שכר מינימום
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שכר מינימום הוא שכר העבודה הנמוך ביותר שמותר למעסיק לשלם לעובד על-פי חוק, תקנה מינהלית או הסכם. אף שחוקים ותקנות שכר מינימום רווחים במדינות רבות, ישנם חילוקי דעות תאורטיים ומחקריים ניכרים ביחס לשאלה האם חוקי שכר מינימום רצויים, וביחס למידת התועלת או הנזק שמניבים חוקי שכר מינימום בתחום צמצום פערי הכנסה, רמת ההכנסה, אבטלה וצמיחה.
תוכן עניינים |
[עריכה] תכליתו של שכר המינימום
היעד המרכזי המוצהר של המצדדים בקביעת שכר מינימום הוא להבטיח לעובדים שכר שאין נמוך ממנו, לשם שמירה על כבודו של האדם העובד ומניעת ניצול מחפיר שלו. העלאת שכרם של עובדים אלו אמורה לשרת יעד נוסף של הקטנת פערי ההכנסה והגדלת השוויוניות בהכנסות. שכר המינימום איננו קשור בגודל משפחתו של העובד, ולכן אינו יכול להבטיח הכנסה שתאפשר קיום למשפחה, מטרה שבה עוסקים כלים אחרים של מדינת הרווחה, כמו הבטחת הכנסה או קצבת ילדים.
יש המייחסים לחוקי שכר מינימום מטרות הקשורות במאבק כלכלי בין קבוצות של עובדים. מילטון פרידמן הציג גישה כזו ביחס לשכר המינימום בארצות הברית[1]: "האיגודים המקצועיים והחברות בצפון, למשל, בשל חששם מפני תחרות של הדרום, תומכים בחוקים לקביעת שכר מינימום כדי לצמצם על-ידי כך את התחרות מן הדרום". טענות דומות, בניסוח חריף יותר, מעלה גם הנס זנהולץ בספרו "הפוליטיקה של האבטלה". כוונה דומה יוחסה[2] לתביעת ההסתדרות הכללית, בראשית שנות ה-40, שממשלת המנדט תקבע שכר מינימום שאותו יחויבו ספקי הממשלה לשלם לעובדיהם. בתביעה זו רצתה ההסתדרות לסכל את נכונותם של הפועלים הערביים להסתפק בתעריפי שכר נמוכים מהמקובל.
[עריכה] הדרכים לקביעת שכר המינימום
שכר מינימום נקבע במדינות רבות בעולם על פי שלוש שיטות עיקריות:
- חוק: קביעה של שכר המינימום בחוק כאחוז מסוים מהשכר הממוצע או משתנה אחר שנקבע בחוק. הסדר זה קיים במדינות לא מעטות, אך בשנים האחרונות פוחתת הנטייה לשימוש בו בגלל קשיחותו.
- תקנה מנהלית: קביעה של שכר המינימום על-פי החלטת שר או פקיד ממונה במרווחים חודשיים או שנתיים. הסדר זה נפוץ מאוד במדינות עניות, בלתי-דמוקרטיות או כאלו הסובלות מאינפלציה גבוהה המחייבת התאמה של שכר המינימום לעתים תכופות.
- הסכם: קביעה של שכר המינימום מתוקף הסכם בין המעבידים לבין ארגוני העובדים. הסכם זה מחייב לפחות את החתומים עליו, ולעתים הוא מוחל על אוכלוסייה רחבה יותר.
קביעתו של שכר המינימום היא קביעה ארצית (שכר מינימום אחיד לכל העובדים במדינה) או ענפית (שכר מינימום לכל ענף משקי בנפרד).
שכר המינימום נקבע בדרך כלל כשכר מינימום לשעת עבודה, שממנו ניתן לגזור יחידות עבודה ארוכות יותר, כגון יום, שבוע או חודש. בישראל נקבע שכר המינימום לחודש לעבודה במשרה מלאה, ובמשרה חלקית שכר המינימום יחסי להיקף המשרה.
[עריכה] היסטוריה
שכר מינימום נקבע לראשונה בניו זילנד ומאז נפוץ במדינות רבות, במיוחד אחרי מחצית המאה העשרים. רצף זמנים חלקי של חקיקת שכר מינימום:
- 1894 - ניו זילנד
- 1896 - מדינת ויקטוריה באוסטרליה.
- 1909 - בריטניה.
- 1912 - מדינת מסצ'וסטס בארצות הברית.
- 1938 - חוק פדרלי בארצות הברית.
- 1999 - בריטניה.
- 2002 - אירלנד.
[עריכה] בעיות בחקר שכר המינימום
[עריכה] בעיות במדידת השפעתו של שכר מינימום
ישנן מספר בעיות מהותיות במדידת שכר מינימום, המקשות מאוד על אומדן השפעתו על משתנים כלכליים. הבעיות העיקריות הן:
- השפעה גבולית: לעתים קרובות, גובה שכר המינימום קרוב לנקודת ה"רצפה" והשפעתו על השכר או התעסוקה מועטה, אם בכלל. לעתים קרובות, תוצאות מחקרים מניבות השפעה שעל גבול המובהקות הסטטיסטית. במקרים אחרים, ישנה דעיכה של ההשפעה עם הזמן, נתון שתומכי שכר מינימום מפרשים כהסתגלות של שוק העבודה לשינוי ומתנגדיו מפרשים כירידה בהשפעתו כאשר תהליכים אינפלציוניים שוחקים אותו אל מתחת לנקודת ה"רצפה."
