חינוך חופשי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חינוך חופשי (unschooling, באנגלית) הוא פילוסופיה חינוכית הטוענת שחינוך אפשר וצריך להתקיים ללא מסגרת לימודית מובנית. המוטיבציה המרכזית של הילד היא סקרנותו הטבעית אשר, בהעדר מסגרת מובנית, ניתן לה כר נרחב לביטוי ולפעולה. כמו כן, מדגישה פילוסופיה זו את חשיבות החופש ויכולת הבחירה של ילדים.
באופן מעשי, מיושמת הפילוסופיה בחינוך ביתי ובבתי ספר חופשיים. המסגרת – במידה שבכלל יש כזו – הינה חופשית ביותר ונתונה במידה רבה לניהולו של הילד. שיטת החינוך ברובה אינה מבוססת על הדינמיקה של מורה-תלמיד, אלא על למידת חקר או על קליטה מהסביבה. לעתים משמשים ההורים, הקרובים, החברים של המשפחה, ומבוגרים וצעירים אחרים כמורים לרגע: מסבירים משהו שהילד שמע אותם אומרים, עונים לשאלה, מבצעים עם הילד פעילות מזדמנת, אך ברוב הזמן הילד לומד ממשחקים, מילדים אחרים, מחשיבה, מקריאה, מהטלוויזיה ומהמחשב.
המונח הלועזי unschooling נטבע על ידי ג'ון הולט, מחברם של 10 ספרים על חינוך, וממובילי תנועת החינוך החופשי בארצות הברית.
