רוברט אוון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: ניסוחים לא אנציקלופדים, ראו למשל הפרק "רעיונותיו האוטופיים". כמו כן חסרה בהקדמה התייחסות למשנתו החברתית - מרכז הכובד של הערך.. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

רוברט אוון (1771-1858) שנולד בניוטאון שבמזרח ווילס. מילדותו גילה עניין בתעשיית הטכסטיל שהתפתחה באנגליה ובעיקר במנצ'סטר. הוא הפך לאיש עסקים מצליח ובגיל 29 עבר לניו לאנארק בסקוטלנד והקים שם מפעלי כותנה שהיו הגדולים בכל אנגליה.

תוכן עניינים 1 חייו 2 רעיונותיו האוטופיים 3 דרכו 4 סוף חייו 5 קישורים חיצוניים

[עריכה] חייו

בשנות השפל של הכלכלה והאבטלה בעקבות מלחמות נפוליאון התאמץ אוון להפיץ את דעותיו ברבים ולהשפיע על אנשים חשובים. הוא קרא לפרלמנט הבריטי לצמצם את שעות עבודתם של הילדים, הציע תוכנית כלל ארציות להקל את מכת האבטלה ותבע רפורמות מרחיקות לכת בחינוך. מכיוון שזה לא נתקל בהרבה התלהבות מצד האנשים אותם ניסה אוון לשכנע עקר אוון לניו הארמני במדינת אינדיאנה בארצות הברית וייסד שם קהילה קטנה שבה ניסה להנהיג שיתוף פעולה של הפרטים למען טובת הכלל. ניסיון זה נכשל ובשנת 1829 הוא חזר לאנגליה ונטל חלק בתנועת של פועלים פעילות שהוליכה בסופו של דבר ליסודם של האיגודים המקצועיים הגדולים. בכל רחביה של אנגליה היו פועלים שכינו עצמם "אווניסטים". הם למדו את כתבי רוברט אוון וערכו ניסויים בקואופרציה.

[עריכה] רעיונותיו האוטופיים

רוברט אוון היה סוציאליסט אוטופי שהאמין ששיטתו תציל את העולם מחוליי החברה, שרוברט אוון מילא תפקיד חשוב מאוד בהתפתחות הזרם הסוציאליסטי באנגליה הוא לא חידש שום דבר במשנתו. ניתן להרחיב ולומר שעיקרי משנתו התבססו על עקרון התועלתנות לפיו תכלית הקיום הוא האושר האנושי וכמובן כנגזרת מכך הממשלה שמספקת את הצורך הזה היא הטובה ביותר והמוסרית ביותר כמובן שאת ביסוסיו לכך הוא שואף מפילוסופים אחרים, חלק בני תקופתו וחלק מן התקופה הקלאסית ואף על פי שמשנתו של אוון באה לענות על צורך מסוים שנוצר כתוצאה מהמציאות הסוציו אקונומית של התקופה הוא לא הצליח לפתור את בעיותיהם של אלו שהוא בא להציל אבל היווה חוליה חשובה ביותר בהתפתחות הסוציאליסטית של אנגליה ואירופה כולה.

