שמואל בן חפני גאון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ר' שמואל בן חפני גאון (רשב"ח). הוגה, פרשן ופוסק בתקופת הגאונים. גאון ישיבת סורא שבבבל בין השנים 998-1013. נולד בשנות השלושים או שנות הארבעים המוקדמות של המאה העשירית, לרב חפני ששימש כדיינא דבבא בישיבת פומבדיתא בתקופת רב נחמיה גאון.

[עריכה] חיבוריו

מחבר פורה אשר כתב כשישים וחמישה חיבורים. כן כתב שו"ת בעברית, ערבית וארמית. תחומי הכתיבה שלו נרחבים: פרשנות מקרא, פרשנות תלמוד, הלכה, מתודולוגיה תלמודית ופילוסופיה. רשב"ח כתב את חיבוריו בערבית-יהודית ורובם ככולם נעלמו לאחר ירידת המרכז בבבל. החיבורים נשכחו מלב במהלך ימי הביניים ונותרה רק עדותו של אברהם אבן דאוד בספר הקבלה (וממנו העתיק המאירי) שרשב"ח "חיבר ספרים הרבה". עם גילויים של גניזות קהיר נתגלו השרידים של חיבורי רשב"ח, אולם גם עתה, למעלה ממאה שנה לאחר גילוי הגניזות, נשארו בקרן זווית רוב חיבורי ההלכה של הגאונים, ובהם חיבורי רשב"ח.

[עריכה] הגותו

בתחום הפילוסופיה אימץ רשב"ח את האסכולה הבצרית של הכלאם המועתזילי, והיה מעורה בחיים התרבותיים של הסביבה המוסלמית. לפי עדותו של חתנו רב האי גאון, בן חפני "הירבה לקרות בספרי הנוכרים", כלומר בספרי חכמי הכלאם המוסלמים. הוא פירש את המקרא בצורה רציונלית, דחה את האמונה בשדים, בכשפים ובאסטרולוגיה, וטען כי הנסים יכולים להיות אך ורק על ידי הנביאים ולא על ידי הצדיקים.