למידת חקר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
למידת חקר - גישה חינוכית שמטרתה פיתוח לומד עצמאי, בגישה זו פועלים התלמידים בדרך בה עובדים בתחום המחקר: בפני התלמידים מוצבת בעיה או אתגר בו טרם נתקלו והם מתבקשים לנסות למצוא פתרונות או מידע בנושא. הדגש הוא לאו דווקא על מציאת הפתרון הנכון, או על פתרון בכלל, אלא על הדרך: העלאת רעיונות והשערות, ניסויים, תצפיות, הסקת מסקנות, חיפוש מקורות מידע, עבודה בקבוצה וכדומה, גישה זו דומה ללימוד בחברותא שמקובל ביהדות, עם התאמות לצרכי הלמידה העכשוויים.
תפקידו של המורה בלמידת חקר הוא להציג בפני התלמידים בעיות חקר מתאימות לרמתם ותחומי העניין שלהם ולתמוך בהם בתהליך החקר. הבעיות עצמן יכולות להיות חידות, בניית מכשירים, הבנת תופעות טבע, הכרות עם מכשירים חדשים או כל דבר אחר שהתלמידים טרם למדו.
נהוג להציג בפני התלמיד אפשרות בחירה בין נושאים שונים, כך שיוכל לבחור נושא המסקרן ומעניין אותו, או נושא בעל רלוונטיות לחייו וכך הוא הופך להיות שותף בקביעת מהלך עבודתו, מתמודד עם מהלכים של פתרון בעיות ומתנסה בהחלפת רעיונות, דעות, ואף רגשות עם תלמידים אחרים, ומכאן גם שיפור בכישוריו החברתיים של התלמיד.
חשוב לעשות את ההבחנה בין חקירה מדעית שמתייחסת לדרכים השונות שבהם חוקרים המדענים את העולם וההסברים שהם מספקים על תופעות הטבע על בסיס עבודתם המדעית, לבין למידת חקר שמתייחסת לפעילויות הלומדים שבאמצעותם הם מפתחים ידע והבנה לגבי רעיונות ומושגים מדעיים שונים, כמו גם הבנה לגבי האופנים שבהם חוקרים המדענים את העולם.
למידת חקר מזמנת התרחשות של למידה משמעותית בה הלומד מבנה את מושגיו, מפרש ידע משכלל את פרשנותו ובוחן אותה, למידת חקר מאפשרת לתלמיד להעביר את מוקד ההתייחסות מתכנים, למיומנויות למידה, לחשיבה ולמיומנויות חברתית. למידת חקר מאפשרת מיקוד למידה סביב בעיות אוטנטיות ורלוונטיות לתלמיד, תוך הדגשת כישורי התלמיד והאחריות האישית שלו לתהליכי הלמידה בלמידת חקר הלומד שולט בתהליך הלמידה, מעלה השערות ומבצע ניסויים בכדי לפתח את הידע שלו על תחום הדעת הנלמד. ביסודה של כל למידת חקר נמצאת הסקרנות האנושית, המוטיבציה הפנימית והיכולת לשאול שאלות על בסיס engagement
השלבים המרכזיים של תהליך למידת חקר:
- ניסוח שאלת החקר וזיהוי משתנים מרכזיים
- השערת השערות
- תכנון ניסוי, ניבוי
- ביצוע ניסויים/ איסוף ועיבוד מידע (לעיתים באמצעות חקרשת)
- ארגון המידע, פירוש התוצאות והסקת מסקנות.
- הצגת הממצאים
- הערכת החקר ורפלקציה על התהליך.
[עריכה] ביקורת כנגד גישת למידת החקר
כפי שלא ניתן דרוש מחוקר לחקור ברצינות עשרה או שנים עשר נושאים בו זמנית (או לחקור ברצינות נושא אחד ובמקביל לעסוק בעשרה נושאים אחרים), על פי לוח זמנים מוכתב של כשלושת רבעי השעה לנושא, עם ארבעים אנשים שלא בחר בהם קשה לדרוש זאת מתלמיד. אף מנחה לא נדרש להדריך ברצינות ללמידת חקר מאות אנשים בו זמנית, אולם מורה המלמד בעשר כיתות שונות נדרש להנחות במהלך שבוע למעלה משלוש מאות תלמידים שונים החוקרים מגוון נושאים.
[עריכה] הוראה אינדיאנית והוראה סוקרטית
שיטה זו היא מעין שילוב של למידה טבעית עם למידת חקר. כמו בלמידה טבעית, התלמיד הוא הקובע מה ללמוד, מתי ואיך. אך כשהוא בא אל המורה ושואל אותו משהו או מבקש את עזרתו, המורה אינו עונה ישירות. במקום זה המורה שואל את התלמיד שאלה או נותן לו משימה כמו בלמידת חקר. מתוך תהליך החקר, התלמיד מגיע לפתרון הבעיה המקורית שהטרידה אותו ולומד זאת בצורה יסודית ומקיפה יותר מאשר לו היה מקבל את התשובה ללא מאמץ מצדו.
בגרסה האינדיאנית עיקר הלימוד מתבצע בפעילות הגומלין שבין הלומד לבין העולם, כשהמורה מנחה היכן לחפש את התשובות. בגרסה הסוקרטית השיחה עצמה היא הסביבה הלימודית והחומר הנלמד נובע מתוך הלומד עצמו תוך כדי דיאלוג עם המורה.
