פיטר אייזנמן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיטר אייזנמן (נולד: 11 באוגוסט 1932, ניו-ארק, ניו ג'רזי), אדריכל אמריקאי בולט ממוצא יהודי ואחד הבוחנים הראשונים של זרם הדה-קונסטרוקטיביזם באדריכלות בארצות הברית של חציה השני של המאה ה-20.
צורותיו המפורקות של אייזנמן מזהות אותו עם קבוצה אקלקטית של אדריכלים, המתוייגים, לעיתים אף כנגד רצונם, כדה-קונסטרוקטיביסטים על ידי חוקרי אדריכלות.
חרף העובדה שאייזנמן עצמו נמנע מזיהוי זה, נאמר עליו כי דרכו האדריכלית שזורה במחלוקות שנועדו בעיקר להשאיר אותו באור הזרקורים, לפחות בראיה אקדמית. התאוריות האדריכליות שלו נוטות לחפש אמנסיפציה ואוטונומיה של המשמעת האדריכלית, ועבודתו (הן הפרקטית, הן התיאורטית) מהווה נסיון מתמשך לשחרור הצורה מכל משמעות שהיא, מאבק שרבים מתקשים להבין, ואשר הביא לא אחת לביקורת על אייזנמן מצד אנשי אקדמיה הטוענים שהוא יוצר דיון חף מתוכן מהותי לשם הדיון, ולא לשם הענקת ערך אמיתי לרעיונותיו. לצד זאת, יש לציין כי עבודתו של הפילוסוף הצרפתי הפוסט מודרניסטי ממוצא יהודי, ז'אק דרידה, הינה מרכיב חיוני בהשראה ליצירתו של אייזנמן.
אייזנמן מזוהה לרוב בעניבת הפרפר אשר הוא עוטה לצאוורו.
[עריכה] קריירה
אייזנמן הוא בוגר תואר ראשון באדריכלות מאוניברסיטת קורנל, בעל מאסטר באדריכלות מאוניברסיטת קולומביה ותואר דוקטור מאוניברסיטת קיימברידג'.
הופעתו המשמעותית הראשונה בעין הציבור הייתה כחלקת מהחמישיה הניו-יורקית, אשר זכתה לתשומת לב רבה בסוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70 של המאה ה-20, ובלטה בסגנונה האדריכלי המודרניסטי הטהור. עבודתם מן השנים הללו נחשבת לרוב כעיבוד מחודש לרעיונותיו של לה-קורבוזיה. במרוצת השנים, פנה כל חבר בחמישיה לדרכו הוא, כאשר אייזנמן משוייך לאבות התנועה הדה-קונסטרוקטיביסטית באדריכלות.
אייזנמן בולט יותר כתיאורטיקן מאשר כאדריכל בונה. תשומת ליבו הרבה ל"שחרור" הצורה האדריכלית הייתה בעלת משקל אקדמי ובולטת בראיה תיאורטית, כלומר, גישה אשר שמה אותו באור הזרקורים, אולם יצרה מבנים המתוכננים בצורה עויינת למשתמש ובעלי תפקוד מוטל בספק. (כדוגמת "בית VI" בתכנונו)
מרכז וקסנר, לו ציפו רבים בכליון עיניים בתור הבניין הציבורי הדה-קונסטרוקטיביסטי הגדול הראשון פרי תכנונו, התברר לבסוף כיקר מדי ונזקק לאחר בנייתו למסכת שיפורים ושיפוצים יקרה וכוללת, וזאת עקב כשלים תכנונים מביכים. (כדוגמת מפרט חומרים בלתי-שלם וחללי תצוגת אמנות-יפה החשופים לאור שמש ישיר) הדקדוק המרחבי, הכולל לוחות מתנגשים באופן תלת-ממדי, גורם לא פעם לחוסר אוריינטציה של המבקרים בחלל, לעיתים עד כדי תחושת סחרחורת ובחילה. אייזנמן ידוע בהלצותיו במהלך הרצאותיו על כך שתכנונו מצליח לגרום לאנשים להקיא.
"בית VI", הנולד מתאוריית האדריכל ואשר תוכנן עבור סוזאן פרנק במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20, מבלבל את צפיית המשתמש בעזרת תעלולים כגון עמודים שאינם נוגעים ברצפה, חריץ לינארי החותך דרך חלל חדר השינה, ואשר מנע מגברת פרנק לחלוק מיטה אחת עם בעלה, או תכנון מרחב בלתי-מזמין.
בתחילה נודעה המזמינה כסבלנית ואוהדת את התאוריות והדרישות האדריכליות של אייזנמן, אולם בחלוף השנים כאשר תיקונים רבים של החלל הבעייתי נדרשו, פעולות שרושש את קופת המזמינה, החליטה גברת פרנק להכות בחזרה בדמות תשובה ביקורתית ועוקצנית באורך ספר על המבנה, אשר נודעה כאחד מן המסמכים החושפניים ביותר באדריכלות המאה ה-20.
בין יתר עבודותיו, אחראי אייזנמן על עיצוב האנדרטה בברלין לזכר קורבנות השואה, אשר הושלמה בשנת 2005.
