שכר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בשכר עבודה. לערך העוסק בשכר - משקה חריף, ראו משקה חריף.
שכר הוא תשלום עבור עבודה, בכסף או בשווה כסף.
השכר נקבע בהסכמה בין הנותן לבין המקבל והסוג הנפוץ ביותר הוא שכר חודשי המשולם על ידי המעביד לעובד, שנקרא גם משכורת או משכורת חודשית. שכר יכול להיות משולם מידי שבוע או מידי יום. שכר יכול להיות גם משולם בקבלנות, היינו: על פי מכסת עבודה ועל פי תעריף מוסכמים מראש.
תשלום שכר הינו אחד התהליכים הבסיסיים בתרבות האנושית מאז ומעולם, שכן זוהי הדרך המאפשרת למרבית האנשים לקיים את עצמם: הם עובדים, מקבלים תשלום ובאמצעותו רוכשים לעצמם צרכי קיום - מאוכל בסיסי ועד למותרות. עניני שכר ומשכורת מופיעים כבר במקורות קדומים ביותר, וימיהם כימי בראשית, וכבר בחוקי חמורבי מוצאים כללי תשלום משכורת. בתורה ב פרשת ויצא מסופר על לבן אשר העסיק בביתו את יעקב ואומר לו: "הכי אחי אתה ועבדתני חינם, הגידה לי מה משכורתך?"[1]. חוקים לגבי תשלום שכר שכיר מופיעים, בין השאר בפרשת משפטים.
בימינו, תשלום שכר הוא ענין מורכב הקשור בתשלומי מיסים ובמחויבויות שונות בין הנותן לבין המקבל, ועל כן נעשה בידי אנשים שרכשו השכלה ומיומנות בתחומי החשבונאות והמיסוי. עניני שכר מהווים נדבך בסיסי בתחומי המשפטים והכלכלה, ובין הייתר: בדיני עבודה, בתקציב המדינה, ובהסכמים קיבוציים.
בדרך כלל, משכורת היא ענין אישי בין העובד למעביד, אם כי בחברות ציבוריות נהוג לפרסם משכורות מסוימות, בעיקר של עובדים בכירים.
תוכן עניינים |
[עריכה] הסכם שכר
השלב הבסיסי בתשלום שכר הוא ענין ההסכמה על התמורה. הסכמה זו נעשית בדרך כלל לפני תחילת העבודה והיא כוללת מרכיבים נוספים הקשורים לה כמו: היקפה, מסגרת השעות, ותנאים שונים לביצועה.
הסכמי עבודה יכולים להשתנות גם במהלך העבודה, וגם זאת על פי הסכמה בכתב ובעל פה. הסכמים אלה נעשים בין המעביד לעובד או לשלוחיו או לקבוצת עובדים – אלו הם הסכמי עבודה קיבוציים.
[עריכה] סוגי שכר
קיימים שלושה סוגים עיקריים של תשלום שכר:
משכורת חודשית – היינו: סכום קבוע בכל חודש עם או בלי תוספות מוסכמות.
משכורת יומית – שכר המחושב לפי ימי עבודה כפול תעריף קבוע.
משכורת שעתית – שכר מחושב לפי שעות כפול תעריף קבוע.
בנוסף לאלה קיימות משכורת חד-פעמית המשולמת בגין פרויקט או על פי חוזה התקשרות, כמו למשל: שכר מרצה, שכר סופרים, שכר השתתפות בישיבות דירקטוריונים ועוד.
[עריכה] השכר והדיווח
בימינו, תשלום השכר עבור עבודה, הינו מהלך המחוייב על פי חוק ברישום ודיווח הן בספרי העסק המשלם והן לרשויות המס. הרישום והדיווח מאפשרים לרשויות המס לוודא העברת המיסים לאוצר המדינה. הם מאפשרים למעסיק לחשב באופן מסודר את הוצאות המשכורת, ולעובד - הם הוכחה על מילוי חובותיו לשלטונות המס.
קיימת מערכת מקבילה של תשלומי שכר לעובדים שלא בדרך הרישום והדיווח. מערכת זו מהווה חלק מה"כלכלה השחורה". התמורה לעבודה נעשית בדרך כלל במזומנים וללא כל עקבות המעידות על קיומה. תשלומי שכר ללא דיווח הינם קלים ופשוטים הן למקבל והן לנותן אך מונעים את יתרונות הדיווח למדינה לעובד ולמעביד.
