אדם ניאנדרתלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אדם ניאנדרתלי
שחזור של פני אישה ניאנדרתלית
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	פרימטים
משפחה:	הומינידים
סוג:	אדם
מין:	אדם ניאנדרתלי
שם מדעי
Homo neanderthalensis

האדם הניאנדרתלי (Homo neanderthalensis), מין בסוג אדם.

חי באירופה ובחלקים מסוימים במערב אסיה לפני 230,000 ונכחד לפני 29,000 שנה. תקופה זו נקראת אמצע תקופת האבן הקדומה (אמצע התקופה הפלאוליתית)

הניאנדרתלים הסתגלו לקור בשל הגולגולת הגדולה שלהם, מבנה גופם הנמוך והחסון ואפם הגדול - תכונות שהיו מצויות אצל התת האוכלוסיות הארקטיות המודרניות. גודל הגולגולת של הניאנדרתלים היה גדול אך גודל המוח זהה כמעט לזה של האדם המודרני. גובהם של הניאנדרתלים הזכרים מוערך כ-165 ס"מ ומבנה גופם מוצק ושרירי בשל הפעילות הפיזית (ציד) ואילו גובהן של הנקבות מוערך 153 - 157 ס"מ (ישנה סברה האומרת כי אצל הניאנדרתלים גם הנשים היו צדות).

הסגנון האופייני לכלי האבן באמצע התקופה הפלאוליתית נקראת התרבות המאוסטריאנית (Mousterian culture). התרבות המאוסטריאנית מאופיינת על ידי השימוש הרחב של טכניקת לאואלויס (Levallois technique). לפני התקופה של הכלים מאוסטאריאניים נוצרו הכלים על ידי נקישות של אבן באבן ועיבודם היה גס יחסית. לעומת זאת בתקופת הכלים מאוסטאריאניים נוצרו הכלים על ידי נקישות של עץ, עצמות, וקרני צבי שגרמו לעיבוד להיות מדויק יותר, דבר זה עזר מאוד ליצירת כלי נשק חדים יותר.

קרוב לתקופת הכחדותם, יצרו הניאנדרתלים סגנון כלים שנקרא Châtelperronian, ונחשב למתקדם טכנולוגית יותר מהתקופה המאוסטריאנית. איננו יודעים אם הניאנדרתלים יצרו את הכלים המתקדמים הללו לבד או שילבו מספר אלמנטים שלמדו מהאדם המודרני (הומו ספיינס) שיצר את ה-Aurignacian.

תוכן עניינים 1 אטימולוגיה וסיווג 2 גילוי 3 אנטומיה 4 שפה 5 פתולוגיה 5.1 שברים 5.2 טראומה 5.3 מחלות התנוונות 5.4 מחלות היפופלסטיות 5.5 זיהומים ודלקות 6 גורל הניאנדרתליים 6.1 הסתגלות 6.2 מאבק בין מינים 6.3 גנטיקה 7 ראו גם

[עריכה] אטימולוגיה וסיווג

במסגרת חשיפות וגילויים בשרשרת האבולוציונית של האדם, התגלה בשנת 1865 הומיניד, שסברו תחילה כי קדם להומו-סאפיינס - הוא האדם המודרני בן ימינו - במהלך התפתחותו. הגילוי נעשה בעמק ניאנדר שליד דיסלדורף בגרמניה, בידי יוהן פולרוט - Johann Fulrott, והשם שניתן להומיניד היה הומו-ניאנדרתלנזיס, או "האדם הניאנדרתלי".

הנטייה לסווג את הניאנדרתליים כתת-מין של "הומו ספיינס" נבעה בעיקר מהלהיטות שהייתה בתקופה זו לתעד את אבולוציית האדם לאחר פרסום "מוצא המינים" של דרווין, ומאוחר יותר; מהגישה הליברלית של שנות ה-60, המקדמים את הרעיון טענו שאם ייכנס ניאנדרתל לרכבת התחתית של ניו-יורק הוא ישתלב ברקע.

מאוחר יותר הסתבר, שאין קשר ישיר בין הניאנדרתל להומו-סאפיינס, והניאנדרתל איננו שייך ל"אבותינו". אם כי רבים מן החוקרים, בלהיטותם הרבה לשייך כל ממצא בתחום ההומינידים לאדם, גרסו כך בעבר.

