LCD

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

תת פיקסל של צג LCD צבעוני

תצוגת גביש נוזלי (Liquid Crystal Display) הוא צג דק עשוי ממספר מקטעים. בדרך כלל כל מקטע מהווה מרכיב צבע אחד מפיקסל. יתרונותיו העיקרים: עוביו הדק וצריכת חשמל נמוכה הפכו את הטכנולוגיה למתאימה לשימוש במכשירים אלקטרונים ניידים אשר מופעלים מסוללה. יתרונות נוספים של איכות תמונה נותנים לו עדיפות גם למסכי מחשב וטלוויזיות (אם כי כאן יש לו תחרות עם טכנולוגיות נוספות).

כל מקטע (או תת-פיקסל) בצג מורכב מאוסף מולקולות הגביש הנוזלי, הנתונות בין שתי אלקטרודות שקופות, ובין שני מקטבים אשר בדרך כלל מצויים בקיטוב אנכי זה לזה. ללא מולקולת הגביש, אור שיעבור דרך אחד המקטבים, ייחסם על ידי השני. מולקולות הגביש מסתדרות בסיבוב כך, שאור שיעבור דרכם ישנה את קיטובו בהדרגה ויוכל לעבור דרך המקטב השני.

מולקולות הגביש הן בעלות צד חיובי וצד שלילי מבחינה חשמלית. כאשר מופעל שדה חשמלי (על ידי מתח באלקטרודות) יסתובבו המולקולות כתוצאה מהכוח האלקטרו סטטי. שינוי זווית המולקולות יגרום לשינוי באופן קיטוב האור כך שחלק מהאור ייחסם במקטב. רמת המתח המופעל באלקטרודה שולט במידת האור העובר.

[עריכה] היסטוריה

מסך TV בגודל 82 אינצ

ההיסטוריה של הLCD היא ארוכה:

היא התחילה כפתרון של תצוגה לאור יום של ספרות בעיקר לשעונים דיגיטלים ובמונו כרום שניצלה את האפקט של הפעלת מתח על קריסטל שבפולאריות מסוימת הם אטומים לאור ובפולריות אחרת הם שקופים והתפתחה בהדרגה לתצוגה המובילה במערכות דיגיטליות, כמסכי מחשב, טלויזיה, מצלמות ונגנים מוזיקה דיגטאלים.

[עריכה] שליטה באלקטרודות

שליטה על ידי מטריצה של פיקסלים מול שליטה ישירה במקטע

בתצורה הפשוטה ביותר כל אלקטרודה מחוברת ישירות למעגלי הבקרה. צורה זו מתאימה למחשבונים או שעוני יד דיגיטליים. בצג מחשב או טלוויזיה בהם ישנם יותר ממיליון סגמנטים (תת-פיקסלים) לא סביר לשלוט בכל אחד בנפרד. שתי שיטות הופיעו להתגבר על כך: מטריצה פסיבית ומטריצה אקטיבית.

[עריכה] מטריצה פסיבית

[עריכה] מטריצה אקטיבית (TFT)

[עריכה] יצירת האור והצבע

האור שעובר דרך הגביש הנוזלי יכול להגיע מהסביבה, כמו בשעונים דיגיטלים, או על ידי תאורה אחורית מיוחדת.

השיטה הפופולרית בימינו היא תאורה פלרוסנטית קרה (CCFL) שיטה נוספת היא שימוש בלדים בשלושה צבעים כך שיתקבל אור רקע לבן. כדי להפוך את האור הלבן לתצוגה צבעונית נדרשים מסנני צבע (color filters).

כדי ליצור צג צבעוני נדרשת שליטה לכל פיקסל בשלושה צבעים לפחות. בדר"כ הפיקסל מחולק לשלושה מקטעים: אדום, כחול וירוק.

מרחב הצבע שניתן ליצור תלוי במידת הרוויה של כל צבע בסיס. במקרים רבים לא מגיעים צגים המבוססים על CCFL ומסנני צבע לכל מרחב הצבע שמסך CRT מציג. (הגדרה מקובלת למרחב של CRT הוא sRGB). שימוש בלדים משפר מצב זה ואף מאפשר הצגת מרחב צבע גדול יותר מ CRT רגיל.

לאחרונה הופיעו מסכים בהם נוצר הצבע על ידי ריבוב זמני בין לדים צבעוניים. באופן עבודה זה, כל פיקסל משנה את רמתו שלוש פעמים במהלך מסגרת (FRAME) אחת. בכל פעם, נדלק LED בצבע אחר בהתאמה. מכיוון שקצב שינוי זה מהיר מתגובת העין, מתקבלת תמונה ללא ריצוד.

עוד שיטה להרחבת תחום הצבעים האפשרי הוא שימוש ביותר משלושה צבעי בסיס.

[עריכה] מבנה השדה החשמלי

שלוש טכנולוגיות מובילות

[עריכה] Twisted Nematic - TN

[עריכה] In Plane Switching - IPS

[עריכה] Vertical Alignment - VA

[עריכה] תהליך יצור ובקרת איכות

[עריכה] פרמטרים חשובים

• רזולוציה
• זמן תגובה
• זווית צפיה
• בהירות
• ניגודיות (קונטרסט)
• שחזור צבע
• פיקסלים לא תקינים

[עריכה] טכנולוגיות תצוגה נוספות

• CRT
• DLP
• תצוגת פלזמה
• OLED
• FED, SED

[עריכה] קישורים חיצוניים

הסבר בעברית על גבישים נוזליים [1]

מדריך קנייה לטלוויזיות lcd [2]