- ציות לחוק: פעמים רבות ישנה תופעה של אי-ציות לחוקי שכר מינימום והתפתחות שוק עבודה "אפור" או "שחור". כאשר אי-ציות כזה מצוי בממדים רחבים, הוא מונע אפשרות מדידה אמיתית של השפעת שכר המינימום.
- הטבות שאינן שכר: במדינות רבות, חלק ניכר משכרו של עובד משולם לו בעקיפין, באמצעות הטבות נוספות. רוב המחקרים אינם יכולים לתמחר הטבות אלו או לאמוד את מידת ההשפעה של שכר מינימום על היקפן.
- אוכלוסייה לא נמדדת: אחת המדידות הנפוצות של שכר מינימום נוגעת להשפעתו על התעסוקה. המדידה המקובלת ביותר לכך היא של מובטלים המבקשים דמי אבטלה. מדידה זו, מתעלמת מאוכלוסייה רחבה למדי של מועסקים פוטנציאליים שקיום שכר מינימום עשוי להשפיע על עצם כניסתם לשוק העבודה, כמו מועסקים בעלי מוגבלויות, בני נוער ועובדים במשרות חלקיות מאוד.
- בידוד משתנים: המשתנים הרלוונטיים בבחינת השפעות שכר מינימום הם בעיקר השפעתו על משתכרים ברמות הנמוכות ועסקים בעלי רווח שולי זעום. אוכלוסיות אלו קשות לבידוד. במקרים רבים נערכים מחקרים על בסיס סטטיסטיקה רשמית, וזו אינה מתעדת או מתעדת באופן שאינו מותאם למחקר את רוב המשתנים הרלוונטיים.
- חוקים אחרים: במקרים רבים, חוק שכר מינימום נלווה למסכת רחבה יותר של חוקים בתחום התעסוקה והשכר. רוב המחקרים אינם יכולים להבחין בין השפעת משתנים אלו להשפעת שכר המינימום.
[עריכה] חקר השפעות שכר המינימום
למרות העובדה שהעלאת שכר המינימום היא אחד המתכונים הפופולריים ביותר המוצעים להעלאת שכרם של השכירים בדרגות הנמוכות, ולמרות שנכתבו אלפי מאמרים על הנושא לאורך השנים, נעשו רק מעט מאוד מחקרים אמפיריים שניסו לבדוק מהי השפעתו של שכר המינימום בפועל.
רוב הכלכלנים שעסקו בנושא פסלו את רעיון שכר המינימום משום שהוא סותר את המודל התחרותי המקובל בכלכלה. מעט המחקרים שנעשו הצביעו כולם על השפעה שלילית של העלאת שכר כללית או קביעת שכר מינימום על התעסוקה, במיוחד של עובדים בעלי מיומנות נמוכה וצעירים. סקר מחקרים[3] שנעשה בשנת 1983, למשל, מצא "הסכמה כמעט מוחלטת [בין חוקרים] שהתעסוקה נמוכה יותר מאשר הייתה לולא היה שכר מינימום".
קריאת תגר ראשונה על הדעה הזו באה בשנת 1990, כאשר החוקר דייוויד קרד, אז מועסק במשרד העבודה האמריקני, טען כי העלאת שכר המינימום בקליפורניה בסוף שנות השמונים גרמה לגידול בתעסוקה. לוול טיילור מאוניברסיטת קרנגי-מלון, לא הסכים עם שיטת איסוף הנתונים של קרד וטען כי בפועל היה קיטון ניכר בתעסוקה במחוזות ובבתי עסק שרוב עובדיהם השתכרו שכר מינימום.
קרד שב והשמיע את קריאת התגר, בשורה של מאמרים שפרסם עם אלן קרוגר, והתבססו על מחקר אמפירי שהשווה את מצבם של עובדים בתעשיית המזון המהיר בניו ג'רזי ובפנסילבניה בשנת 1992. בניו ג'רזי הועלה שכר המינימום באותה שנה, אך בפנסילבניה הוא נותר בעינו. קרד וקרוגר ביצעו ראיונות טלפוניים עם כשלוש מאות מזללות בתחילת 1992, זמן קצר לפני שהועלה שכר המינימום בניו ג'רזי, ואחר כך שבו וראיינו כמחצית מבעלי המזללות כדי ללמוד על השינויים שחוללה ההעלאה.
מסקנותיהם עוררו סערה רבתי בקרב חוקרי עבודה: קרד וקרוגר טענו [4] כי בניגוד לתפישה המקובלת העלאת שכר המינימום בניו ג'רזי לא חוללה אבטלה אלא להיפך: העלאת השכר הביאה לגידול בתעסוקה באותן מסעדות, כאשר העלות הנוספת מגולגלת אל הצרכן בדמות העלאת מחירי פריטי ארוחה מסוימים. קרד וקרוגר ניסו להעלות מספר השערות לתופעה, בין השאר, הסבר מונופסוני, שלפיו העלות הגבוהה יותר של התעסוקה ושכירת עובדים חדשים גולגלה הלאה לצרכן, והשערות בדבר הורדת איכות השירות או, לחילופין, שיפורים וייעול. רעיון המונופסון פותח מאוחר יותר גם על ידי אלן מנינג. השערה אחרת, שמעלה לואיס היא שהתרחש אפקט "הלם" שגרם למעסיקים לייעל בצורה ניכרת את הליכי הייצור ושכירת העובדים.