[עריכה] חישוב והכנת השכר
תהליך החישוב והכנת המשכורת נעשים על ידי חשבונאי מיומן, מידי חודש בעבור החודש הקודם לו, או בתום העבודה. בתום הכנת השכר מופק תלוש משכורת ומועבר התשלום בפועל. הכנת חישובי המשכורת אינה תלויה במועד התשלום, ומחוייבת בכל מקרה, גם אם היא נערכת לאחר התשלום או אם התשלום מתבצע במועד מאוחר יותר.
חישוב השכר יוצר חלוקה בין שכר ברוטו – שהוא התשלום אשר שולם על ידי המעביד, לבין שכר נטו – שהוא התשלום בפועל שקיבל העובד. בדרך כלל, שכר הברוטו נחשב כשכרו האמיתי של העובד למרות שבפועל הוא קיבל פחות.
[עריכה] שכר ברוטו
בהכנת המשכורת לוקחים בחשבון את כל סעיפי הסכם העבודה בין העובד והמעביד, מוסיפים להם מרכיבים הקבועים בחוק, כמו: נסיעות לעבודה, דמי הבראה דמי חופשה וכד'. בנוסף, קיימים מרכיבים נוספים ייחודיים לכל מעביד: אחזקת רכב, תוספת כוננות, אחזקת טלפון, ביגוד, אש"ל, וכל הגדרה אחרת אשר משמעותה – תוספת כספית על משכורתו הבסיסית של העובד.
[עריכה] שכר נטו
לאחר חישוב הברוטו, נערך החישוב של ניכויי החובה – ניכוי למס הכנסה, לביטוח לאומי וביטוח בריאות. ניכויים אלו מחושבים על פי קריטריונים שנקבעים בחקיקה כמו: גובה השכר, מצבו האישי של המקבל, וכדומה. במקביל לניכויי החובה, מתבצע רישום ניכויים שונים המהווים חלק מהסכמי השכר. כאלה הם ניכויי קופת גמל, קרן השתלמות, ביטוחי מנהלים, ניכויי מקדמות ומפרעות.
שכר ברוטו בקיזוז כל ניכויי החובה והניכויים האחרים – הינו השכר נטו לתשלום, וזה שיקבל העובד בפועל.
כל הפעולות הללו נערכות בדרך של הזנת חומר למחשב המעבד את הנתונים, ומפיק תלוש משכורת. על פי תלוש זה יועבר התשלום לעובד.
[עריכה] גילום שכר נטו
במקרים רבים נקבע בהסכם עבודה תשלום שכר נטו. במקרה כזה תחושב המשכורת מהסוף: סכום הנטו יהווה את הבסיס לחישובי כל המרכיבים האחרים אשר יגדירו בסופו של דבר את סכום הברוטו.
[עריכה] השכר בחברה ובכלכלה
תשלום שכר מהווה הליך יסודי בחיי חברה תקינים. השכר ותשלומו משפיעים על הכלכלה של כל חברה מסודרת ומאורגנת, הן ברמת הכלל והן ברמת הפרט.
ברמת הכלל - הוצאות השכר מהווים מרכיב מכריע בניהול החשבונאי של כל עסק, ארגון כלכלי או גוף שלטוני, ומשפיעים על הרווחיות שלו. היכולת לשלם משכורת יכולה להעיד על מעמד הגוף המשלם, והאופן בו מעסיקים משלמים משכורת הן בסקטור הפרטי והן בסקטור הציבורי יכולים להעיד על חוסנה של הכלכלה המקומית. כך למשל, רמת שכר גבוהה יכולה להעיד על רווחה כלכלית, ולהיפך.
ברמה האישית - השכר מעיד גם על מעמדו האישי של כל אדם בדירוג המקובל בחברה ובשיוכו למעמד העשיר או העני.
השכר מהווה נקודת מפתח בעימות הקיים מאז ומתמיד בין בעלי ההון, המעסיקים, לבין העובדים המשתכרים משכרם. כיום מקובלת ברוב מדינות עולם שיטת הכלכלה החופשית, המודדת את שכרו של אדם לפי התועלת שהוא מפיק למעסיק. כך יכולים שני אנשים בעלי נסיון ומיומנות זהים – להרוויח שכר שונה באותו מקום עבודה או במקומות שונים.
[עריכה] השכר במשפט
אחדים מדיני העבודה עוסקים ישירות בהגנה על השכר:
- חוק הגנת השכר: בא להבטיח את תשלום השכר במועדו, ומגביל ניכוי מהשכר
- חוק שכר מינימום: בא להבטיח שכר מינימום לכל עובד
- חוק שכר שווה לעובדת ולעובד: בא להבטיח שוויון בשכר בין נשים לגברים.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- דוד שי, שכר - תכנון, ניהול, חשבות, הוצאת סדן, 2002.
