פות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פות (בלטינית: Vulva, לעתים מתורגם בטעות כ-Vagina) הוא השם הקיבוצי הניתן לאיברי המין החיצוניים בגופן של נקבות היונקים.

בגוף הנקבה האנושית, הפות כולל את השפתיים הגדולות (או החיצוניות) (Labia majora), השפתיים הקטנות (או הפנימיות) (Labia minora), הדגדגן (Clitoris), פתח צינור השופכה (Meatos), ופתח הנרתיק (Vagina). תפקידיו הביולוגיים העיקריים של הפות כוללים מתן שתן, לידה, פעילות מינית והפרשת דם הווסת.

[עריכה] הפות בתרבות

בתרבויות רבות נחשב הפות, בדומה לאיברי המין האחרים, לאיבר מוצנע, שנהוג שלא לחשוף אותו בפומבי, וחשיפתו עשויה להחשב להשפלה, כפי שהדבר בא לידי ביטוי, למשל, בדברי ישעיהו הנביא (ישעיהו, ג, טז): "ויאמר ה', יען כי גבהו בנות ציון, ותלכנה נטויות גרון, ומשקרות עיניים; הלוך וטפוף תלכנה, וברגליהם תעכסנה. ושיפח ה' קודקוד בנות ציון; וה', פתהן יערה" ("יערה" פירושו יחשוף).

מנגד, בתרבויות רבות, עוד מתקופות קדומות, הפות נתפס דווקא כסמל מוערך של פוריות. ניתן לראות ביטוי לכך בצלמיות נשים רבות מתקופת האבן, דוגמת הונוס מווילנדורף, בהן מודגשים מאוד הפות, השדיים והבטן התפוחה.

הצגת צילומי הפות נפוצה ביצירות פורנוגרפיות, ובהן כתבי עת וסרטים.

יצירת אמנות המציגה גם את הפות היא יצירתו הריאליסטית של גוסטב קורבה, "מקורו של העולם".

בתרבויות מסוימות נערכת בפות מילת נשים.