תראונין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| חומצת אמינו: תראונין | |
|---|---|
| שם לועזי | Threonine |
| סימון ארוך | Thr |
| סימון קצר | T |
| נוסחה כימית | C4H9NO3 |
| משקל מולקולרי | 119 גרם למול |
| נקודה איזואלקטרית | 5.87 |
| שכיחות בחלבונים | 5.9% |
| pKa קרבוקסיל | 2.1 |
| pKa אמין | 9.62 |
| pKa שייר | אין |
 |
 |
תראונין (Threonine) היא אחת מ-20 חומצות האמינו הנפוצות בטבע.
השייר של תראונין מורכב מאטום פחמן הקשור לאטום מימן, לקבוצת מתיל (CH3) ולקבוצת הידרוקסיל (OH). שייר זה זהה לשייר של חומצת אמינו אחרת: ולין; ההבדל ביניהם הוא קבוצת ההידרוקסיל, אשר בוולין מוחלפת בקבוצת מתיל נוספת. קבוצת ההידרוקסיל הינה קוטבית ומסוגלת ליצור קשרי מימן עם מולקולות מים. תראונין הינה לפיכך הידרופילית, זאת לעומת ולין ההידרופובית.
תאי גוף האדם אינם מסוגלים לסנתז תראונין בעצמם; זוהי לפיכך חומצת אמינו חיונית, אותה מוכרח האדם לצרוך דרך המזון. תראונין הייתה חומצת האמינו האחרונה שנתגלתה, בשנת 1938.
חומצות האמינו - 20 החומצות הנפוצות
| איזולאוצין (Ile, I) · אלנין (Ala, A) · אספרטט (Asp, D) · אספרגין (Asn, N) · ארגינין (Arg, R) · גלוטמט (Glu, E) · גלוטמין (Gln, Q) · גליצין (Gly, G) · היסטידין (His, H) · ולין (Val, V) · טירוזין (Tyr, Y) · טריפטופן (Trp, W) · לאוצין (Leu, L) · ליזין (Lys, K) · מתיונין (Met, M) · סרין (Ser, S) · פנילאלנין (Phe, F) · פרולין (Pro, P) · ציסטאין (Cys, C) · תראונין (Thr, T) |  |