כמה וכמה חוקרים העלו טענות קשות כנגד מחקר זה. נוימרק ווצ'ר ערכו בחינה מחודשת של נתוניהם של קרד וקרוגר, כשהם משתמשים בנתוני שכר ומועסקים ממש, ולא בראיון טלפוני, והגיעו למסקנות שונות לחלוטין מאלו של קרד וקרוגר: התעסוקה לא רק שלא עלתה, אלא אף ירדה באופן משמעותי. נוימרק ווצ'ר הסבירו את הנתונים השונים באמינות הפחותה של ראיון טלפוני, ובתכנון ניסוי לקוי שהוביל לכמה וכמה "שגיאות חישוב קלסיות" של קרד וקרוגר.
וולץ', קרי ופאליק, בורקהאוזר, קוץ' וויטנבורג, פרטריג' ופרטריג', ארנברג(ליאור ארנברג), ויליאם ומילס, ואחרים העלו אף הם הסתייגויות (ראו כאן). קרד וקרוגר, נטען, בחנו את מצב התעסוקה במזללות רק ברשתות הגדולות, אך לא במזללות מקומיות קטנות יותר ועם מתח רווחים נמוך יותר, שהיו אמורות להיות אלו שיושפעו בצורה הקשה ביותר מעליה בשכר המינימום. מן הנתונים עלו גם אנומליות רבות. במקרה אחד, צמחה מזללה של "וונדיז" מאפס מועסקים במשרה מלאה ושלושים במשרה חלקית ל-35 מועסקים במשרה מלאה ושלושים במשרה חלקית, כל זאת בתוך חצי שנה. במקרה אחר צמח צוות העובדים של "ברגר קינג" מ-26.5 עובדים ל-55 עובדים ובמסעדה אחרת צנח הצוות מ-85 מועסקים ל-33. גם גרי בקר, חתן פרס נובל בכלכלה, הצטרף למבקרים וטען כי "מחקרי קרד-קרוגר פגומים, ואינם יכולים לשמש הצדקה להתנגדות לממצאים המצטברים משפע מחקרי עבר והווה, שמצאו השפעה שלילית משמעותית לשכר מינימום גבוה יותר על התעסוקה".
מאוחר יותר, חזרו קרד וקרוגר על בדיקותיהם, בשיטות בדיקה אחרות. אחרים כמו דיקנס, קהן ולאנג ומשין ומנינג שבו וערכו ניסויים על בסיס המתודה שפיתחו קרד וקרוגר. מחקרי נגד נעשו אף הם, על בסיס החישוב של קרד וקרוגר, ועל בסיס שיטות חישוב אחרות. כפי שמציינים מילס ואחרים (1999), המסקנות של החוקרים השונים היו במידה רבה תוצר של שיטת הבדיקה המועדפת. הן כללו היעדר תוצאות חד משמעיות, וקיומן של בעיות קשות לפתרון הכרוכות בבידוד משתנה מסוים, שהשינוי בו מזערי בדרך כלל, בתוך פנורמה רחבה של שינויים כלכליים. ייתכן שהייתה זו אחת הסיבות לכך שגם קרוגר וגם נוימרק סייגו במידה רבה את חריפות מסקנותיהם בשלב מאוחר יותר.
מחקרם של קרד וקרוגר עורר, מכל מקום, את העניין בתחום שהיה רדום עד כה, ואיפשר להבין באופן טוב יותר את הבעיות הכרוכות בכינון שכר מינימום. ראמה (2001) בחן את שינוי שכר המינימום באינדונזיה, שם הועלה מספר פעמים, והגיע למסקנה כי העלאתו הביאה לעליה בשכר בגובה של 5 עד 15 אחוז, אך הורידה את התעסוקה בקרב שכירים בערים בשיעור של עד 5 אחוז.
ריצ'רדסון והרדינג (1998) בחנו את משתכרי שכר המינימום והגיעו למסקנה המפתיעה, שרבים מהם כלל אינם עניים—לדוגמה, רבים מהעובדים בשכר מינימום היו בני נוער ממשפחות בעלות הכנסה גבוהה. נתונים אלו תבעו התייחסות מחודשת מצד חוקרים כמו אדיסון ובלקברן (1999) וקרד וקרוגר (1995), שהניחו כי יש קשר סטטיסטי בין עוני לשכר מינימום.
