לארס פון טרייר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לארס פון טרייר (נולד בשם לארס טרייר בקופנהגן ב-30 באפריל 1956) הוא במאי דני המשוייך לאסכולת דוגמה 95.
[עריכה] קורות חייו
לארס נולד למשפחה קומוניסטית ממוצא יהודי אשר על פי דבריו לא הוקירה "רגשות, דת או הנאה". בצעירותו מצא מפלט בקולנוע והחל מסריט סרטים משל עצמו בגיל 11, עת קיבל במתנה מצלמת סופר-8. הוא המשיך ביצירת סרטים קצרים עצמאיים גם בשנות לימודיו בתיכון.
ב-1979 התקבל ללימודים בבית הספר הדני לקולנוע. שם יצר את סרטיו Nocture ו Befrielsesbilleder ("תמונת חירות", שניהם ב-1982) שזכו בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל מינכן לקולנוע. ידידיו בבית הספר לקולנוע כינו אותו בלצון "פון טרייר" (הקידומת "פון" נפוצה בשמות אצילים גרמנים, בעוד לארס וטרייר הינם שמות עממיים ונפוצים בדנמרק). כינוי זה נתחבב עליו והוא שמר אותו גם כשסיים את לימודיו ב-1983.
פון טרייר החל עובד על טרילוגיית "אירופה" שלו עם סיום לימודיו. זו החלה בסרט Forbrydelsens element ("אלמנט הפשע", 1984). הסרט הצטיין ברמה טכנית גבוהה וזכה בפרס על כך בפסטיבל קאן. הסרט הבא בטרילוגיה היה Epidemic ("מגפה", 1987) שהוצג גם כן בקאן. עבור הטלוויזיה ביים פון טרייר את הסרט "מדיאה" (1988) שזכה בפרס ז'אן ד'ארסי בצרפת. הסרט המסיים את הטרילוגיה ב-1991 היה Europa (בעברית - "רכבות לילה", בארצות הברית נקרא Zentropa) שזכה בפרס השופטים בקאן באותה שנה ובפרסים חשובים אחרים בפסטיבלי קולנוע בעולם.
פון טרייר גם ביים את הקליפ ללהיט "Bakerman" של Laid Back בשנת 1990.
בשנת 1992 ייסד עם שותפו פטר ינסן את חברת ההפקה "צנטרופה", במטרה להשיג עצמאות פיננסית ואמנותית מוחלטת בהפקת סרטיו. במטרה לגייס כסף הפיקה החברה את "הממלכה" (Riget 1994) ו"הממלכה 2" (1997), מיני סדרות טלוויזיה המתרחשות בבית חולים ממלכתי דני (ומכאן שם הסדרה). חלק שלישי בסדרת "הממלכה" עמד על הפרק אך בוטל בשל מותו של ארנסט-הוגו ירגור, ששיחק את הרופא הלמאר, אחת הדמויות הראשיות. "הממלכה" הביאה לפון טרייר פרסום רב יחסית בקרב הקהל הרחב, וקנתה לו אוהדים רבים בשל השילוב הייחודי של אימה, קומדיה וסמליות שבה וסגנון צילומה המיוחד, שרובו מתבצע ממצלמת כתף.
ב-1995 נודע לו מפי אמו, שהייתה על ערש דווי, כי מי שחשב לאביו אינו אביו הביולוגי. זה האחרון סירב להכיר בו או לשוחח עמו, מה שהביא את פון טרייר להתנכר לעברו ולהמיר דתו לנצרות קתולית.
סרטו "לשבור את הגלים" מ-1996 זכה בפרס הראשי בפסטיבל קאן באותה שנה. כוכבת הסרט, אמילי ווטסון, הייתה מועמדת לאוסקר "השחקנית הטובה ביותר" על תפקידה בסרט. ב-1998 התגבר פון טרייר על פחדו מנסיעות והציג את הסרט השני של חבורת "דוגמה", "האידיוטים" (1998) בקאן, לאחר שנהג במכונית מדנמרק לצרפת מפאת סירובו לטוס. בהיותו הרוח החיה בקבוצת דוגמה 95, משך פון טרייר עניין רב בקולנוע הדני ובקבוצתו בפרט.
ב-2000 זכה סרטו "רוקדת בחשכה", בכיכובה של ביורק, בפרס "דקל הזהב". ב-2003 יצא סרטו "דוגוויל" בכיכובה של ניקול קידמן וב-2005 הסרט "מנדרליי". שני סרטים אלו נחשבים כחלקים הראשונים בטרילוגיה "ארצות הברית - ארץ האפשרויות" של פון טרייר. הוא עתיד לסיים את עבודתו על קומדיית "דוגמה" דנית ב-2007, ולאחר מכן יופק החלק האחרון בטרילוגיה האמריקאית, שעתיד להקרא "ווסינגטון".
