יהדות פינלנד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהדות פינלנד היא אחת מארבע הקהילות היהודיות בסקנדינביה.
יהודים ראשונים ישבו בפינלנד כבר במהלך המאה ה-16, אולם בשנת 1685 עליהם צו למניעת ישיבת יהודים בפינלנד. בשנת 1748 הורשו יהודים לחזור ולשבת בפינלנד, רך בשנת 1806 הוצא חוק האוסר על התיישבות יהודים חדשים בשטחי פינלנד.
לאחר כיבוש פינלנד על ידי רוסיה השתנו המגבלות והחוקים מדי פעם. רק בשנת 1869 הורשו יהודים להצביע, אך הורשו להיבחר. בסוף המאה ה-19 ניתנה ליהודים רשות להשתקע בארץ אך ורק בתנאי שלא ירכשו בה בתים ושטחים. באותה העת ישבו בפינלנד כ-1,000 יהודים, רובם בהלסינקי, טורקו וויבורג.
עם הקמת הרפובליקה של פינלנד בשנת 1919 זכו היהודים לשיוויון זכויות מוחלט, והרפובליקה הכירה בזכות לחינוך יהודי עצמאי וחיי קהילה. בשנת 1939 היו בפינלנד כ-2,000 יהודים.
במהלך מלחמת העולם השנייה הוסגרו לידי גרמניה שמונה יהודים, כולם בעלי נתינות גרמנית (על שמם הקימו מתנדבים פיניים את המושב יד השמונה בפרוזדור ירושלים), ויהודים רבים נמלטו לברית המועצות או לשבדיה. כאשר נלחם הצבא הפיני בברית המועצות לצד גרמניה לחמו בו גם חיילים יהודים, ו-23 מהם קיפחו את חייהם בקרבות.
כיום יש בפינלנד כ-1,100 יהודים בשלוש קהילות מרכזיות, כאשר לכל המדינה ישנו רק רב אחד.
