שלמה-ישראל בן-מאיר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלמה ישראל בן-מאיר | |
---|---|
תאריך לידה | 13 באוגוסט 1910 |
תאריך פטירה | 4 באפריל 1971 |
כנסות | 2 - 7 |
סיעות | המזרחי, חזית דתית לאומית, מפד"ל |
תפקידים בולטים |
|
הרב ד"ר שלמה ישראל בן מאיר (1910-1971) חבר כנסת וסגן שר בממשלות ישראל.
[עריכה] טרם העלייה לארץ
בן מאיר נולד בורשה, פולין בשנת 1910 כשלמה ישראל רוזנברג. בצעירותו עבר לארצות הברית, שם למד בישיבת רבנו יצחק אלחנן, בישיבה יוניברסיטי ובאוניברסיטת ניו יורק. הוא מוסמך לרבנות, ובעל תואר ד"ר במשפטים.
בין השנים 1937-1941 היה חבר הדירקטוריון של קק"ל וקרן היסוד בארצות הברית. עד שנת 1940 עבד בן מאיר כעורך דין בניו יורק, ומאותה השנה ועד 1950 כיהן כרב קהילת הרטפורד בקונטיקט.
בן מאיר גם היה פעיל בתנועת המזרחי בארצות הברית, וכיהן כחבר הועד הפועל של אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה.
בן מאיר עלה לארץ בשנת 1950, ובאותה השנה כיהן כיושב ראש העולמי של תנועת המזרחי.
[עריכה] פעילות פרלמנטרית
בן מאיר נכנס לכנסת כחבר הכנסת השנייה מטעם סיעת המזרחי, עם פטירתו של השר דוד צבי פנקס (14 באוגוסט 1952), וכיהן בה ברציפות כ-19 שנים, עד יום פטירתו. בן מאיר היה מראשי הפעילים למיזוג המזרחי והפועל המזרחי לסיעה אחת – המפד"ל, בסוף שנת 1955. בכנסת השביעית כיהן בן מאיר כיושב ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט.
בן מאיר כיהן גם מספר פעמים כסגן שר במשרדי הממשלה השונים, כאשר מעליו כיהן בכל הפעמים כשר, חברו לסיעה, חיים משה שפירא. הוא כיהן כסגן שר במשרדים הבאים:
- משרד הסעד (1953-1954, ובמחצית הראשונה של שנת 1958 עד לפרישת המפד"ל מהממשלה בעקבות סוגית מיהו יהודי, ב-1 ביולי 1958).
- משרד הפנים (1959-1965, 1966-1969).
- משרד הבריאות (1965-1966).
נוסף על תפקידיו הפנים-פרלמנטריים כיהן בן מאיר כיו"ר המועצה הארצית של המזרחי, וכיו"ר הלשכה הפוליטית של המפד"ל.
בניו הם ח"כ וסגן השר ד"ר יהודה בן-מאיר, אשר היה זה שהחליפו בכהונה בכנסת עם פטירתו, והרב יהושע בן-מאיר, מייסד וראש ישיבת ההסדר שבות ישראל באפרת שבגוש עציון.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- שלמה-ישראל בן-מאיר באתר הכנסת