תנועת הצופים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הצופים או תנועת הצופים העולמית היא תנועת נוער כלל עולמית. מטרתה היא לפתח אנשים צעירים גופנית ורוחנית כך שהנוער יוכל לקחת מקום מועיל יותר בחברה. מטרה זו מושגת באמצעות חינוך בלתי-פורמלי עם דגש על פעילויות מעשיות בחוץ, בטבע. התנועה נוסדה ב-1907 על ידי רוברט באדן פאוול, לוטננט־גנרל במילואים מהצבא הבריטי. הוא היה גם באותה תקופה חבר בכיר ב"בריגדת הבנים" (ארגון נוער נוצרי). כיום כוללת התנועה למעלה מ-38 מיליון חברים ב-217 מדינות וטריטוריות.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] רקע
מערכת החינוך באנגליה של סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 ניבאו פרצות חמורות. ככל שהתפשטה האימפריה הבריטית, כן גדל הצורך בכוח אדם חדש בעלי הכשרה ויוזמה למילוי תפקידים אחראיים ברחבי האימפריה. ואולם, מקורות המילואים רק נתדלדלו משנה לשנה. כוחות המילואים באו משכבה דקה של האצולה האנגלית - תלמידי בתי-ספר תיכוניים פרטיים שעברו לאחר מכן ללמוד באוניברסיטאות. ההוצאות הכרוכות בהשתלמות בבתי ספר אלו היו גדולות ושיטת המלגות לבעלי כשרונות ומחוסרי האמצעים הנפוצה בימינו לא הייתה רווחת בתקופה זו. לפיכך זכו רק בני האמידים בחינוך במוסדות לחינוך גבוה. האזרחים הפשוטים נאלצו להסתפק בבתי הספר העממיים של הממשלה והכנסייה, ובין שתי מערכות חינוך אלה נוצרה והלכה ברבות הימים תהום גדולה, מערכות החינוך יצרו פערים גדולים בחברה האנגלית.
באותה התקופה ידועה הייתה חיבתם של האנגלים לתחום הספורט. התחום הפך להיות לאחד הנכסים הלאומיים היקרים ביותר לעם זה עד כי האזרח האנגלי הממוצע התעניין יותר בחדשות הספורט ופחות במאורעות הפוליטיים. האנגלים התייחסו מאז ומתמיד לספורט הלאומי ברגש של גאווה לאומית. כך לדוגמה, כשנחלו ניצחון בקרב ואטרלו נגד נפוליאון, התפארו המצביאים האנגלים באמרם כי ההכשרה הצבאית היעילה ניתנה לנוער האנגלי במגרשי הספורט של איטון והאראו (שני בתי-ספר תיכוניים בעלי-שם).
ואולם, לוטננט־גנרל סר רוברט באדן-פאוול חש כי מספר העוסקים בספורט הולך וקטן. אמנות הספורט, שהייתה נחלת הכלל, הפכה להיות עניין לבעלי מקצוע ואילו רוב העם הפך למסתכל סביב. האזרחים מילאו את יציעי הספורט ועקבו במתיחות אחר תנועותיהם של השחקנים המקצועיים. באדן-פאואל השווה את האימפריה הבריטית של ראשית המאה ה-20 לאימפריה הרומית במאה הרביעית לספירה; בתקופה זו חדלו הרומאים את האימונים הצבאיים ומצאו פורקן במחזות ההיאבקות של עבדים נגד חיות טרף. זו הייתה ראשית נפילתה של האימפריה הרומית. באדן-פאואל חזה הידרדרות דומה אצל העם האנגלי אם ימשיך להתעלם מהתופעה.
[עריכה] הקמת התנועה
בעקבות הירידה במספר העוסקים בספורט והחיץ החברתי ההולך וגדל החליט באדן-פאוול בשנת 1907 להקים את תנועת הצופים העולמית בממלכה המאוחדת.
