מעמד חברתי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מעמד חברתי הוא, במשמעותו הבסיסית ביותר, קבוצה של אנשים שחולקים סטטוס חברתי דומה.
החשיבות היחסית וההגדרה של החברות במעמד מסוים, משתנים מאוד בזמנים שונים ובחברות שונות, בעיקר בחברות שיש בהם הבדלה חוקית של קבוצות אנשים על פי מוצא או מקצוע.
בדוגמה הידועה של מעמד סוציו-אקונומי, חוקרים רבים רואים את החברות כמחולקות למערכת היררכית המבוססת על מעמד כלכלי, עושר, או הכנסה.
כשהם משתמשים בעושר כממד, רבים השתמשו במודל מחולק לשניים על מנת להציג חברות, מתקופות קדומות ועד היום:
- מעמד גבוה של עשירים מאוד או/ו בעלי עוצמה כלכלית.
- מעמד נמוך של עניים ו/או חלשים.
עם השינויים החברתיים של המאה ה-20, מעמד נוסף, בינוני עירוני הופיע ברוב הארצות המערביות, וכך יצר מבנה משולש:
- מעמד עליון של עשירים מאוד או/ו בעלי עוצמה.
- מעמד בינוני של מנהלים ובעלי מקצועות חופשיים.
- מעמד נמוך של אנשים המקבלים שכר נמוך או ממוצע או מקבלים סעד מהמדינה.
יש שמחלקים את המעמדות הנמוכים והבינונים למקצועות "צווארון לבן" ו"צווארון כחול".
קרל מרקס הציע כי החלוקה החברתית העיקרית היא בין מעמד שולט למעמד עובד. תחת מערכת של עבדות, חלוקה זו מקבילה לזו שבין בעלי העבדים לעבדים, ואילו תחת משטר פיאודלי, היא מקבילה לחלוקה בין האצילים לצמיתים. תחת הקפיטליזם, מרקס טען כי הקפיטליסטים (הבורגנים) מנצלים את מעמד העובדים (הפרולטריון, או במלים אחרות מקבלי השכר).
יש לציין, כי ההגדרה המרקסיסטית של קיטוב מעמדי מבוססת קודם כל על איך הכסף מרווח, ולא בכמה כסף מרווח. הבורגנים אלה שיש להם הון או אמצעי יצור (כלומר, בעלי עסקים) ואלה שמשכירים אנשים אחרים שיעבדו עבורם; הפרולטריון הם אלה שאין להם אמצעי יצור, המרוויחים את לחמם בכך שהם עובדים בשביל הבורגנים ומקבלים שכר. אולם, כמות הכסף אינה חשובה בהגדרת גבולות המעמד, מכיוון שמעבר לכמות מסוימת, ההון שיש לעובד גורם לכך שאין לו צורך לעבוד בשביל מעביד. מעמדות ביניים הם בעלי כמויות כסף מספיקות ומקבלים משכורות גדולות יותר, כך שלאחר זמן הם יכולים לבחור האם לעבוד ואיפה.
הרעיון של מעמד חברתי נכנס ללקסיקון המערבי בערך בשנות השבעים של המאה ה-18, ללא מקור ברור.
תוכן עניינים |
[עריכה] כוח וסטרטיפיקציה
סוציולוגים והיסטוריונים רבים רואים את המעמדות ה"גבוהים" כשולטים על הנמוכים.
יש שרואים זאת כאוליגרכיה, כלומר, שהמעמד השליט בעזרתו של המעמד הבינוני שולט על המעמד הנמוך. תאוריות אחרות ביקורתיות פחות כלפי המעמדות העליונים, ורואים אותם כמגנים או כמקורות לחידוש, ולא רק כחיים על חשבון אחרים.
[עריכה] רעיונות של מקס ובר
כשסוציולוגים מדברים על "מעמד" הם בדרך כלל מתכוונים למעמד כלכלי בחברה המודרנית או הפרה-מודרנית הקרובה. השימוש המודרני של המילה "מעמד" מחוץ למרקסיזם בדרך כלל מתחשב רק בעושר היחסי של היחידים או הקבוצות החברתיות, ולא בבעלות על אמצעי יצור.