סוגיה נוספת שעלתה הייתה מידת השונות בין מגזרים שונים. מספר מחקרים גרסו שהשפעת שכר המינימום שונה בתעשיות ובתחומי עיסוק שונים, בהתאם למידת הגמישות של הביקוש לעבודה והביקוש למוצרים בשוק. כמו בשווקים אחרים, גם בשוק העבודה ישנם מגזרים בהם הביקוש למוצרים ולעבודה קשיח יותר, ואלו נוטים לספוג העלאות בשכר ולגלגלן הלאה, אל הצרכן. במגזרי עבודה אחרים, הביקוש גמיש יותר ובהם העלאה בשכר מינימום מתבטאת בדרך כלל בגידול באבטלה. ברוב המקרים, הפילוח המגזרי הקיים לצורך מחקר סטטיסטי אינו טוב דיו כדי להגיע למסקנות ברורות. עם זאת,עולה מן הדברים כי המודל הקלסי, המניח כי הגורם היחידי לאבטלה הוא קשיחות בשכר, אינו מספק תשובה שלמה לשאלת השפעות שכר המינימום; וכי בחינה של שכר המינימום לבדו אינה מספקת וחייבת לבוא גם בהקשר רחב יותר של הסדרי העבודה במשק בכללו.
סוגיה שלישית, שבה המחקר אינו נוטה לעסוק היא היחס שבין גובה שכר המינימום לגובה ה"רצפה" הטבעית של השכר. הסיבה לכך היא גם חוסר יכולת לקבוע בצורה מדויקת מהי אותה "רצפה". אך ההשלכה המעשית של אי קביעתה היא העלאת ספק ביחס לתקפותם של מחקרים העוסקים בשכר מינימום. כך, לדוגמה, הויכוח סביב מחקרם של קרד וקרוגר נגע בהשלכות המעשיות של העלאת שכר המינימום, אך התעלם מהשאלה האם שכר המינימום הגבוה יותר נמצא מעל או מתחת לרצפת השכר הטבעית.
[עריכה] הוויכוח סביב שכר מינימום
למרות ששכר מינימום נהוג במדינות רבות, השפעתו, וגובהו הרצוי הם נושא שנוי במחלוקת. מחלוקת נוספת קיימת ביחס לאופן המדידה של השפעת שכר המינימום על משתנים כלכליים שונים, בגלל הבעייתיות הרבה של מדידתו.
[עריכה] האם חוקי שכר מינימום רצויים?
אחת הסוגיות השנויות במחלוקת ביחס לשכר המינימום נוגעת לשאלה האם חוקים כאלו נחוצים או רצויים. על פי עקרונות הליברליזם רשאים שני אנשים להתקשר בחוזה ביניהם, ובמיוחד בחוזה לתקופה מוגבלת, כאשר הם מודעים לתוכנו ולמשמעותו, ובלבד שאין בהסכם משום פגיעה בצד שלישי. לפיכך, כל המחזיק בעיקרון ליברלי זה ובה בעת תומך בחוק שכר מינימום, חייב לנמק היטב את הפגיעה בחופש החוזים, הנגרמת על ידי חוקי שכר מינימום.
חלק מן התומכים בשכר מינימום גורסים כי כללי הביקוש וההיצע הפועלים בשוק החופשי אינם פועלים כלל או שאינם פועלים בצורה מיטבית בשוק העבודה. כתוצאה מכך, נטען, נקבע שכרם של עובדים ברמה הנמוכה באופן משמעותי מהשיעור הטבעי שלו. הטוענים כך גורסים כי הסיבה העיקרית לעיוות טמונה בעובדה שבשוק העבודה יש באופן קבוע עודף היצע, הגורם לכך שמעסיקים נהנים מעדיפות בכוחם על פני עובדים ויכולים, לפיכך, להכתיב לעובדים שכר נמוך במיוחד. תומכים אחרים בשכר מינימום מסכימים כי כללי הביקוש וההיצע פועלים בשוק העבודה כבשווקים אחרים, אך טוענים כי השכר המצוי - זה שנקבע על–פי כוחות השוק - נמוך מגובה השכר הרצוי לצורך קידום יעדים של החברה בכללה.
טענה נוספת, המשותפת לכל תומכי שכר מינימום, היא כי חוקים, רגולציה ואכיפה ממשלתית יהוו כלי יעיל יותר לניהול והכוונת שוק העבודה ולקידום רווחתם של עובדים והחברה בכללה, בהשוואה למנגנון ההתאמה העצמית של השוק החופשי, וזאת גם אם הוא פועל בצורה מיטבית וגם אם הוא סובל מכשלים.
מתנגדי שכר מינימום גורסים כי כללי הביקוש וההיצע פועלים בצורה מיטבית או לכל הפחות באופן טוב יותר מאשר כל שיטה חלופית אחרת. לטענת בעלי עמדה זו, עבודה היא מוצר ככל מוצר אחר, ובשוק העבודה פועלים כללי הביקוש וההיצע ממש כפי שהם פועלים ביחס למוצרים אחרים בשוק. כאשר מעלים את מחירו של מוצר תהיה ירידה בביקוש לו. במקרה זה, כאשר יועלה מחיר העבודה, ירד הביקוש לעבודה והאבטלה תגדל. כאשר העלייה במחיר חלה רק על המוצרים הזולים בשוק, היא תשפיע במיוחד על הביקוש למוצרים אלו. במקרה זה, העלאת שכר המינימום תפגע יותר במשתכרים שכר מינימום ממילא, כמו צעירים או אנשים בעלי מוגבלויות, העלולים למצוא עצמם במצב שבו אין להם אפשרויות תעסוקה כלל (כדי לפתור בעיה זו, נקבע בישראל שכר מינימום נמוך יותר לנערים ולאנשים בעלי מוגבלויות הפוגעות בתפקודם בעבודה. אולם, צעד אדמיניסטרטיבי זה אינו פותר את הבעיה אצל אנשים רבים בעלי מוגבלות חלקית, מה גם שרבים ייפגעו מן הצורך לפנות לצורך אבחנתם כמוגבלים שכלית).