את ההשראה שאב באדן-פאוול מנסיון חייו הצבאיים במהלך מלחמת הבורים שבין השנים 1899 ו-1902, במצור על עיירת מאפקינג שבדרום אפריקה. האנגלים, בהם באדן-פאוול, הגנו על העיירה נגד הבורים בעוד שמספר חיילי הבורים עלו על החיילים האנגלים ביחס של 8 ל-1. באדן-פאוול הרכיב את גייסות הצוערים של מאפקינג כדי לסייע לחייליו. הגייסות הורכבו אך ורק מבַּנים מתנדבים. הוא אימן אותם והם ביצעו את עבודתם נאמנה כשסייעו בהגנה המוצלחת על העיר במהלך מספר חודשים בסוף שנת 1899 ותחילת שנת 1900. כל חבר בגייסות הצוערים קיבל תג ובו סמל של מצפן וראש חנית. הסמל דומה לפרח החבצלת (fleur-de-lis) שאומץ מאוחר יותר על ידי תנועת הצופים כסמל בינלאומי של התנועה.
כתוצאה ממעמדו כגיבור לאומי כתב באדן-פאוול חוברת אימון צבאי בשם Aids to Scouting ("עזרים לצופיות"). בשנה שבו נכתבה, עוד בשנת 1899, הייתה החוברת לרב-מכר ונעשה בה שימוש על ידי מורים וארגוני נוער בכל רחבי אנגליה.
בשנת 1906 שלח ארנסט תומפסון סטון, קנדי שנולד בבריטניה וגר בארצות הברית, את ספרו The Bichbark Roll of the Woodcraft Indians לבאדן-פאוול. לאחר מכן נפגשו השניים ושיתפו רעיונות של תוכניות אימון לנוער.
באדן-פאוול קיבל עידוד לכתוב מחדש את "עזרים לצופיות" כדי שתתאים לקהל קוראים צעיר יותר. עד 1907 הוא סיים טיוטה שנקראה Boy Patrols ("סיירות בנים"). על מנת לבחון חלק מרעיונותיו הוא אסף 21 בנים מרקע סוציאלי שונה וקִיים מחנה למשך שבוע. המחנה התחיל ב-1 באוגוסט באותה שנה והתקיים באי בראונסי שבנמל פול, דורסט, אנגליה. השיטה הארגונית שלו נודעה כ-"שיטת הסיור" והיוותה חלק חשוב באימון כיוון שאפשרה לבנים לארגן את עצמם לקבוצות קטנות עם מנהיג סיור נבחר. בכך הקים למעשה באדן-פאוול תנועת הצופים העולמית.
בסתיו של 1907, אחרי פרסום הטיוטה שלו ומחנה מוצלח מאחוריו, נסע באדן-פאוול לסיבוב ניאומים נרחב שאורגן על ידי המוציא לאור שלו, פירסונס, כדי לקדם את ספרו. הטיוטה יצאה לבסוף כשש כתבות נפרדות בירחון דו-שבועי לבנים החל מינואר 1908. החלקים שהופיעו בכתבות פורסמו בסופו של דבר בספר שנקרא Scouting for Boys ("צופיות לבני הנעורים"). הספר נחשב כיום לגרסה הראשונה של המדריך לצופה (Boy Scout Handbook) שנמצא בשימוש בעיקר בארצות הברית.
כוונתו של באדן-פאוול הייתה שהספר יספק רעיונות לארגונים קיימים ומבוססים, בפרט ארגון בריגדת הבנים שבה החזיק בתפקיד סגן נשיא לזמן מה. עם זאת, נערים ייסדו באופן ספונטני סיירות צופים והציפו את באדן-פאוול בבקשות לעזרה. הוא עודד אותם, והתנועה התפתחה מעצמה. ככל שהתנועה התפתחה יותר, כך הצטרפו לתוכניות שלה יחידות ייעודיות כגון צופי האוויר וצופי הים.
באדן פאוול לא היה יכול לייעץ לבדו לכל הנוער שביקש את עזרתו. על מנת לספק מנהיגות בוגרת, נדרש אימון מתאים. קורס תג היער פותח כבסיס לאימון מדריכים מבוגרים. ב-1919, נרכש גילוול פארק שעל יד לונדון על מנת שישמש אתר הדרכה וכמחנה צופים. באדן-פאוול אף כתב מדריך למדריך בצופים שנקרא Aids to Scoutmastership ("עזרים למדריך בצופים") בשנת 1919.
[עריכה] בנות בצופים
במקור, באדן פאוול דמיין את הצופים כתנועה לבנים בין הגילאים 11 ל- 18 אך כבר בשנת 1909 מדריכי הצופים עמדו בפני בעיה של "אחים קטנים" שרוצים להצטרף לחוויה. חלק מהמדריכים פשוט העלימו עין מגיל הנערים ואחרים הקימו קבוצות וגדודי צופים נפרדים לילדים צעירים יותר. הבעיה לא הייתה רק אצל אחים קטנים אלא גם אצל אחיות. בשנת 1909 ביקר באדן פאוול אצל קבוצת צופים שנקראה Girl Scouts.