הסוציולוג מקס ובר ניסח תאוריית סטרטיפיקציה בעלת שלושה חלקים, כשמעמדות חברתיים, של סטטוס, ופוליטיים, נחשבים כנפרדים זה מזה.
- המעמד מבוסס על היחס הכלכלי לשוק (בעלים, שוכר, עובד וכו').
- סטטוס נובע מאיכויות לא-כלכליות כמו כבוד ויוקרה.
- פוליטיקה (מפלגה) נובעת מהקשרים והצירופים הפוליטיים.
לכל שלושת המרכיבים יש תוצאות במה שובר קורא לו "סיכויי חיים".
[עריכה] רעיונות של קרל מרקס
במושגים מרקסיסטים, מעמד הוא קבוצת אנשים שמוגדרים על פי יחסם לאמצעי הייצור. מקורם של המעמדות הוא בחלוקת התוצר החברתי לתוצר מחוייב ותוצר עודף. מרקסיסטים מסבירים את ההיסטוריה במושגים של מלחמת מעמדות בין אלה ששולטים ביצור לאלה שמיצרים את המוצרים או השירותים בחברה (וכן התפתחויות בטכנולוגיה וכדומה). בראייה המרקסיסטית של קפיטליזם, זהו המאבק שבין הקפטילסטים (בורגנות) לבין מעמד העובדים (פרולטריון). עבור מרקסיסטים, הניגוד בין המעמדות מקורו במצב שהשליטה על הייצור החברתי מחייב שליטה על המעמד שמייצר את המוצרים- בקאפטליזם זהו הניצול של העובדים בידי הבורגנות.
[עריכה] הפיכה לפרולטריון
פרולטריון-התמקצעות בעבור שכר.
הטרספורמציה החשובה ביותר של החברה עבור המרקסיזם הוא הגידול המסיבי והמהיר של הפרולטריון באוכלוסיית העולם במשך המאתיים וחמישים שנה האחרונות. יותר ויותר מקצועות מספקים פרנסה רק דרך משכורות, החל מהעובדים בחקלאות ובטקסטיל באנגליה ובבלגיה בימי הביניים. עבודה עצמאית או עסק עצמאי בעיסוקים רבים אינו אפשרי כפי שהוא פעם היה, ולכן אנשים רבים שפעם שלטו בזמן העבודה שלהם הופכים לפרולטריון. היום קבוצות שבעבר חיו על עושר אישי או על מימון ציבורי – כמו רופאים, אקדמאיים או עורכי דין – עובדים כמקבלי שכר. מרקסיסטים רואים את התהליך הזה כגורם משמעותי לכך שהפרולטריון הוא היום המעמד הגדול הארצות העשירות של ה"עולם הראשון".
הפירוק המתגבר של קשר הצמית-אציל, בתחילה בארצות בעלי מסחר ותעשיה פעילים ואחר כך בארצות לא מתועשות גם כן, גרם להעלמתו של מעמד האיכרים. עובדים כפריים עניים עדיין קיימים, אך הקשר שלהם לייצור הוא בעיקר כעובדים חסרי אדמה או כפרולטריון כפרי. ההעלמה של האיכרות, והמרתה בפרולטריון כפרי, הוא חלק מעליית הפרולטריון הכללית. היום תהליך זה הושלם כמעט לגמרי.
[עריכה] דיאלקטיקה, או מטריאליזם היסטורי, במרקסיזם
מרקס ראה את קטגוריות המעמד כמוגדרות על ידי תהליכים היסטוריים מתמשכים. מעמדות במרקסיזם אינם ישויות סטטיות, אלא הם מתחדשות כל הזמן על ידי תהליך הייצור. המרקסיזם רואה את המעמדות כיחסים חברתיים אנושיים, שמשתנים במשך הזמן. לאיכר בן המאה ה-17 שעבד בשביל שכירות יום יש את אותו יחס לייצור כמו לעובד משרד ממוצע במאה ה-21. בדוגמה זו, המבנה המשותף של עבודת השכירות היא שעושה את שני אנשים אלה "מעמד עובדים".
