Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions קוריאה הדרומית - ויקיפדיה

קוריאה הדרומית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רפובליקת קוריאה
קוריאה הדרומית סמל קוריאה הדרומית
דגל סמל
מוטו לאומי: הואילו בהיקף רחב לבני-האדם
המנון לאומי: השיר הפטריוטי
מיקום קוריאה הדרומית
יבשת אסיה
שפה רשמית קוריאנית
עיר בירה סיאול
37°35′ צפון 127°0′ מזרח
העיר הגדולה ביותר סיאול
משטר רפובליקה
ראש המדינה
- נשיא
- ראש ממשלה
נשיא
רו מו היון
לי האי צ'אן
הקמה
- תאריך
חלוקת קוריאה
13 באוגוסט 1948
שטח
- סה"כ
- % מים
108 בעולם
98,480 קמ"ר
0.3%
אוכלוסייה
- סה"כ (2005)
- צפיפות
24 בעולם
48,422,644
492 אנשים לקמ"ר
תמ"ג
- סה"כ (2005)
- תמ"ג לנפש
12 בעולם
1,099,066 מיליון $
22,697 $
מטבע וון דרום קוריאני (WON) (₩)
אזור זמן UTC + 9
סיומת אינטרנט kr
קידומת בינלאומית 82+

קוריאה הדרומית או בשמה הרשמי רפובליקת קוריאה היא מדינה במזרח אסיה, במחציתו הדרומית של חצי האי קוריאה. המדינה גובלת רק עם קוריאה הצפונית מצפון. עד שנת 1948 היו שתי המדינות מדינה אחת.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של קוריאה הדרומית

בסיום מלחמת העולם השנייה חולק חצי האי הקוריאני לשני אזורים כבושים שהגבול ביניהם עבר בקו הרוחב 38. ברית המועצות שלטה בחלק הצפוני, ואילו ארצות הברית שלטה בחלק הדרומי. ב-1948 הוקמו שתי ממשלות תואמות: ממשלה צפונית הנתמכת על ידי ברית המועצות, וממשלה דרומית המושפעת מארצות הברית.

חיילים אמריקאים במלחמת קוריאה
הגדל
חיילים אמריקאים במלחמת קוריאה

בשנת 1950 פרצה מלחמת קוריאה בין שתי השכנות, האו"ם תמך בממשלת הדרום והקומוניסטים תמכו בממשלת הצפון. הסכם שביתת נשק נחתם סופית בשנת 1953 וחילק את חצי האי לרוחב הקו הקוריאני המפורז בגבולות המקוריים של שתי הקוריאות לפני המלחמה.

בתום המלחמה חוותה קוריאה הדרומית מספר מהפכות פוליטיות: הממשלה האוטוקרטית של שינגמן רהי הופלה על ידי מהומות סטודנטים ולתקופה קצרה הוקם שלטון אזרחי בשנת 1960. אולם, הפיכה צבאית בראשותו של הגנרל פארק צ'ונגהי בשנה העוקבת גררה את האומה לדיקטטורה שנמשכה 18 שנה, במהלך התקופה השיגה המדינה צמיחה כלכלית רבה. פארק נרצח ב-1979 והגנרל צ'ון דוהאן תפס את השלטון בהפיכה נוספת. הפגנות סטודנטים מאסיביות באביב 1980 הסתיימו בשבירת הצבא ובטבח גוואנג'ו. כל אותה התקופה גנרלים אמריקאים שמרו על שליטה מבצעית על הכוחות האמריקאים-קוריאנים המשותפים.

אי שקט פוליטי שרר במדינה עד שהמחאות הצליחו לסלק את הדיקטטורה ולבסס צורת ממשל דמוקרטי יותר בשנת 1987 בבחירתו של רו טאוו לנשיאות. בעשור העוקב, הפכה קוריאה הדרומית לאחת הכלכלות המובילות בעולם. בשנת 1996 היא הצטרפה ל-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי). למרות שהאומה סבלה במהלך המשבר הכלכלי של אסיה בשנת 1997, קוריאה הדרומית היא דמוקרטיה מודרנית כיום ואחת מהאומות האסיאתיות המשפיעות ביותר.