בתחילה, באדן פאוול תמך ברעיון לאפשר לבנות להצטרף לצופים (בגדודים נפרדים), אך נאלץ לשנות את דעתו עקב הלחץ מצד החברה. זה לא נחשב נכון שנערות צעירות יסתובבו בטבע, יקימו מחנות ויעשו טיולים רגליים (זכרו שבתקופה זו עוד היו ויכוחים על זכות ההצבעה לנשים). הוא טיפל בבעיה דרך הקמת תנועת האחות "הבנות המדריכות" (Girl Guides) בשנת 1910, עם עזרתה של אחותו, אגנס באדן-פאוול ואחר-כך עם עזרתה של אשתו, אוליב.
[עריכה] השפעות תפיסתיות
לאלמנטים רבים של הצופיות המסורתית יש מקור בהשכלה ובחינוך הצבאי של באדן-פאוול עצמו. אולם, יש לזכור כי הרעיונות שאותם קידם היו מהפכניים בתחום החינוך בתקופתו. הוא היה גנרל צבאי בגיל פרישה שיכול היה לעורר השראה ולהלהיב אלפי בני נוער, מכל חלקי החברה, במטרה לערב אותם בפעילויות חדשות. הארגון היחיד שאותו ניתן להשוות לצופים (בחיי דוברי האנגלית), בריגדת הבנים, מעולם לא הצליח להתפתח ולצמוח כמו תנועת הצופים.
מספר מאפיינים של התנועה ספגו ביקורת בטענה כי הם בעלי אופי צבאי מידי. מאפיינים כמו מדים בסגנון צבאי, דרגות, טקסי דגלים, ותזמורות התקבלו בברכה בשנים המוקדמות מכיוון שהיו חלק מהחברה של אותה תקופה, אך תכונות רבות ננטשו בשנים מאוחרות יותר. תנועות נוער פופולריות רבות אחרות אימצו לעצמן תכונות צבאיות דומות בהצלחה.
השפעה מקומית הייתה אף היא חלק גדול מאוד בתרבות התנועה. בשל אימוץ ושינוי השקפות עולם ושיטות מקומיות, התקבלה תנועת הצופים במגוון רחב של חברות. בישראל, לדוגמה, שמה לה תנועת הצופים העבריים מטרה להשתתף בבניין הארץ, בחלוציות ובהוויה הישראלית. עצם שם התנועה עצמה מראה את אימוץ השקפות העולם המקומיות.
[עריכה] התפשטות התנועה
תנועת הצופים החלה להתפשט במהירות ברחבי בריטניה ואירלנד לאחר פרסום הספר "צופיות לבנים". התנועה המוכרת הראשונה אל מעבר לים נוסדה (קיבלה זיכיון) בגיברלטר ב-1908, וזמן קצר אחריה נוסדה גם יחידה במלטה. קנדה הפכה לדומיניון הראשון מחוץ לבריטניה עם תוכנית צופים בנים מאושרת, ואחריה אוסטרליה, ניו זילנד ודרום אפריקה. צ'ילה הייתה המדינה הראשונה מחוץ לדומיניון הבריטיים בעלת תוכנית צופים מוכרת. אספת הצופים הראשונה נערכה בארמון הזכוכית בלונדון בשנת 1910. היא משכה אליה 10,000 בנים ומספר בנות, שהתכנסו כולם למען תערוכה זו של צופיות. עד 1910 תנועת הצופים התפשטה גם להודו, סינגפור, שבדיה, דנמרק, צרפת, רוסיה, פינלנד, גרמניה, נורבגיה, מקסיקו, ארגנטינה, יוון וארצות הברית.
כיום מהווה ארגון הצופים העולמי (WOSM) הגוף המושל של הזרם העיקרי של תנועת הצופים. בנוסף להיותו הגוף המושל הוא מארגן את הג'מבורי העולמי אחת ל-4 שנים. ישנם למעלה מ-28 מיליון חברים, מ-216 מדינות וטריטוריות, הרשומים בארגון הצופים העולמי. 15 המדינות בעלות מספר הצופים הגבוה ביותר (החברות בארגון הצופים העולמי) הם (מהגדולה לקטנה): ארצות הברית, אינדונזיה, הודו, פיליפינים, הממלכה המאוחדת (בריטניה), דרום קוריאה, יפן, קנדה, קניה, גרמניה, טנזניה, צרפת ואיטליה.
