שיר של יום
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שיר של יום הוא מזמור תהילים הנאמר בכל יום לקראת סיום תפילת שחרית.
המזמור נבחר בהתאם לשירת הלויים בבית המקדש בשעת הקרבת קרבן התמיד. העדות הקדומה ביותר לנוהג זה מופיעה בספר תהילים עצמו בפתיחה למזמור צב (השיר של יום השבת). עדות נוספת לנוהג זה מצויה בתרגום השבעים מופיעה בצורת כותרת לתרגום של חלק מהמזמורים [במזמורים של יום ראשון , שני, רביעי , שישי וכמובן שבת] ומציינת שהם היו השיר שהיו הלווים שרים ביום מסוים. רשימת המזמורים המלאה , לפי ימי השבוע מופיעה במשנה (מסכת תמיד ו, ז):
השיר שהיו הלויים אומרין בבית המקדש:
ביום הראשון, היו אומרין "לה', הארץ ומלואה" (תהילים כד,א).
בשני, היו אומרין "גדול ה' ומהולל, מאוד" (תהילים מח,ב).
בשלישי, היו אומרין "א-לוהים, ניצב בעדת א-ל" (תהילים פב,א).
ברביעי, היו אומרין "א-ל נקמות, ה'" (תהילים צד,א).
בחמישי, היו אומרין "הרנינו, לא-לוהים עוזנו" (תהילים פא,ב).
בשישי, היו אומרין "ה' מלך, גאות לבש" (תהילים צג,א).
בשבת, היו אומרין "מזמור שיר, ליום השבת" (תהילים צב,א)
המקור לומר שיר של יום גם לאחר חורבן בית שני מצוי בתלמוד ירושלמי ,מסכת תענית, פרק ד , הלכה ה :
ר' שמעון בן לקיש בעי (שאל) את רבי יוחנן : מהו לומר שיר של יום בלא נסכים (האם מותר לומר שיר של יום בימינו , לאחר חורבן שני) ? אמר לו (ר' יוחנן) : נישמעיניה (נלמד זאת) מן הדא (מהמקור הבא) : הלווים היו עומדים על הדוכן . (והמשיך ר' יוחנן) לפיכך נהגו העם לומר מזמורים בעונתן (בזמנם -בימות השבוע) דתנינן תמן (שהרי שנינו את הברייתא הבאה) שיר שהלווים היו אומרים בבית המקדש ביום ראשון...
תוכן עניינים |
[עריכה] זמן האמירה
לפי נוסח ספרד ומנהגי הספרדים, שיר של יום נאמר בימי חול בסוף התפילה לפני עלינו לשבח. לפי נוסח אשכנז, שיר של יום נאמר בסוף התפילה לאחר "עלינו לשבח". בשבתות ובימים בהם אומרים תפילת מוסף, נוהגים בנוסח ספרד לאמר את שיר של יום בין תפילת שחרית לקריאת התורה, בעוד על פי נוסח אשכנז אומרים את שיר של יום בסוף התפילה לאחר תפילת מוסף. בתשעה באב, בגלל ששיר הוא דבר משמח, נוהגים לאמר את שיר של יום בתפילת מנחה ולא בתפילת שחרית (והספרדים אינם נוהגים לאמרו ביום זה, ויש מהם שנהגו לאמרו כרגיל במקומו הקבוע כשאר הימים).
[עריכה] ראשי חודשים וחגים
בראש חודש אומרים, את "ברכי נפשי" (תהילים ק"ד); ברוב הקהילות בנוסף לשיר של היום בשבוע ובחלק מהקהילות במקום השיר הקבוע. אם חל ראש חודש בשבת, יש נוהגים לומר גם את מזמור השבת וגם את "ברכי נפשי". בקהילות אחרות מקפידים לא לומר "ברכי נפשי" בשבת בשל הפסוק "יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב" (תהילים ק"ד, כ"ג) שאינו מתאים ביום השבת. סיבה נוספת לא לומר את המזמור בשבת היא שהמזמור דן בטבע ובבריאה ויום השבת בתפיסה היהודית הינו מעל הטבע.
לפי מנהג הגר"א אומרים בראש חודש ובחגים מזמורי תהילים אחרים, לפי שירת הלויים בזמן הקרבת קרבן מוסף ולא אומרים את השיר של היום בשבוע. עם זאת, שיר של שבת דוחה שיר של יום טוב.
[עריכה] שיר של יום בפורים
לפי רוב עדות ישראל (למעט חלק מהאשכנזים) אומרים שיר של יום מיוחד לרגל הפורים (יש האומרים במקום השיר הרגיל ויש שבנוסף). הספרדים וגם האשכנזים ההולכים בשיטת הגר"א אומרים את מזמור כ"ב בתהילים. האיטלקים אומרים את מזמור ז', והתימנים אומרים את מזמור פ"ג. רוב עדות האשכנזים (חוץ מהנוהגים לפי מנהג הגר"א כאמור לעיל) לא אומרים מזמור מיוחד לפורים.
[עריכה] שיר של יום לפי מנהג הגר"א
- בחנוכה אומרים את מזמור ל בתהלים- "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד".
- בפורים אומרים את מזמור כ"ב בתהילים - "למנצח על אילת השחר".
- בשבועות אומרים את מזמור י"ט בתהילים - "למנצח השמים מספרים".
- ביום כיפור אומרים את פרק ל"ב - "אשרי נשוי פשע כסוי חטאה".
- ביום הראשון של חג הפסח אומרים את פרק קי"ד - "בצאת ישראל ממצרים".
לפי מנהג הגר"א, אומרים רק מזמור אחד ביום. בשבת אומרים תמיד את המזמור של שבת, למעט בראש חודש, שאז אומרים את המזמור של ראש חודש.
| סדר התפילה ביהדות לימי חול |
|
תפילת שחרית - ברכות השחר | פרשת הקורבנות | פסוקי דזמרה | קריאת שמע | תפילת שמונה עשרה | חזרת הש"ץ, קדושה וברכת כהנים | תחנון | קריאת התורה | אשרי יושבי ביתך | למנצח | קדושה דסידרא | שיר של יום | פיטום הקטורת | עלינו לשבח תפילת מנחה - אשרי יושבי ביתך | תפילת שמונה עשרה | חזרת הש"ץ וקדושה | תחנון | עלינו לשבח |
הבהרה: ויקיפדיה אינה מקור לפסיקת הלכה.