[עריכה] דרכו

רוברט אוון היה בנו השישי של מהגר מהמעמד הנמוך בינוני. נחשב לתלמיד מחונן, הוא למד רק עד גיל 9 אבל הספיק לקרוא ספרות קלאסית וגם תאולוגית. כשסיים את לימודיו בגיל 10 נשלח לעבוד בלונדון כמוכר בחנות למוצרי גברים וכפועל בתחזוקת גשר לונדון שם אוון הכיר את האופי הליברלי של העיר הגדולה ואת תנאי העבודה והתנאים הסוציאליים הקשים שבהם נאלצו אנשים להרוויח את לחמם. ב1785 עבר למנצ'סטר בעקבות עבודה חדשה. במאה ה 18 עברה מנצ'סטר מהפכה תעשייתית והופכת להיות מרכז תעשיית הטקסטיל בעיקר בעקבות המצאות כגון מכונות הטוויה של קומפטון וארגרייב. בשנת נכנס 1789 רוברט אוון לעסקי הכותנה ופתח ביחד עם מהנדס צעיר חברה קטנה שגדלה מהר מאוד ויחד איתה כוחו הכלכלי של אוון ותדמיתו בתור איש עסקים מוצלח ביותר. הוא הופך במהרה לשותף ב Chorlton Twist Company. באותו זמן הוזמן לאגודת Manchester Literary and Philosophical Society. אוון הצטרף אל שורותיה והתחיל להכיר מושגים אשר יעצבו סופית את משנתו. הוא התוודע למעמד חדש בחברה והוא מעמד המשכילים. בשנת 1799 לאחר שהתחתן עם בתו של דייוויד דייל הבעלים של מספר בתי חרושת של טקסטיל בניו-לאנארק רצה אוון לשפר את תנאי העבודה והתנאים הסוציאליים של פועליו, באותו זמן הוא היה אחראי על 2000 פועלים ביניהם 500 ילדים.

באותו זמן היו סטנדרטים מסיימים לתנאי עבודה, בעלי המפעל היו אמורים לדאוג לתזונה, ביגוד, מגורים והשכלה של הילדים שעבדו במפעליהם אבל לרוב זה לא בוצע מכיוון שלא היה מנגנון מפקח שיכל לאכוף את החוקים. לפי דיווחו של אוון הילדים היו לרוב אנאלפביתים, רזים וחיוורים, קטני קומה, עובדה שנבעה מיציאה לעבודה בגיל צעיר. הם היו חולים ובעלי מום והיתר לא שרדו כלל. התשלום היה נמוך ביותר, חדרי העבודה אפלים מדכאים וחסרי אוורור או סניטאציה תקינה. אך לא רק זה הפריע לאוון, הוא ראה את החולי האמיתי במוסר הירוד של הפועלים. התדרדרות התא המשפחתי, הפועל השיכור, האישה שמתדרדרת לזנות עקב העוני והילדים שנאלצים לשאת בעול ללא השכלה וללא מוצא ממעגל הקסמים. בזה ראה אוון את המחלה והאחראים לכך הם בעלי המפעלים שלא דאגו לתנאי עבודה נכונים או יותר נכון לתנאים הסוציאליים של עובדיהם. באותו מפעל שקיבל לניהולו לאחר שהתחתן, הוא ראה את הקרקע הפורייה לה נזקק בשביל הניסוי החברתי שלו. עמדו בפניו קשים רבים. הפועלים לא בטחו בו ושותפיו דאגו להכנסותיהם אך למרות הקשיים הוא הצליח במשימתו הראשונה. ולזמן מה הוא קיצר את יום העבודה מ13 שעות ל 10 אבל עקב לחץ של שותפיו הוא נאלץ להגדיל את יום העבודה ל 14 שעות זה כמובן עיכב את התקדמותו. אבל ב 1816 הוא בכל זאת הצליח לצמצם את יום העבודה ל 12 שעות. גיל המינימום הפך להיות 10 ו רק ילדים מקומיים הועסקו.

אוון לא עצר רק בתנאי העבודה, הוא המשיך את הרפורמה שלו לתחום מגורי הפועלים. שיקם את המגורים הקיימים ובנה חדשים הוא שיפר את אמצעי התברואה, פעל לסלילת כבישים, מערכת פינוי אשפה וניקוז מים וביוב. בנוסף הוא סגר את החנויות הפרטיות ופתח את החנות המרכזית של המפעל ולסיום הוא פעל לפתיחת בית הספר של המפעל. ברמה הרוחנית והמוסרית השתמש אוון ה אוון בשיטת מיקרו ממשל של המפעל עצמו. הוא יצר שיטת קנסות על התנהגות לא הגונה כמו שיכרות ומנגנון של אפיון התנהגות של כל פועל בעמדתו על ידי צבעים שסימלו סוגי התנהגות שונות, במהרה הניבה שיטתו פירות ורמת החיים עלתה יחסית לעבר.