הניאנדרתלים חיו בתקופה שלפני 150-300 אלף שנה, תקופה שחלקה מקביל לתקופתו של ההומו-סאפיינס. על היחסים ביניהם, אם היו, לא ידוע. שרידי הניאנדרתלים נמצאו במערות באירופה, מערב אסיה, בייחוד בארץ ישראל, וכן במרוקו.

[עריכה] גילוי

הגילויים של גולגולות אדם ניאנדרתלי ב-1829 באנגיס שבבלגיה וב-1848 בגיברלטר היו כאין וכאפס לעומת הגילוי במחצבת אבן הגיר של "עמק הניאנדר" (Neander Valley) באוגוסט 1856, 3 שנים לפני ש"מוצא המינים" של צ'ארלס דרווין יצא לאור.

גילוי זה נחשב לתחילתה של הפליאואנתרופולוגיה. תגליות אלה ואחרות מוליכות אל הרעיון ששרידים אלה מהאירופים העתיקים ששיחקו תפקיד חשוב במקורות האנושיים המודרניים. העצמות של מעל 400 ניאנדרתלים נמצאו מאז.

[עריכה] אנטומיה

וזוהי הרשימה של התכונות הפיזות של האדם הניאנדרתלי המייחדות אותו מהאדם המודרני:

• גולגולת
• עיקר הייחוד של הניאנדרתלים הוא במבנה פניהם הספציאלי, בספרות הפופולרית נהוג לתאר את הפנים כאילו משכו אותן לאחור מאזור האף.
  • פתח האף בקדמת הפנים ענק ועצמות האף מאוזנות (ולא יורדות מטה כמו שקיים אצלנו) ובכך מהוות מכסה לחלל אף עצום ממדים.
  • הפנים של הומו-ספיאנס מחולקות למשטחים כאשר ישנם שני משטחים -מתחת לארובות העיניים ובצידי הפנים- היוצרים זוית ביניהם. אצל הניאנדרתלים ישנו משטח אחד בלבד הנמשך מן האף ועד לאוזן.
  • הפוראמן מגנום (הפתח שמאפשר חיבור בין המוח למוח השדרה) מאורך ולא עגול כמו שקיים בהומו ספיאנס, משערים שהסיבה לכך היא כנראה תופעה פליוטרופית - הפנים ואזור העורף הם יחידה אחת בהתפתחות העוברית ולכן שינוי באחד האזורים גורר שינוי גם באזור השני.
  • באזור האחורי של הגולגולת ניתן להבחין בבליטה כלפי חוץ המכונה "לה-שניון" (הבליטה היא לא רק במבנה הגולגולת אלא גם בצורת המוח)
• ישנם עדיין כמה סממנים פרימיטיביים כמו רכסי העיניים הבולטים והעובדה שאין סנטר.
• שאר חלקי הגוף
  • חסינות גופנית במידה ניכרת
  • קצות אצבעות גדולות
  • צורת "כלוב" הצלעות, עגול
  • עצם האגן ארוכה ודקה (אצל הומו ספיאנס היא קצרה יותר מכיון שמפרק הירך קדמי יותר לשם בלימת זעזועים)
  • פיקת הברך גדולה
  • עצמות בריח ארוכות
  • עצמות השכם קטנות
  • עצמות ירך צפופות וחזקות
  • שוקה ושוקית קטנות

[עריכה] שפה

הטענה הרווחת שלניאנדרתליים לא הייתה שפה משותפת הופרכה ב-1983, כאשר נמצאה עצם לשון של ניאנדרתל במערת כברה בישראל. עצם הלשון שנמצאה היא עצם קטנה ששומרת את בסיס הלשון במקומה, וחיונית לדיבור. מכאן סברו שאם העצם קיימת אצל הניאנדרתליים משמע הייתה להם שפה משותפת מתקדמת המבוססת על מילים ומשפטים ולא צלילים בודדים.

מלבד הראיות המורפולוגיות שהוזכרו, ראיות נוירולוגיות לכך שהייתה לניאנדרתליים שפה מוכחות על ידי תעלה תת לשונית שהייתה קיימת במבנה האנטומי שלהם. גודל התעלה של הניאנדרתליים כגודל התעלה של האדם המודרני, ובאופן ברור גדולה יותר מהתעלה אצל השימפנזים המודרניים. התעלה מחזיקה את הגיד התת לשוני, שזה מעניק ללשון את הקורדינאציה המוטורית שלה. מחקרים מראים שלניאנדרתליים היו יכולות קולית בדומה לאדם המודרני.