איחוד קוריאה נשאר נושא חשוב בשיח הקוראני וזאת על אף העובדה שעדיין לא נחתם שום חוזה שלום עם הצפון. ביוני 2000 התקיימה פסגה היסטורית בין הצפון לדרום, ומאז נחתמו מספר אמנות וחוזים אך הכול בזהירות מצד שתי המדינות. לאחרונה אף גברו הדאגות של הדרום ומדינות נוספות מהאזור כמו יפן, סין וארצות הברית מתוכנית הגרעין של קוריאה הצפונית שהחלה להוות איום על המדינות באזור.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של קוריאה הדרומית

"רפובליקת קוריאה" היא רפובליקה דמוקרטית מפותחת ויציבה שבה חולקים הנשיא והרשות המחוקקת את השלטון.

האספה הלאומית של דרום קוריאה
הגדל
האספה הלאומית של דרום קוריאה

ראש המדינה של הרפובליקה הוא הנשיא, שנבחר בבחירות ישירות לקדנציה יחידה בת 5 שנים. בנוסף להיותו הנציג הגבוה ביותר מטעם הרפובליקה והמפקד העליון של הכוחות המזויינים, יש לנשיא כוח ביצועי רב: באישור הפרלמנט הוא ממנה את ראש הממשלה וכן את נציגי "מועצת המדינה" או ה"קבינט" שבראשו הוא עומד.

"האספה הלאומית של קוריאה הדרומית" (kukhae) הוא הפרלמנט החד ביתי של המדינה, שנבחריו ממלאים את תפקידם במשך 4 שנים.

המועצה המחוקקת מורכבת מ-299 מושבים, כאשר 243 מהמושבים נבחרים על ידי בחירות מקומיות והשאר מחולקים על פי ייצוג פרופורציונלי.

הגוף שעומד בראש הרשות השופטת הוא בית המשפט העליון של קוריאה הדרומית. את שופטי השלום ממנה הנשיא, בהסכמת הפרלמנט.

מאז 1948 היו לדרום קוריאה 6 חוקות. כל חוקה מסמלת רפובליקה דרום קוריאנית חדשה. הממשלה הנוכחית ידועה כרפובליקה השישית תחת חוקת 1988.

באוקטובר 2006, נבחר שר החוץ של קוריאה הדרומית, באן קי-מון, לתפקיד מזכ"ל האו"ם, החל מראשית שנת 2007.

[עריכה] חלוקה אדמיניסטרטיבית

ערך מורחב – חלוקה אדמיניסטרטיבית של קוריאה הדרומית

קוריאה הדרומית מחולקת ל-9 פרובינציות, 6 ערי מטרופולין, ועיר מיוחדת אחת:

פרובינציות:

  • גייאונג'י - פרובינציה
  • גאנוון - פרובינציה
  • צפון צ'ונגצ'אונג - פרובינציה
  • דרום צ'ונגצ'אונג - פרובינציה
  • צפון ג'אולה - פרובינציה
  • דרום ג'אולה - פרובינציה
  • צפון גייאונגסאנג - פרובינציה
  • דרום גייאונגסאנג - פרובינציה
  • ג'ג'ו - פרובינציה

ערי מטרופולין:

  • בוסאן - מטרופולין
  • דאגו - מטרופולין
  • אינצ'און - מטרופולין
  • גוואנג'ו - מטרופולין
  • דייג'און - מטרופולין
  • אולסן - מטרופולין

עיר מיוחדת:

[עריכה] כלכלה

למרות המוניטין העגום של שנות השישים, הפכה קוריאה הדרומית לכוח תעשייתי מוביל בפחות מארבעים שנה.
הגדל
למרות המוניטין העגום של שנות השישים, הפכה קוריאה הדרומית לכוח תעשייתי מוביל בפחות מארבעים שנה.
ערך מורחב – כלכלת קוריאה הדרומית

כאחת מארבעת "הנמרים של מזרח אסיה" (יחד עם הונג קונג, סינגפור וטיוואן) הפכה קוריאה הדרומית למדינה בעלת רצף מרשים של צמיחה ושל השתלבות בכלכלה העולמית והמודרנית בתחומים כגון היי טק. למדינה רקורד של פיתוח כלכלי פעיל ומרשים, ואינטגרציה עם הכלכלה העולמית המודרנית - דבר הממקם את קוריאה הדרומית ככלכלה ה-12 בעולם. לאחר מלחמת העולם השנייה היה התמ"ג לנפש ברמה של המדינות העניות ביותר באפריקה ואסיה. מלחמת קוריאה הפכה את המצב לגרוע יותר. כיום התמ"ג לנפש בקוריאה הדרומית שווה ערך לזה שבכלכלות הבינוניות של האיחוד האירופי, ופי 20 מזה שבקוריאה הצפונית. ב-2004 הצטרפה קוריאה הדרומית למדינות שבהן התמ"ג עובר את הטריליון דולרים.

