עין שבע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

עין שבע, המכונה גם טבח'ה, היא בקעה המשתרעת בצפון-מערב הכנרת, סמוך לכפר נחום.

תוכן עניינים

1 עין שבע בנצרות
2 כנסיית הלחם והדגים
3 חמאם (מרחץ) איוב
4 קישורים חיצוניים

[עריכה] עין שבע בנצרות

שמה העברי "עין שבע" ניתן לה על שם שבעת המעיינות שנבעו בה, אך היום נובעים חמישה בלבד. בתקופת הברית החדשה היה זה, ככל הנראה, אחד מאזורי הדיג השופעים ביותר בכנרת. הבקעה הייתה בלתי מיושבת והתאימה להתכנסות המאמינים הרבים שנהרו אחרי ישו. רבים מהאירועים החשובים המוזכרים בברית החדשה התרחשו באזור, כמו "נס הלחם והדגים", "הדרשה על ההר" בהר האושר, הופעת ישו לפני תלמידיו לאחר מותו והעברת הבכורה לתלמידו שמעון (פטרוס).

[עריכה] כנסיית הלחם והדגים

הפסיפס ובו תיאור הלחם והדגים, בכנסייה בעין שבע.

"ויתן את הלחם לתלמידים והתלמידים נתנו לעם" (מתי י"ד).

נס הלחם והדגים, לפי המסורת הנוצרית, הוא אחד הניסים המופלאים שהראו את גדולתו של ישו בבקעת עין שבע, והוכיחו לעם, לפי האמונה הנוצרית, כי הוא שליח האל. ישו הצליח להזין 5,000 איש, בעזרת חמישה כיכרות לחם ושני דגים.

הכנסייה

במקום התרחשות נס הלחם והדגים נבנתה במאה הרביעית כנסייה מפוארת, המכונה: כנסיית הלחם והדגים, שנחרבה בידי הפרסים בתחילת המאה השביעית.

בשנת 1932 נחשפה במקום בזיליקה ביזנטית עם רצפת פסיפס מרשימה. הכנסייה הנראית כיום כללה אולם מרכזי ושתי סטראות וכן מנזר. באולם התווך מתחת למזבח המרכזי נמצא סלע, שלפי המסורת עליו הניח ישו את ככרות הלחם ואת הדגים. בסמוך לסלע נחשף פסיפס המראה זוג דגים וסל ובו ככרות לחם, פסיפס שהפך לאחד מהסמלים הנפוצים של ארץ הקודש בעולם הנוצרי.

[עריכה] חמאם (מרחץ) איוב

חמאם איוב הוא מעיין בבקעת טבח'ה, שיש הרואים בו מקום מקודש למוסלמים. על מקור מימי המעיין נבנתה בריכת אבן גדולה, שיש בה קומות וגרם מדרגות לולייני, ופתח ומבואה. המבנה מיוחס לתקופה הרומית, אך נראה שהוא מאוחר יותר, ובעיקרו שופץ בממאה ה-18.