[עריכה] גובהו הרצוי של שכר המינימום
ויכוח נוסף בנוגע לשכר המינימום מתנהל סביב גובהו הרצוי. ישנה הסכמה רחבה, כמעט בין כל המומחים שעסקו בנושא, כי כאשר ישנו שכר מינימום גובהו צריך לנוע בין "רצפה" ל"תקרה" מסוימות. גובה ה"רצפה" נמצא בטווח של אחוזים ספורים מגובה נקודת שיווי המשקל לשכר נמוך, שהוא גובה השכר ברמות אלו, כפי שהיה קיים גם ללא שכר מינימום כלל. כאשר שכר המינימום נמוך במידה ניכרת מנקודת שיווי המשקל, הוא בעל משמעות אפסית. כאשר הוא קרוב אליה ונמוך ממנה, נטען שהוא בעל השפעה שלילית, כיוון שהשכר ברמות הנמוכות נוטה ל"דביקות" לשכר המינימום כאשר הוא נמוך מנקודת שיווי המשקל.
קביעת שכר מינימום "וירטואלי", כלומר שכר המינימום שהיה נקבע בהתאם לביקוש והיצע בשוק העבודה, היא עניין סבוך, ובמקרים רבים כמעט בלתי אפשרי. אומדן גס ניתן לקבל על-פי מדינות שבהן ההתערבות בשוק העבודה קטנה יחסית ואין חוקי שכר מינימום. דוגמה אחת למצב כזה היא הונג קונג. בטריטוריה, שבה אין שכר מינימום כלל, שכרו של עובד נקיון כללי מגיע ל-30 אחוז מהתמ"ג לנפש, שוטף כלים מגיע ל-38 אחוז מהתמ"ג לנפש, איש אבטחה (שומר) ל-40 אחוז, עוזר ושליח במשרד ל-40 אחוז, מלצר וטבח זוטר ל-47 אחוז, זבן ל-54 אחוז ושליח ל-56 אחוז. בהשוואה לשכר הממוצע, משתכר איש נקיון 46 אחוז מהשכר הממוצע, שוטף כלים 57 אחוז מהשכר הממוצע, איש אבטחה 61 אחוז, וכן הלאה[5]. באריזונה, מדינה בארצות הברית שבה אין כלל שכר מינימום, מגיע שכרו שוטף כלים ל-40 אחוז מהשכר השעתי הממוצע, הופך המבורגרים במזללה ל-46 אחוז, קופאי ל-55 אחוז וגנן ל-58 אחוז[6]. נתונים אלו מצביעים על כך שגובה שכר המינימום "הטבעי" בשני מקומות אלה, ללא חוקי שכר מינימום, גבוה מגובה שכר המינימום שנקבע ברוב המדינות. כך, לדוגמה, משתכר העשירון התחתון באריזונה, בלי שכר מינימום, שכר הגבוה ב-32 אחוז משכר המינימום הפדרלי בארצות הברית. יחד עם זאת, אין בכך כדי להצביע, שביטול שכר המינמום הפדרלי יקפיץ את שכר המינימום ברחבי ארצות הברית לאותם שיעורים כפי הנהוג במדינת אריזונה.
גובה ה"תקרה" הרצוי שנוי במחלוקת. השוואה של גובה שכר המינימום כחלק מהתוצר המקומי הגולמי לנפש (כאן) מעלה כי ישנן כמה רמות של שכר מינימום במדינות שונות. ברמה הנמוכה, בין 25 ל-30 אחוז מהתמ"ג לנפש, נמצאות מדינות כבריטניה, פורטוגל, הונגריה, לוקסמבורג, ספרד וארצות הברית. ברמה הבינונית, בין 30 ל-40 אחוז, נמצאות מדינות כאוסטריה, פינלנד, קנדה, אירלנד, פולין וברזיל. ברמה הגבוהה, מ-40 אחוז ומעלה, נמצאות צ'ילה, יוון, הולנד, בלגיה, צרפת, ניו זילנד, אוסטרליה, ועוד. ישראל מדורגת במקום השביעי בעולם בגובה שכר המינימום שלה, עם שכר מינימום בגובה של כ-50 אחוז מהתמ"ג לנפש (באפריל 2006). המדינות השונות נבדלות זו מזו גם בפטורים הישירים והעקיפים הניתנים למעסיקים במתן שכר מינימום ובמידת הציות לתקנות כאלו.
נתונים אלו מצביעים על כך שברוב המדינות מצוי שכר המינימום ברמה שמתחת ל"רצפת" השכר הרגילה ואין לו תרומה להעלאת השכר. יש רק דוגמאות בודדות למדינות שבהן יש שכר מינימום הגבוה באופן ניכר מ-40 אחוז מהתמ"ג, שהיא לערך רמת ה"רצפה." בתורכיה נקבע שכר מינימום שגובהו כ-91 אחוז מהתמ"ג, אך החוק אינו נאכף בפועל; באוסטרליה מגיע שכר המינימום ל-54 אחוז מהתמ"ג, אך עובדים בשלבי ההכשרה שלהם מקבלים שכר נמוך במידה משמעותית משיעור זה; בצרפת שכר המינימום מגיע ל-51 אחוז מהתמ"ג; ובניו-זילנד ל-49 אחוז.
