יעחמס הראשון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעחמס הראשון (לעיתים אמוסיס הראשון) היה פרעה מצרים העתיקה ומייסד השושלת ה-18. הוא שלט בקירוב בין 1550 לפנה"ס ל-1525 לפנה"ס.
יעחמס היה בן המלך טאו השני האמיץ, ואחי המלך קאמוס, אחרון מלכי השושלת ה-17. בגיל 10 יעחמס ("הירח נולד") ירש לכתר, אחר מות אביו. אחר המשיחה קיבל את השם נֵבּ-פֵּחטִי-רֵה (אדון הכוח הוא רה). שלטונו אופיין במאבק בשליטי החיקסוס של דלתאת הנילוס, ולמרות שיצא מנצח איבד את אחיו ואביו. כמו כן, עשה חייל בהחזרת הסמכות והכוח המצרי לנוביה וארץ ישראל. במעשיו הניח את היסודות לאימפריה המצרית בתקופת הממלכה החדשה, שהגיעה לשיאה בימי תחותמס השלישי. הוא נירש בידי בנו, אמנחוטפ הראשון. שרידי הפירמידה שלו באבידוס נתגלו בשנת 1899, וזוהו בשנת 1902. הפירמידה ומבניה נסרקו מחדש בשנת 1993 בידי משלחת מאוניברסיטת מדינת פנסילבניה ואוניברסיטת ייל.
יעחמס נשא את יעחמס-נפרטרי, אחותו, והיה אב ל:
- מריטמון
- טאיר
- סטמון
- סעמן
- עחוטפ
- אמנחוטפ הראשון
- סטקמס
- חנטמח
- יעחמס