חוקי אשנונה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוקי אשנונה - הם שני קובצי חוקים שנוסחו במאה ה-18 לפנה"ס. הקבצים נתגלו בשנים 1945-1947 בחפירות בעיראק, והם החוקים הקדומים ביותר שנמצאו בעולם התרבות השמית.
החוקים נכתבו בימי המלך דדושה, שהיה המלך האחרון של ממלכת אשנונה, ששכנה במקום הנמצא צפונית לבגדד בעיראק של ימינו, קודם שנכבשה בידי חמורבי.
קיים דמיון בין חוקי אשנונה לחוק העברי בחוקים שבין אדם לחברו. למשל, בחוק אשנונה (סעיף 53) כתוב: "שור כי יגח שור אחר והמיתו, שני בעלי השוורים יחצו את כסף השור החי וגם את כסף השור המת". בדומה למה שכתוב בתורה: "וכי יגף שור-איש את שור רעהו ומת ומכרו את השור החי וחצו את כספו וגם את המת יחצון" (שמות כ"א).