ההצעות שהועלו באחרונה להעלות את שכר המינימום בישראל לגובה של אלף דולר יביאו את שכר המינימום בישראל לגובה של 67 אחוז מהתמ"ג, נתון שיציב את ישראל, ככל הנראה כמדינה בעלת שכר המינימום הגבוה בעולם ביחס לשכר הממוצע ולתמ"ג ויהיה ככל הנראה גבוה משמעותית מרמת ה"רצפה" הניתנת למשתכרים ברמות הנמוכות. הצעות לשינויים בשכר המינימום במדינות אחרות, כמו ארצות הברית, תובעות העלאות צנועות יותר. קבוצה של חמש מאות כלכלנים קראה בשנת 2004 להעלאה "מתונה" של שכר המינימום וגופים התומכים בגישה זו כמו "המוסד למדיניות כלכלית" תומכים בהעלאתו לגובה של 50 עד 55 אחוז מהשכר הממוצע לשעה.
[עריכה] שכר מינימום וצמיחה
חילוקי דיעות חריפים קיימים גם בשאלת השפעתו של שכר המינימום על הצמיחה הכלכלית.
לטענתם של תומכי שכר מינימום, קביעתו ברמה גבוהה תעודד צמיחה כלכלית בכמה מובנים:
- העלאת השכר לעובדים תגרום למעבר של תעשיות לתחומים שהרווחיות בהם גבוהה יותר, כמו תעשיות עתירות ידע, להגברת המיכון והיעילות בעבודה.
- תוצאה נלווית של המעבר לתעשיות עתירות ידע תהיה דרישה מוגברת לחינוך והכשרה מקצועית מתקדמים.
- ההכנסות הגבוהות יותר שבידי העובדים ברמות הנמוכות יגרמו להוצאה צרכנית מוגברת, שתביא לצמיחה גבוהה יותר.
- לפי ג'וזף שטיגליץ, חתן פרס נובל לכלכלה, העלאת שכרם של עובדים תגביר את המוטיבציה שלהם ובעקבות זאת גם את תפוקתם: "לבני אדם יש מוטיבציה, שעולה עם השכר, ומעלה את התפוקה" [1]
מתנגדי שכר מינימום חולקים על טענות אלו. לגישתם, העלאת שכר המינימום תגרום לסגירת מפעלים עתירי עבודה, אך הדבר לא יביא בהכרח לפתיחת מפעלים אחרים בשכר גבוה יותר, משום שאלו שתי התרחשויות שאין קשר ביניהן. לדוגמה, אם בעקבות העלאת שכר המינימום משה סוגר את המפעל בדימונה ומפטר 50 עובדים בשכר נמוך, אין הדבר מהווה עידוד לחיים לפתוח בדימונה חברת תוכנה בשכר גבוה. יתר על–כן, העלאת שכר המינימום תוביל לאובדן מוחלט של מקומות עבודה, משום שהעבודה במפעלים ה"זולים" תנויד למדינות אחרות ותאבד למשק לחלוטין.
אשר לטענת הגדלת כוח הקנייה הצרכני, לטענת המתנגדים לשכר המינימום, הגדלת הוצאה צרכנית שאינה מבוססת על יעול או גידול בפריון אינה יכולה להביא לצמיחה, שכן הכנסה מוגדלת לחלק מהצרכנים תבוא כאן בהכרח על חשבונם של צרכנים אחרים. במקרה זה, הגידול בכוח הקנייה של עובדי מדינה ועובדים מאורגנים (שהם עיקר הנהנים מהגדלת שכר המינימום) יאוזן בירידה בכוח הקנייה של העובדים המפוטרים.
[עריכה] שכר מינימום ואבטלה
לטענת המתנגדים, לשכר המינימום השפעה שלילית על התעסוקה, משום שהוא מפחית את העסקתם של עובדים ברמות השכר הנמוכות. לב הטיעון כנגד שכר המינימום נוגע לאחד מן החוקים האלמנטריים ביותר בכלכלה, "חוק הביקוש", על פיו [כאשר כל התנאים שווים] ככל שעולה מחירו של מוצר, הביקוש לו יורד ולהיפך. על–פי גישה זו, ניסיון לקבוע את מחירו של המוצר (במקרה זה, עבודה שכירה) ברמה גבוהה ממחיר השוק יגרום להקטנת הביקוש וליצירת עודפים. במונחים של שוק העבודה משמעות הדבר היא אבטלה.
על–פי תפיסתם של המצדדים בשכר מינימום, אין לשכר מינימום, לפחות עד רמה מסוימת, השפעות משמעותיות על רמת התעסוקה, משום שהעלאתו יכולה להיות ממומנת על ידי כרסום בשולי הרווח של המעסיקים ובעלי ההון ובכך להוות עוד צורה של חלוקה מחדש של העושר. על–פי גישה זו, עיקר הקושי הוא במציאת רמה שלא תהיה גבוהה עד כדי כך שתגרום לאבטלה מחד, ולא נמוכה עד כדי כך שלא תספק אפשרות לקיום בכבוד, מאידך.