קבוצת מחקר מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, שבראשה דייוויד דה-גוסטה, טוענים כי לא גודל התעלה היא המדד לפוטנציאל דיבור. קבוצת המחקר אף הראתה שאין קורלציה בין הדברים, הם גם הראו מספר יונקים לא אנושיים בעלי גודל תעלה גדול או שווה לניאנדרתליים.

חוקרים מאמינים שגם אם עצם הלשון וגודל התעלה התת לשונית אינן ראיות ליכולת דיבור, הכלים המתקדמים שמכונים כלים מאוסטריאנים, זוקפים לזכותם שללא יכולות קוגנטיביות כדוגמת דיבור, לא היו יכולים להתפתח.

מחקר נוסף על עצם הלשון של הניאנדרתליים מוכיח שמאפיינים פיזיים שהיו קיימים אצלם והגרון הגדול, בהשוואה לאדם המודרני, הפיקו טונים גבוהים יותר וחדים יותר מהאדם המודרני, בניגוד לסטראוטיפ שהניאנדרתליים השמיעו נחירות כקופים. בסיסה של הלשון הניאנדרתלית הייתה ממוקמת מעל הגרון, ובמידת מה הצטופפה בפה. כתוצאה מכך סוברים שחלק מהצלילים שהשמיע הניאנדרתל נשמעו כאינפוף.

[עריכה] פתולוגיה

[עריכה] שברים

הניאנדרתליים סבלו רבות משברים, בעיקר שברי צלעות, עצמות ירך, שוקיים, עמוד שדרה ושברי גולגולת. שברים אלו לאחר ריפוי לא נראו כלל או שהשאירו צלקות קטנות.

[עריכה] טראומה

בדומה לשברים הניאנדרתליים סבלו רבות מטראומה ע"פ מספר מקרים שנראו על גולגולותיהם. הטרואומות נראו כפציעות קטנות, כפי שנראה במערת Shanidar III, שם נראתה ריאה מנוקבת בין צלעות 8 ו-9. חוקרים טוענים כי פגיעות אלה מכוונות אך ישנן השערות כי אלו פציעות שקרו בזמן הציד. נראה כי במקרה זה הניאנדרתל שרד מספר שבועות אך סלע שנפל עליו במערה הוא זה שהרג אותו. עוד סימני טראומה נראים על-ידי מכות ופגיעות ראש, נראה כי כל הפגיעות הגלידו, אך הן השאירו סימן על הקרקפת הנראות בפני השטח.

[עריכה] מחלות התנוונות

דלקות פרקים כמו דלקות בקרסוליים, עמוד שדרה וברכיים היו נפוצות בקרב האוכלוסייה הניאנדרתלית המבוגרת. לרוב חלו הניאנדרתליים במספר דלקות, ולא רק במקום ספציפי אחד.

[עריכה] מחלות היפופלסטיות

היפופולסיה (תת התרבות התאים) היא תוצאה של לחץ בזמן התפתחות השיניים, וזה מתבטא בחריצים בשכבת האמייל שנגרמת על-ידי אכילה לא סדירה, טראומה או מחלה. מחקר שנערך ב-669 ניאנדרתליים מראה ש-75% סבלו מנשירת שיניים ומחלות בדרגות שונות.

[עריכה] זיהומים ודלקות

עדויות לזיהומים נראות בשלד של הניאנדרתל באופן שחוזר על עצמו במיוחד באזורים רגישים בהם העצם הכי קרובה לפני העור.

[עריכה] גורל הניאנדרתליים

לחוקרים אין תשובה חד משמעית לגבי גורלם של הניאנדרתליים. אולם ישנן שלוש סברות באשר לגורלם שנעלמו מעל פני האדמה.

[עריכה] הסתגלות

סברה זו טוענת שלמרות ההסתגלות למזגי אוויר קרים, הניאנדרתליים לא יכולו לעמוד במזג האוויר הקפוא של עידן הקרח האחרון.

[עריכה] מאבק בין מינים

סברה זו טוענת שעם התפשטות ההומו סאפינס מאפריקה צפונה, הוא גם הגיע לאזורי המחייה של הניאנדרתליים. בעקבות האירוע הזה החל מאבק בין שני המינים שבסופו הוכחדו הניאנדרתלים.

[עריכה] גנטיקה

סברה זו טוענת שהיו קיימים זיווגים בין ההומו סאפינס והאדם הניאנדרתלי, והם העמידו צאצאים משותפים. לא נמצאו עד היום שום עדויות התומכות בכך.

[עריכה] ראו גם

• קישור הקשור לערך