בתחילת שנות ה-60 החלה ממשלת פארק שבקוריאה הדרומית ברפורמות כלכליות מרחיקות לכת שהתמקדו ביצוא ובמפעלי תעשייה קלה הדורשים כוח עבודה רב. הממשלה ערכה רפורמה במטבע של המדינה וחיזקה את המוסדות הפיננסיים. בשנות ה-70 החלה הממשלה להפנות את כספה ואת מדיניותה הכלכלית ליצירת מפעלים של תעשייה "כבדה" ומפעלים כימיים. בנוסף תמכה הממשלה בבניית מפעלי אלקטרוניקה ומכוניות.

שטרות של וון דרום קוריאני

ההצלחה הכלכלית של שנות ה-80 מבוססת על יחסים קרובים בין הממשל והמגזר העסקי שכללו: הגבלות על יבוא, מענקים לתעשייה וטיפוח כוח העבודה. הממשלה עודדה יבוא חומרי גלם וטכנולוגיה מתקדמת. מסוף שנות ה-50 ועד לשנות ה-80 צמחה הכלכלה הדרום קוריאנית בשיעור של 25% בשנה. המשבר הכלכלי באסיה של 1997 חשף בעיות של תוכנית פיתוח המשק הדרום קוריאני שהיו קיימות במשך שנים רבות כמו: הלוואות גדולות במיוחד של המדינה, ומגזר פיננסי לא יציב.

במהלך שנות ה-90 המאוחרות ובתחילת שנות ה-2000 הפכו תעשיות ההיי טק של קוריאה הדרומית למובילות בשוק העולמי ולמתחרות חשובות וגדולות לתעשיות שביפן ובטיוואן.

בשנים האחרונות משנה קוריאה הדרומית את כלכלתה מכלכלה ריכוזית שנשלטת על ידי הממשלה לכלכלה חופשית יותר שנשלטת על ידי כוחות השוק. עם החברות הקוריאניות המובילות נמנות סמסונג, יונדאי, LG, קיה וחברת SK.

נכון ל-2005 קוריאה הדרומית היא בין המדינות המובילות בייצור זכרונות של מוליכים למחצה, מסכים דקים וטלפונים סלולריים. בנוסף מדורגת המדינה ראשונה בבניית ספינות בעולם וחמישית בבניית מכוניות. קוריאה הדרומית מאופיינת במשק יציב עם אינפלציה בקצב בינוני, אבטלה נמוכה וחלוקה שיוויונית יחסית של הכסף בין התושבים.

[עריכה] גאוגרפיה

מפת קוריאה הדרומית
הגדל
מפת קוריאה הדרומית
ערך מורחב – גאוגרפיה של קוריאה הדרומית

קוריאה הדרומית נמצאת בחצי אי בדרום מזרח אסיה, ממזרח לקוריאה הדרומית נמצא הים היפני (בפי הקוריאנים "הים המזרחי") ובמערבה של קוריאה הדרומית נמצא הים הצהוב, מדרום נמצאים מיצר קוריאה והים הסיני המזרחי. הנוף הדרומי של המדינה מורכב מהרים מיוערים למחצה המגיעים למזרח, בין ההרים יש וואדיות צרים ועמוקים. חופי המערב והדרום במדינה מיושבים בצפיפות. כ-3,000 איים, רובם קטנים ולא מיושבים נמצאים ממערב ומדרום למדינה. שטחה הכולל של המדינה הוא 99,268 קילומטר מרובע.

קוריאה הדרומית היא ארץ הררית. כ-30% משטח המדינה הם שטח מישורי נמוך שנמצא בעיקר במערב ובדרום-מזרח המדינה. ניתן לחלק את קוריאה הדרומית לשלושה חלקים: אזור מזרחי שמורכב מהרים ומרצועת חוף צרה, חלק מערבי המורכב ממישור חוף רחב, נחלים ונהרים ואזור דרומי המורכב מרשת סבוכה של הרים וואדיות.