תומכי שכר מינימום גורסים כי שוק העבודה פועל באופן שונה במקצת משווקים אחרים, וכי עד לנקודה מסוימת יעדיפו מעסיקים לספוג הוצאות נוספות וקיזוז ברווחיהם, מאשר לסגור את עסקיהם כליל. דברים אלו נכונים במיוחד ביחס למקומות עבודה שאינם פועלים על בסיס רווח, ששולי הרווח שלהם גדולים במיוחד, או כאלו בהם אפשרות מעבר למקום אחר אינה יישימה (כמו בענפי שירותים מסוימים). לפי מחקרם של פלוג, קסיר ורובינשטיין, מצביעים רוב המחקרים על השפעה שלילית ברורה בענפים הסחירים (בעיקר בתעשייה) והיעדר השפעה בענפים הלא סחירים (בעיקר שרותים).
תשובת המתנגדים לשכר המינימום לטענה זו היא שעסקים עתירי עבודה מאופיינים בשולי רווח קטנים יחסית ועלות העבודה היא המרכיב המרכזי בהוצאותיהם. אפשרות ספיגת הוצאות אינה אפשרות מעשית עבור רובם ולכן הם ייטו לסגור את עסקיהם או להעבירם לאזורים וארצות בהם עלות העבודה נמוכה יותר. מסיבה זו, שכר מינימום גבוה יותר יפגע בעיקר בעובדי קבלן, בני נוער ופועלים פשוטים, כאשר הנהנים העיקריים ממנו יהיו מועסקים בשירות הציבורי ובחברות גדולות עם הסדרי תעסוקה שרוב עובדיהן משתכרים הרבה מעל לשכר המינימום.
[עריכה] שכר מינימום בעולם
בבריטניה שכר המינימום נע בין 3.0 ל-5.05 פאונד, בהתאם לגילו ומעמדו של העובד; באוסטרליה משולם סכום של בין 3.2 דולר ל-9.05 דולר, בהתאם למעמד בעבודה; ובארצות הברית הסכום הרשמי הוא 5.15 דולר, כשהמדינות השונות רשאיות לקבוע סכומים שונים. שמונה מדינות בחרו להמנע מיישום חוק שכר מינימום כלל או לקובעו ברמה נמוכה יותר, ואילו חמש עשרה אחרות קבעו שכר מינימום גבוה יותר. שכר המינימום הגבוה ביותר הוא במדינת וושינגטון, בה שכר המינימום הוא 7.63 דולר לשעה. קרובה אליה אורגון עם 7.5 דולר לשעה; ברוב מדינות אירופה אין חוק שכר מינימום, והשכר ההתחלי נקבע בהתאם למשא ומתן קולקטיבי.
[עריכה] שכר מינימום בישראל
בשנת 1972 נחתם בישראל לראשונה הסכם קיבוצי בעניין שכר מינימום, בין ההסתדרות לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים. באפריל 1987 נחקק חוק שכר מינימום, תשמ"ז-1987, שהתבסס על עקרונותיו של ההסכם הקיבוצי, ושכר המינימום נקבע בו כ- 45% מהשכר הממוצע. באפריל 1997 הועלה שכר המינימום ל-47.5% מהשכר הממוצע, בעקבות הצעת חוק של ח"כ תמר גוז'נסקי. שכר המינימום אמור להיות מעודכן מדי שנה, בחודש אפריל, ובמועד תשלום תוספת יוקר.
עדכון שכר המינימום נעשה בהתאם לנתוני המוסד לביטוח לאומי על השכר הממוצע במשק. בחוק ההסדרים לשנת 2002 הוקפא עדכון השכר הממוצע במשק. הקפאת עדכון השכר הממוצע מנעה עדכון של שכר המינימום, ולכן בארבע השנים הבאות (עד סוף 2005), למעט עדכון בגלל תוספת היוקר (תוספת 2.1% לשכר בינואר 2003), לא נעשה שינוי בשכר המינימום.
בסעיף 3(ב) לחוק שכר מינימום נקבעו כי לעניין השוואת השכר לשכר המינימום יובאו בחשבון רכיבי השכר הבאים:
- (1) שכר יסוד או שכר משולב;
- (2) תוספת יוקר אם איננה כלולה בשכר המשולב;
- (3) תוספת קבועה המשתלמת לעובד עקב עבודתו,
- ואולם לא יובאו בחשבון תוספת משפחה, תוספת ותק, תוספת בשל עבודה במשמרות, פרמיה מדודה, מוסכמת, קבועה או קבוצתית, משכורת י"ג, מענקים על בסיס שנתי, והחזר הוצאות לרבות הוצאות כלכלה, אש"ל ונסיעות שמשלם המעביד.
קביעה זו יוצרת מצב שבו גובהו של השכר המזכה בהשלמה לשכר מינימום מושפע ממבנה השכר. דוגמה: נתונים שני עובדים, לאחד שכר כולל של 3,000 ש"ח, ולאחר שכר יסוד של 3,000 ש"ח ותוספת ותק של 2,000 ש"ח. שני עובדים אלה זכאים להשלמה זהה לשכר המינימום, אף שיש הבדל ניכר בגובה שכרם הכולל.
