כריסטיאן הויגנס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כריסטיאן הויגנס (בהולנדית מבוטא שמו הויחנס או האוחנס) (14 באפריל 1629 - 8 ביולי 1695), פיזיקאי, מתמטיקאי, אסטרונום וממציא הולנדי, יליד האג. מגדולי המדענים במאה ה-17. מקושר לרוב עם המהפכה המדעית. בנו של קונסטנטין הויגנס.
הויגנס כמדען עסק במגוון רחב של תחומים וגאונותו הטביעה חותם בכל עיסוקיו. למרות חידושיו הגדולים במקצועות רבים במדע, לא עסק בתחום יחיד זמן רב ומדענים אחרים המשיכו ופיתחו את אשר התחיל.
הויגנס תרם לפיתוח החשבון האינפיניטסימלי אך תרומתו לא זכתה להערכה היסטורית רבה. בשנת 1655 גילה את טיטאן, אחד הירחים של שבתאי (בעקבות כך נקראה החללית הויגנס על-שמו). בשנת 1656 גילה כי הטבעות סביב שבתאי מורכבות מסלעים. כמו כן גילה תגליות רבות נוספות בתחום האסטרונומיה.
בעקבות עידודו של בלז פסקל כתב בשנת 1657 את ספרו הראשון, שעסק בתורת ההסתברות. ב-1668 פרסם ספר שבו הוכיח כי זמן המחזור של מטוטלת תלוי רק באורכה, ובעקבות כך הדרך להמצאתו של שעון המטוטלת, המדוייק בהרבה משאר שעוני התקופה, הייתה קצרה. בשנת 1675 רשם פטנט על שעון הכיס.
אחת התאוריות המפורסמות שלו היא כי האור מורכב מגלים ולא מחלקיקים כפי שטען גאון אחר בתקופתו, אייזק ניוטון. אחד העקרונות שטבע במחקרו על הגלים קובע כי ניתן להתייחס לכל נקודה בחזית גל כאילו היא מקור עצמאי של גל כדורי. עיקרון מפורסם זה נקרא "עקרון הויגנס".