[עריכה] תנועת הצופים בישראל
- ערך מורחב – התאחדות הצופים והצופות בישראל
[עריכה] פילוג בתנועה
- ערך מורחב – תנועת הצופים: ארגונים בינלאומיים
[עריכה] שיטת החינוך
כמעט לכל תנועות צופים בעולם יש שבועה, סיסמה ומידות, המחייבות את כל הצופים החברים בתנועה באשר הם. את השבועה נושאים בגילאים שונים, בדרך כלל בין גיל הכניסה לצופים עד גיל 13 (משתנה מתנועה לתנועה). סיסמת הצופים היא Be Prepared או Be Ready, ולעברית היא תורגמה כ"היה נכון". עשרת מידות הצופה משתנות מתנועה לתנועה.
מספר מצוצמם של חברים בקבוצות שנוסדו בשנת 1908 עונדים עניבות ירוקות מיוחדות המהוות אות הכרה על שהצטרפו לתנועה בתקופה כה מוקדמת.
צופיות היא שיטה חינוכית, שמטרתה לפתח נפשית וגופנית את הנוער עם דגש על מיומנות היחיד ושיתוף פעולה קבוצתי תוך התנסות במיומנויות ובתפקידים שאינם עוסקים בהם ביומיום, למשל - מחנאות, שדאות, עמלנות, הפעלת מערכות גלגלות, מעבר בתחנות אתגר, תכנון מבנה ובנייתו, ניווט והתמצאות, בישולי שדה ועוד, תוך יצירתיות מחשבתית ומעשית. תנועות נוער רבות בארץ משתמשות בשיטה זו בפעולות במחנות ובטיולים.
[עריכה] מרכיבי הצופיות
לצופיות שלושה מרכיבים: קבוצה (הדרכה), חיק הטבע ולמידה בהתנסות. הרעיון העומד מאחורי השיטה הוא הצבת אתגרים (פיזיים, חשיבתיים, אישיים וקבוצתיים) לקבוצה, שלא בסביבתה הטבעית, תוך רכישת מיומנויות חדשות ועיבוד התהליך הקבוצתי.
צוות/קבוצה הינם שותפויות בעלות פוטנציאל עצום. סדנאות צופיות מאפשרות לפוטנציאל זה לבוא לידי ביטוי תוך עיסוק בתקשורת בין אישית, מנהיגות, אחריות אישית וקבוצתית, ניהול זמן, בניית אמון, היחיד בקבוצה ועוד. הצופיות מגבירה ומפתחת את הקשר לטבע ולסביבה.
שדאות ויציאה אל הטבע מפתחים תושייה ויכולת התמצאות טובה כמו גם פיתוח יוזמה ויכולת התמודדות אישית וקבוצתית.
[עריכה] תג החברות העולמי
תג החברות העולמי (World Membership Badge) הוא חלק מהמדים הרשמיים של הצופים בכל חלקי העולם (עם זאת, בישראל הוא נענד בעיקר על ידי בעלי תפקידים בכירים בתנועת הצופים). זהו סמל סגול בצורת עיגול, עם סמל דמוי פרח החבצלת (fleur-de-lis) במרכזו, אשר מוקף חבל קשור בקשר שטוח. זהו סמל עתיק שאומץ ושונה לשימושי התנועה. ראש-החץ מסמל את הקודקוד הצפוני במצפן, והוא מיועד כדי להנחות צופים בדרך לשירות ואחדות. שלושת הקודקודים מסמלים במקור את התפקידים של הצופה: לאלוהים, לעצמו ולאחרים. שני הכוכבים המחומשים מסמלים אמת וידע, כאשר עשרת הקודקודים שלהם מסמלים את עשרת מידות הצופה. הקשר בבסיס הפרח מראה את אחדות הצופים. החבל המקיף מסמל את האחדות ואת המשפחה של תנועת הצופים העולמית. תג החברות העולמי (בצבעים הפוכים) משמש כסמל של WOSM, ארגון הצופים העולמי.
[עריכה] השפעה
ההשפעה על ארגוני הנוער אחרים, ותנועות אחרות על עקרון דומה
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צופיות |