אוון האמין שחינוך והשכלה מלאו את התפקיד המכריע ביותר בעיצוב אופיו המוסרי והחברתי של האדם ולכן הנהיג שיטות חדשות של לימוד ואף נושאי לימוד חדשים.  רוברט אוון, כחלוץ אמיתי של מחשבה ליברלית האמין שיש להשתמש במפות, תמונות, טבלאות וספונטאניות כדי ללמד אנשים לחשוב. בנוסף הוא קידם את לימודי הטבע, מוזיקה, ריקודים ומשחקים.

לאחר שהבין שלא יקבל את התמיכה לה הזדקק משותפיו החליט לפנות לציבור ישירות. הוא פרסם את מאמריו "מבט חדש על החברה" (New View of Society ) בהם טען כי הקהילה האידאלית היא הקואופרציה שמבוססת על תעשיה קלה וחקלאות. טענה זאת הופיעה בעיתוי מעניין מאוד באנגליה. לאחר מלחמות נפוליאון נמצאה כל אירופה לרבות בריטניה בשפל כלכלי. שיעור האבטלה היה גבוה ביותר ובנוסף לזה התרחשה התוצאה הפרדוכסלית של המהפכה התעשייתית שבה עקב המיכון שהחליף את הפועל, יוצרה הרבה מאוד תוצרת שבריטניה הייתה רגילה לספק לכל אירופה בזמן המלחמה אך הפועלים לא יכלו להרשותה לעצמם. העוני והרעב השתלטו על המציאות של הפועל האירופאי ומשנתו של אוון הייתה הפתרון או לפחות כך טען בכל נאומיו ושאר אמצעי התעמולה שהפיץ (פמפלטים). שוב הוא נהנה מתמיכה יחסית רחבה לגבי תוכניתו החברתית אך הוא הזיק לקידומם של רעיונותיו כשתקף את הכנסייה. מאותו רגע והלאה הפכה המהפכנות החיובית שבעזרתה קיווה להציל את אנגליה לקריאת תגר על סדרי העולם הטבעיים. בשנת 1820 נראה כי הצליח להתקדם בכל זאת. כאשר התבקש לכתוב דו"ח לגבי מצבה של לאנארק ולאחר ששוב טען כי את מצבה יכולה לפתור הקהילה הקואופרטיבית, הוקמה ועדה שתמכה ביצירת קהילה ניסיונית אך לא כלל ארצית עדיין. בשלב זה החליט אוון לנסות את מזלו בארצות הברית. ב1824 רכש שטח התיישבות "הרמוניה החדשה" (New Harmony) במדינת אינדיאנה ושם קיווה להתחיל את הניסוי החברתי שלו. אוון הוזמן לנאום בקונגרס ובעזרת הסערה התקשורתית שיצר הצליח לגייס מתיישבים רבים לקהילה זאת.

[עריכה] סוף חייו

הקהילה בניו הרמוני הייתה תקותו של אוון להוכיח שדעותיו נכונות אך הקהילה החזיקה מעמד מספר שנים מועט ונכשלה, זאת משום שיותר מדי אנשים הגיעו ולא הצליחו למצוא תחושת סיפוק מחייהם כחקלאים או בעלי תעשיה קלה. ב1828 חזר אוון לאנגליה מרושש. שם גילה שבקרב מעמד הפועלים התקבלה תורתו בברכה והופצה בקרב איגודי העובדים השונים שהתפתחו באותו זמן. ב 1832 הקים אוון עיתון בשם "המשבר" (The Crisis) ונמשך יותר ויותר אל עולם האיגודים המקצועיים.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• גבי ליפשיץ, הסוציאליזם של רוברט אוון, אי-מאגו

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רוברט אוון