על אף ששכר המינימום נקבע בחוק, אכיפתו אינה יעילה. לפי הערכה של עודד טירה, ראש התאחדות התעשיינים, המתנגד להעלאת שכר המינימום, כ-40 אחוז מהמעסיקים בישראל אינם מצייתים לחוק, ומשלמים שכר נמוך משכר המינימום [2].
על–פי מכון אדוה, בעוד שב-1994 27% מהשכירים השתכרו עד שכר מינימום, ב-2002 המספר עלה ל-31.7%. רוב גדול של מקבלי שכר מינימום הם נשים.
בשנת 1999 העלה יו"ר ההסתדרות, עמיר פרץ, הצעת חוק שתקבע את שכר המינימום על כאלף דולר, או כ-70 אחוז מהשכר הממוצע במשק. הצעה זו הפכה בשנת 2006 לאחד הנושאים המרכזיים במסע הבחירות שלו לקראת הבחירות לכנסת השבע עשרה.
בעקבות תוצאות הבחירות, נקבע שכר המינימום בישראל החל מ-1 ביוני ל-3585 ש"ח, שהם 19.3 ש"ח לשעה לאדם מבוגר. נערים עד גיל 16 זכאים לשכר מינימום של 14 שקל בשעה, נערים מעל גיל 16 ועד גיל 17 זכאים לשכר מינימום של 15 שקל בשעה, ונערים בגילאים 17-18 זכאים לשכר מינימום של 16.58 שקל בשעה. לאנשים בעלי מוגבלות קשה הפוגעת בתפקודם בעבודה ניתן לשלם שכר נמוך משכר המינימום, לאחר קבלת אישור ממשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. ההסכם הקואליציוני קובע כי ב-1 ביוני 2007 יקבע שכר המינימום ל-3710 ש"ח לחודש שהם 19.9 ש"ח לשעה.
בתחילת המאה ה-21 פעלה ממשלת ישראל בשתי דרכים להעלאת ההכנסה נטו של משתכרי שכר המינימום, ללא שינוי בגובהו של שכר המינימום:
- הרפורמה במס הכנסה הביאה להעלאת סף המס, ובכך הורידה לאפס את מס ההכנסה החל על שכר המינימום.
- בתחילת 2006 הופחת שיעורם של דמי הביטוח הלאומי החלים על בעלי הכנסה נמוכה משיעור של 1.4% מהשכר ל-0.4% מהשכר, צעד שהוסיף כ-35 ש"ח להכנסה נטו של משתכרי שכר המינימום.
[עריכה] הערות שוליים
- 1. ^ מילטון פרידמן, קפיטליזם וחופש, אדם מוציאים לאור, עמ' 161. תרגום של Milton Friedman, Capitalism and Freedom, 1962.
- 2. ^ אריה שירום, מבוא ליחסי עבודה בישראל, עם עובד, 1983, עמ' 326.
- 3. ^ Minimum Wage Policy Questions Persist, עמ' 4
- 4. ^ [3]
- 5. ^ נתונים רשמיים כאן וכאן.
- 6. ^ נתונים, כאן.
[עריכה] לקריאה נוספת
- גדעון יניב ואחרים, "אי-ציות לחוק שכר מינימום: היבטים תיאורטיים וניתוח אמפירי של גורמים מסבירים בישראל", המוסד לביטוח לאומי, מינהל המחקר והתכנון, 1996.
- דניאל גוטליב, קרנית פלוג וניצה קסיר, "הצעה לשינוי המדיניות בנושא שכר מינימום", בנק ישראל, 2000.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 טקסט בוויקיטקסט: חוק שכר מינימום |
- חוק שכר מינימום והתקנות שהותקנו מכוחו, באתר חילן טק.
- שכר מינימום – שאלות ותשובות, באתר חילן טק.
- רשימה ביבליוגרפית של למעלה מ-150 מחקרים בעד ונגד שכר מינימום, באתר "האונה השמאלית"
- דו"ח הוועדה הציבורית לבחינת חוק שכר מינימום בישראל (קובץ PDF)
- מחקר של בנק ישראל בשוק הטקסטיל הטוען שהעלאת שכר המינימום פגעה בתעסוקה בתחום.
- "על נזקי שכר המינימום", נייר עמדה של חוקרי משרד האוצר הקורא לביטול חוק שכר המינימום
- מאמר של הסטטיסטיקאי יוסי לוי הטוען למניפולציה חשבונאית בנייר העמדה של משרד האוצר ומאמר נוסף הטוען כי יש מניפולציה בגרף של האוצר, רשימות
[עריכה] דעות בעד ונגד העלאת שכר המינימום
- "במקום העלאת שכר מינימום", אברהם טל, הארץ מאמר המתנגד להעלאת שכר מינימום.
- "אברהם טל כותב שטויות" מאמר של יוסי לוי, התוקף את מסקנותיו של אברהם טל, רשימות.
- "השכר אינו אויב התעסוקה", תרגום מאמר מ-2002 של פרופ' ז'ק ז'אנראו מכתב העת הצרפתי, "אלטרנטיבות כלכליות", אתר יסו"ד.
- "עם שכר מינימום כבר לא מעריצים את ביבי", רותי סיני, "הארץ", על ירידה באבטלה שבאה על חשבון ירידה בשכר בשנים האחרונות בישראל.
