תפילת שמונה עשרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

סידור פתוח באמצע תפילת שמונה עשרה שחרית

תפילת שמונה-עשרה היא התפילה העיקרית בסדר התפילה בימות חול והיא נאמרת בתפילות שחרית, מנחה וערבית. תפילה זו היא אחת מתפילות העמידה והיא נאמרת בלחש כשהמתפלל עומד ורגליו צמודות זו לזו.
התפילה קרויה כך משום שבמקור היו בה שמונה-עשרה ברכות. בתקופה מאוחרת יותר נוספה ברכת המינים, אך לא שונה שם התפילה.

תוכן עניינים

1 תיקון התפילה
- 1.1 התפתחות התפילה ביבנה
2 מבנה התפילה
3 זמני התפילה

[עריכה] תיקון התפילה

תפילת שמונה עשרה תוקנה לאחר חורבן בית המקדש השני, בידי חכמי התקופה כנגד קורבנות התמיד שהוקרבו בבית המקדש. קיימות מספר דעות לסיבה שבגללה תוקנו דווקא שמונה עשרה ברכות ואלה מובאות בגמרא במסכת ברכות. לפני תיקון התפילה, התפלל כל אחד לעצמו ע"פ צורכו. תפילת שמונה עשרה באה לתת אחידות לתפילה לאור חורבן הבית.

[עריכה] התפתחות התפילה ביבנה

בתקופת ישיבת הסנהדרין ביבנה, דעות החכמים היו חלוקות בנוגע לתפילת שמונה עשרה. רבן גמליאל דיבנה סבר כי יש להתפלל את התפילה כפי שהיא- שמונה עשרה ברכות. רבי יהושע סבר כי יש לקצר את התפילה ולהתפלל בכל יום רק מעין שמונה עשרה- תפילה הכוללת את שלוש הברכות הראשונות של תפילת שמונה עשרה, לאחר מכן תמצות ברכות הבקשה לברכה אחת, ולבסוף שלוש הברכות האחרונות של תפילת שמונה עשרה המקורית [סה"כ שבע ברכות]. רבי עקיבא הביא דעת ביניים- אם האדם בקיא בתפילה הארוכה מתפלל שמונה עשרה ברכות, ואם הוא אינו בקיא בה מסתפק בתפילת מעין שמונה עשרה. כיום נפסק להלכה כי מתפללים שמונה עשרה ברכות כרבן גמליאל למעט בשעת הדחק.
בנוסף למחלוקת זו בתקופת יבנה נוספה הברכה התשע-עשרה - ברכת המינים. הברכה תוקנה על ידי שמואל הקטן לשם הרחקת ה'מינים' (בני כתות של היהדות) מקהילות הפרושים.

[עריכה] מבנה התפילה

תפילת שמונה עשרה מורכבת מ-19 ברכות המחולקות לשלוש קטגוריות:

שבח- שלושת הברכות הראשונות מטרתן שבח לה' כהקדמה לתפילה: ברכת אבות, מחיה המתים, האל הקדוש.
בקשה- החלק העיקרי של התפילה בו המתפלל נושא תפילתו לה' ומבקש את בקשותיו בשלוש עשרה ברכות: חונן הדעת, הרוצה בתשובה, סלח לנו, גואל ישראל, ברכת רפאנו, ברכת השנים, מקבץ נדחי עמו ישראל, השיבה שופטינו ברכת המינים, על הצדיקים, בונה ירושלים, מצמיח קרן ישועה, שומע תפילה.
הודאה- שלושת הברכות האחרונות מטרתן הודאה לה' על מעשיו כסיום לתפילה: ברכת העבודה, מודים, ברכת שים שלום.

כל הברכות נאמרות בלשון רבים כברכות על כלל עם ישראל. בתפילות שחרית ומנחה נאמרת חזרת הש"ץ בה החזן חוזר על התפילה בקול, לאחר שהיא נאמרה בלחש על ידי כל הקהל.

[עריכה] זמני התפילה

תפילת שמונה עשרה נאמרת שלוש פעמים בכל ימי החול.

בתפילת שחרית תפילת שמונה עשרה נאמרת מיד לאחר קריאת שמע וברכותיה. זאת מכיוון שיש "לסמוך גאולה לתפילה", זאת אומרת שיש להתחיל בתפילה מיד לאחר חתימת הברכה האחרונה שלאחר קריאת שמע- "ברוך... גאל ישראל". יש המתפללים שחרית ותיקין, וסומכים גאולה לתפילה מיד בהנץ החמה - בזמן שהשמש מתחילה להראות במזרח. ברוב הימים אומרים לאחר תפילת שמונה עשרה של שחרית תחנון - תפילה בה מתוודה אדם על חטאיו ומבקש מחילה מאת ה'. בימים בהם אין אומרים תחנון ממשיכים לאחר תפילת שמונה עשרה באמירת אשרי יושבי ביתך, או בקריאה בתורה. מותר להתפלל שמונה עשרה של שחרית החל מהנץ החמה, ועד 4 שעות זמניות לאחריו, ובדיעבד עד חצות היום.
בתפילת מנחה מתפללים שמונה עשרה לאחר אמירת אשרי יושבי ביתך (יש הנוהגים לומר גם סדר קרבנות) וחצי קדיש. בתענית ציבור קוראים בתורה לפני תפילת שמונה עשרה. לאחר התפילה אומרים תחנון. בימים בהם אין אומרים תחנון אומרים לאחר תפילת שמונה עשרה קדיש, ולאחריו מסיימים את התפילה באמירת עלינו לשבח. מותר להתפלל מנחה החל מחצות היום ועד לחשכה.
בתפילת ערבית מתפללים שמונה עשרה לאחר קריאת שמע וברכותיה ואמירת חצי קדיש. במוצאי שבת מוסיפים לאחר תפילת שמונה עשרה אמירת תוספות שונות. בשאר הימים אומרים לאחר תפילת שמונה עשרה עלינו לשבח ומסיימים את התפילה. זמנה של תפילת ערבית הוא לכתחילה מצאת הכוכבים עד חצות הלילה, אך ניתן להתפלל גם בדיעבד עד עלות השחר.