הר נחום
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הר נחום, הידוע גם כהר האושר, או הר הביאטיאדים ("הר המבורכים" בלטינית) הוא כתף דרומית של רמת כרוזים הממוקם מצפון לימת כנרת שבגליל התחתון. ההר מהווה אתר קדוש לדת הנוצרית. מיקומו המדויק של הר נחום הוא בנ"צ 2023.2543 ברשת ישראל הישנה, כקילומטר וחצי מצפון מזרח לצומת כפר נחום. ההר מתנשא לגובה של 150 מטר מעל הכנרת (כ-60 מטר מתחת לגובה פני הים). מפסגת הכתף יורד מדרון תלול אל חופה הצפוני של הכנרת.
לפי המסורת הנוצרית והברית החדשה הר נחום הוא המקום בו נשא ישו את "דרשת ההר", בה נכללו עיקרי תורתו. כמו כן הר נחום הוא הרקע בו נבחרו 12 השליחים על ידי ישו בברית החדשה. ישנם מאמינים נוצריים העורכים מסע צליינות מהכנסייה שעל ראש ההר ועד לעין שבע.
על ראש ההר ממוקמים מנזר, כנסייה, אכסניה של נזירות פרנציסקאניות, גן ומשק חקלאי ששייך למיסיון האיטלקי בארץ ישראל. הכנסייה נבנתה בין השנים 1936 עד 1938 על ידי האדריכל אנטוניו ברלוצי. היא מעוצבת בצורת מתומן על מנת לסמל את 8 הפסוקים מ"דרשת ההר" של ישו הפותחים במילה "אשרי", והחלונות בשמונת קירותיה מעוטרים בפסוקי הדרשה. על רצפת הכנסייה, מסביב למזבח, שבע טבלאות ובהם כתובות המידות הטובות על פי "דרשת ההר": תקווה, ענווה, אמונה, אומץ, צדק, נדיבות ותבונה.
לרגלי ההר קיימים שרידיהם של כנסייה ומנזר ביזנטיים. מבנים אלו מתוארכים לתקופת הזמן בין סוף המאה ה-4 ועד למאה ה-7 לספירה
[עריכה] לקריאה נוספת
- מדריך ישראל החדש, כרך 4, מושן גבאי ויצחק גל (עורכים), הוצאת כתר, 2001.
- אנציקלופדית מפה, כרך 5, הוצאת מפה.