[עריכה] גורמים אובייקטיביים וסובייקטיביים במרקסיזם
המרקסיזם מחלק בין גורמים אובייקטיביים (תנאים חומריים, המבנה החברתי), לבין גורמים סובייקטיביים (ההכרה הארגונית של חברי המעמד). אם כי בדרך כלל מאבחנים את המעמד על פי גורמים אובייקטיביים, מרקסיסטים רבים השתמשו בגורמים הסובייקטיביים על מנת להבין את ההיסטוריה של מעמד העובדים. ספרו של אי. פי. תומפסון, "יצירתו של מעמד הפועלים האנגלי" הוא דוגמה טובה למגמה ה"סובייקטיבית". תומפסון מנתח את מעמד הפועלים האנגלי כקבוצה של אנשים בעלי תנאים חומריים דומים, שמגיעים להכרה עצמית של מעמדם החברתי. מאפיין זה של מעמד חברתי בדרך כלל קרוי "הכרת מעמד" במרקסיזם. הוא מובן כתהליך של "מעמד בעצמו" שנע לכיוון "מעמד לעצמו", פעיל קולקטיבי שמשנה את ההיסטוריה ואינו רק קרבנו של התהליך ההיסטורי.
[עריכה] הבנות לא-כלכליות של המעמד
התאוריות הסוציולוגיות של ובר ומרקס מדברות על היררכיות הנקבעות לפי מדד ההכנסה והרכוש, שמהן נגזרות הסכימות המעמדיות המבניות. בסוציולוגיה המודרנית, לעומת זאת, מקובל להוסיף מאפיינים נוספים, הגורמים להבדלים מעמדיים בחברה. כיום מקובל להניח, שלמושג האליטיזם תורמים מאפיינים מורכבים נוספים, מעבר לרכוש בלבד, המביאים ליצירתה של "אליטה חברתית", במעמד חברתי גבוה. כך, למשל, יכולים "אנשי הברנז'ה" שעיסוקם הוא כתיבת ספרים או הופעה קבועה בתקשורת כ"סלבריטאים", להיות במדרג חברתי גבוה, ולהיחשב ל"אליטה", גם ללא הצורך בבחינת בעלותם על רכוש רב. מאפייני המעמד, שאותם יכול האדם לרכוש, הם השכלה, השתייכות לתרבות, והשתייכות למקצוע.
בניגוד למאפיינים אלה, שהינם נרכשים, המוצא האתני של האדם, או של הוריו והורי הוריו, הוא מרכיב מובנה, שאינו ניתן לרכישה, המשפיע גם הוא על מעמד האדם בחברה. ראו למשל בערכים "אשכנזים" ו"מזרחיים" בחברה הישראלית, ו"שחורים" בחברה האמריקאית.
[עריכה] מעמדות במקומות שונים בעולם ובזמנים שונים
בזמנים שונים החלוקה של החברה למעמדות הייתה ברמות שונות של ביסוס מבחינת החוק. בקוטב אחד אנו מוצאים את הקאסטות ההודיות, שלא ניתן היה להצטרף אליהן או לעזוב אותן. באירופה הפיאודלית המעמדות היו מחולקים בבירור לפי החוק והמנהג. בקוטב השני, ישנם מעמדות בחברות מערביות בנות זמננו שנראים כגמישים מאוד ואין להם סמך בחוק.
החשיבות של החלוקה המעמדית משתנה גם בחברות מערביות, אם כי ברוב החברות למעמד כמידה אובייקטיבית יש השפעות אמפיריות חזקות על סיכויי החיים (לדוגמה, השכלה, הכנסה, בריאות). רק בחברות סוציאל-דמוקרטיות חזקות כמו בשבדיה יש ראיות על החלשות משמעותית של ההשפעות של המעמד החברתי.
