבעים נדירות בהרבה, וכוללות בעיות בהבחנה בין כחול לצהוב. הצורות הנדירות מכל הן עיוורון צבעים מלא, או חד-צבעי (מונוכרומטי; Monochromacy), כאשר הלוקים בעיוורון צבעים זה אינם מסוגלים להבחין בין צבעים שונים לאפור.

[עריכה] אבחון וייעוץ גנטי

אחת הדרכים הנפוצות לאבחון עיוורון צבעים היא מבחן מיוחד הבודק את ראיית הצבעים הקרוי מבחן אישיהארה (Ishihara). מבחן זה מכיל תרגילים שונים בהם מוצגים סימנים שונים (לרוב מספרים) המורכבים מנקודות בצבעים שונים ועל הנבחן להגיד מהו המספר המופיע בתמונה, אדם שלא סובל מעיוורון צבעים יוכל להבחין בקלות מהו הסימן המוצג ואדם הלוקה בעיוורון צבעים יתקשה להבחין.

כיום ניתן לעבור תהליך של ייעוץ גנטי ולבדוק את הסיכוי לצאצא עיוור צבעים.