מערה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מערה היא חלל טבעי או עשוי על ידי אדם בסלע או צוק.

הענף בגאולוגיה החוקר את המערות נקרא ספלאולוגיה (Speleology).

מערות בדרך כלל חשוכות באופן חלקי או שלם, ונמצאות לעתים קרובות מתחת לפני הקרקע, גם אם הפתח שלהן נמצא מעל לפני הקרקע.

מערות נוצרות במגוון תהליכים גאולוגיים. מערות ראשוניות הן כאלו שנוצרות ביחד עם הסלע המקיף אותן. התפרצות הר געש היא הגורם העיקרי להיווצרות מערות ראשוניות. הלבה הזורמת בתחילת ההתפרצות מתקררת, מתקשה ושכבתה החיצונית הופכת למוצקה. הלבה הזורמת מתחת לשכבה החיצונית עדיין נוזלית; במידה והיא זורמת אל מחוץ למעטפת, נשאר חלל ריק מתחת לשכבה החיצונית המוצקה אשר הופך למערה.

מערות שניוניות נוצרות שנים רבות לאחר היווצרות הסלע. מערות כאלו נוצרות כתוצאה מגלי הים (מערות אלו שכיחות באזור החוף), כתוצאה מתזוזת קרחונים באזורים קפואים (מערות קרח), כתוצאה מהמסת סלעים רכים (אבן גיר, למשל) על ידי גשמים ונחלים וכתוצאה ממפולות סלעים, הנערמים האחד על השני ויוצרים מערה.

עקב הגורמים שלעיל נפוצות המערות באזורים וולקניים, באזור החוף, באזורים קפואים ובאזורים מרובי גשמים. מערות משמשות כמקום מגורים קבוע או זמני של בעלי חיים רבים: עטלפים, דובים, נחשים, חרקים ועוד. האדם הקדמון התגורר אף הוא במערות; ציורי קיר, כלים וחפצים שהשאיר האדם הקדמון במערות ברחבי העולם מהווים כלי מחקר ראשון במעלה לתרבותו ולאורח חייו. עם התרבות האוכלוסייה בעולם החלו בני האדם לבנות בתים, המאפשרים לקבוצה גדולה של אנשים לגור יחדיו (באמצעות הקמת ישוב); לא תמיד ניתן למצוא קבוצת מערות הסמוכות האחת לשנייה והמאפשרות מגורים של אנשים רבים יחדיו.

בעולם עדיין לא התגלו כל המערות, ומדי שנה מתגלות מערות חדשות. המערה הגדולה בעולם נמצאת בקנטקי, ארצות הברית, ואורכה עולה על זה של מדינת ישראל: 579 ק"מ. המערה השנייה באורכה נמצאת באוקראינה: 214 ק"מ. המערה העמוקה ביותר נמצאת בגאורגיה; עומקה, מהפתח הגבוה ביותר שלה ועד לנקודה הנמוכה ביותר, הוא 2,140 מטרים.

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מערה