הללה-סן - הר געש וולקני שאינו פעיל יותר יצר את האי ג'ג'ו שבדרום המדינה. ההר הוא הגבוה במדינה וגובהו 1,950 מטר. ג'ג'ו הוא האי הגדול במדינה, ומרוחק כ-100 ק"מ מהחוף הדרומי של קוריאה הדרומית. שטחו של האי 1,845 קילומטר מרובע.

[עריכה] דמוגרפיה

מקדש בודהיסטי בקוריאה הדרומית
הגדל
מקדש בודהיסטי בקוריאה הדרומית
ערך מורחב – דמוגרפיה של קוריאה הדרומית

האוכלוסייה של קוריאה היא אחת האוכלוסיות היותר הומוגניות בעולם כולו מבחינת המגוון האתני ומבחינת השפה המדוברת. מרבית האוכלוסייה במדינה הם קוריאנים. המיעוט האתני המשמעותי שקיים במדדינה הוא המיעוט הסיני.

הקוריאנים חיו במנצ'וריה במשך מאות שנים וכיום הם מיעוט בסין. לאחר מלחמת העולם הראשונה אילץ סטלין אלפי קוריאנים שחיו בקרבת וולדיווסטוק וחברובסק לעבור למרכז אסיה ולשטחים בשליטת ברית המועצות מפני שפחד כי הם משתפים פעולה עם היפנים, בזמן שמרבית הקוראנים החיים ביפן הובאו לשם כדי לשמש כוח עבודה זול במהלך התקופה הקולוניאלית של יפן.

לאחר חלוקת חצי האי קוריאה בתום מלחמת העולם השניה עברו יותר מארבעה מיליון קוריאנים את הגבול לעבר דרום קוריאה, במשך ארבעים השנים הבאות התאזן המצב בעקבות הגירה לארצות אחרות, בעיקר לארצות הברית ולקנדה, בגלל המצב הפוליטי, הכלכלי והסוציאלי הרעוע ששרר במדינה בעשורים הראשונים להקמתה. מצב זה השתנה לאחר הפריחה הכלכלית של המדינה בסוף שנות השמונים ולקראת תחילת ואמצע שנות התשעים ומספר המהגרים מהמדינה ירד בצורה חדה. רבים מהקוריאנים שעזבו בעשורים הקודמים החליטו לחזור למולדתם. כיום עומד אחוז המהגרים על אפס: מספר העוזבים שווה בערך למספר החוזרים.

מבחינה דתית, הנצרות והבודהיזם הן שתי הדתות השולטות במדינה. למרות שבמשך מאות שנים היה הבודהיזם הדת המרכזית במדינה, במאה ה-19 החלה הנצרות להופיע בחצי האי ולמשוך יותר ויותר מאמינים. לקראת סוף המאה ה-20 השתווה אחוז המאמינים בנצרות לאחוז המאמינים בבודהיזם.

[עריכה] תיירות

תיירות פנים היא פופולרית מאוד בקוריאה הדרומית, אך היא לא הפכה עדיין ליעד משמעותי לתיירי חוץ. סיאול היא היעד העיקרי לתיירי חוץ. תחרות המונדיאל העולמית שנערכה בשנת 2002 בקוריאה הדרומית וביפן משכה תיירים רבים לבקר את המדינה באותה התקופה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קוריאה הדרומית

THIS WEB:

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - be - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - closed_zh_tw - co - cr - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - haw - he - hi - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - ms - mt - mus - my - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - ru_sib - rw - sa - sc - scn - sco - sd - se - searchcom - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sq - sr - ss - st - su - sv - sw - ta - te - test - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tokipona - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Static Wikipedia 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007:

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - be - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - closed_zh_tw - co - cr - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - haw - he - hi - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - ms - mt - mus - my - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - ru_sib - rw - sa - sc - scn - sco - sd - se - searchcom - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sq - sr - ss - st - su - sv - sw - ta - te - test - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tokipona - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Static Wikipedia 2006:

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - be - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - closed_zh_tw - co - cr - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - haw - he - hi - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - ms - mt - mus - my - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - ru_sib - rw - sa - sc - scn - sco - sd - se - searchcom - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sq - sr - ss - st - su - sv - sw - ta - te - test - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tokipona - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu