תקציב המדינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

תקציב המדינה קובע את הסכומים שיוקצבו למשרדי הממשלה לשנת פעילות, בכל אחד מסעיפי ההוצאה של כל משרד. תקציב המדינה הוא הביטוי המובהק ביותר של מדיניות הממשלה, משום שהוא קובע את הסכומים שיוקצבו לכל אחת ממטרותיה של הממשלה. מקור עיקרי למימון תקציב המדינה הוא הכנסות המדינה ממסים, ולעתים מוטל מלווה חובה למימון הוצאות חריגות.

שאלה מרכזית שנשאלת היא האם תקציב המדינה גבוה. בקרב הכלכלנים נהוג כי את גודל התקציב מודדים לפי כמה אחוזים הוא מהווה מהתמ"ג של המדינה. במדינות העולם ה-3 תקציב המדינה מהווה בין 10%-20% התמ"ג; במדינות קפיטליסטיות כגון ארצות הברית התקציב מהווה בין 25%-35% התמ"ג. במדינות סוציאליסטיות/קומוניסטיות בהן ישנה כלכלה ריכוזית התקציב מהווה בין 40%-55% התמ"ג. לכן ניתן לומר כי במדינות קומוניסטיות התקציב נחשב גבוהה.

[עריכה] השפעת הגלובליזציה על תקציב המדינה

תהליכי הגלובליזציה של סוף המאה ה-20 התבטאו בצמצום תקציב המדינה. לשינוי זה הביאו שני תהליכים מקבילים, אחד ברמה האידאולוגית והשני ברמה החומרית.

ברמה האידאולוגית, הופיעה בזירה הפוליטית בשנות ה-80 של המאה ה-20 במרבית מדינות המערב מדיניות נאו ליברליסטית, הדוגלת בהפחתת מעורבות המדינה במשק, יעד המושג דרך הפרטה וצמצום תקציב המדינה.

ברמה החומרית, השינויים באופן זרימת ההון בשוק העולמי הביאו לניידות גבוהה מאוד של ההון. כתוצאה מכך, בעלי הון היו חופשיים להשקיע בכל מדינה ובחרו במדינות שהציעו להם את התנאים הטובים ביותר - ובעיקר את המיסוי הנמוך ביותר. מצב זה הביא את ממשלות העולם להיכנס ל"מירוץ לתחתית" - מדינה הורידה את מיסיה על מנת להיות אטרקטיבית למשקיעים, ואילצה את שכנותיה לעשות אותו דבר על מנת לשמור על האטרקטיביות שלהן. הורדת המסים אצל השכנות העלימה את היתרון היחסי של המדינה, ואילצה אותה להוריד שוב מסים - בתהליך שטרם הסתיים וסופו אינו נראה באופק. הורדת המסים הבלתי פוסקת מרוששת את תקציב המדינה.

שני הגורמים לעיל הביאו להתרוששות תקציב המדינה, ולכן למצב בו המדינה אינה יכולה לממן את הזכויות החברתיות הרחבות שהיו נהוגות. כתוצאה מכך ומתפיסה אידאולוגית נאו-ליברלית, חל מאז שנות השמונים של המאה ה-20 כרסום מתמיד בהיקפן של הזכויות החברתיות.

[עריכה] תקציב המדינה בישראל

בישראל קובע תקציב המדינה את הסכומים שיוקצבו למשרדי ממשלת ישראל לשנת פעילות, בכל אחד מסעיפי ההוצאה של כל משרד. בדרך כלל מאושר התקציב בסוף חודש דצמבר, סמוך לתחילתה של השנה שבה הוא עוסק, אך לעתים מתעכב אישורו.

חוק יסוד: משק המדינה עוסק במאפייניו של התקציב. בהתאם לחוק יסוד זה, תקציב המדינה נקבע בחוק, המוגש לאישור הכנסת. הצעת חוק התקציב מפורטת לפי סעיפי ההוצאה, מלבד הצעת תקציב משרד הביטחון, שאינה מונחת על שולחן הכנסת אלא על שולחן ועדה משותפת של ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון של הכנסת. אם חוק התקציב לא אושר לפני תחילתה של שנת הכספים, רשאית הממשלה להוציא כל חודש סכום השווה לחלק השנים-עשר מהתקציב השנתי הקודם.

חוק יסודות התקציב קובע את עקרונותיו של תקציב המדינה, ואת מרחב התמרון של מנסחי התקציב.

אישור התקציב מלווה במאבק עז, שבו מנסה כל אחת ממפלגות הקואליציה להשיג תקציב גדול ככל האפשר למשרדיה ולגופים הנתמכים על-ידם. להצבעה על התקציב נודעת חשיבות רבה, והאופוזיציה עושה ככל יכולתה כדי להכשילה.

החל משנת התקציב 1986 מלווה אישורו של חוק התקציב ב"חוק ההסדרים" שהוא שלל תיקונים בחוקים שונים, שיש להם השפעה על התקציב. החל משנת התקציב 2004 שונה שמו של חוק זה ל"חוק המדיניות הכלכלית", אך לא חל שינוי במהותו.

משרד האוצר מלווה את הליך גיבוש התקציב, לפי הפרמטרים המאקרו-כלכליים ובהתאם למסגרות הקבועות בחוק הפחתת הגרעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב-1992, ובכך שהא "מכריח" את הממשלה לקבוע סדרי עדיפויות בתוך המסגרות שנקבעו. ללא פיקוח כאמור, עלול להיווצר מצב שבו כל שר או כל משרד יראה בפניו "נושא חשוב" ויגדיל בשלו את ההוצאה התקציבית, בלא שהממשלה תראה את התמונה הכוללת - ובפרט: האם הוצאה זו תואמת את סדרי העדיפויות שקבעה הממשלה עצמה.