האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים נוסדה בשנת 1961, לפי חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, התשכ"א-1961. חברים בה כיום תשעים וארבעה מדענים ומלומדים ישראלים מן המעלה הראשונה.
לפי חוק האקדמיה מטרותיה הן:
- (1) לרכז בתוכה כחברים מטובי אישי המדע תושבי ישראל;
- (2) לטפח ולקדם פעילות מדעית;
- (3) לייעץ לממשלה בפעולות הנוגעות למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית;
- (4) לקיים מגע עם גופים מקבילים בחוץ לארץ;
- (5) לפעול בייצוג המדע הישראלי במוסדות ובכינוסים בין-לאומיים, מתוך תיאום עם מוסדות המדינה;
- (6) לפרסם כתבים שיש בהם כדי לקדם את המדע;
- (7) לעסוק בכל פעילות שיש בה כדי לשמש את המטרות האמורות.
האקדמיה מציגה את ייעודה:
- האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים רואה בקידומה ובפיתוחה של מערכת המחקר המדעי הבסיסי יעד בעל חשיבות לאומית. האקדמיה שמה לה למטרה לקדם ולטפח את המחקר הבסיסי ואת הפעילות המדעית בישראל בכלל. האקדמיה עושה למען פיתוח תשתית למחקר מדעי משגשג: קובעת אמות-מידה גבוהות במדעי הרוח, במדעי הטבע ובטכנולוגיה, מעודדת הצטיינות בתחום היצירה והמחשבה המדעית ויוזמת פעולות שיביאו לידי ביטוי את הישגי המדע בישראל [1].
חברי האקדמיה נבחרים לכל ימי חייהם באספה כללית. באקדמיה שתי חטיבות: החטיבה למדעי הרוח והחטיבה למדעי הטבע. המספר המרבי של חברים בכל חטיבה הוא שלושים וחמישה, אולם חברים שגילם עולה על שבעים וחמש אינם במניין זה.
מקום מושבה של האקדמיה בירושלים. האקדמיה מתכנסת לאספה כללית פעם אחת בשנה לפחות וכל חטיבה מתכנסת לישיבות 1-3 פעמים בשנה. נשיא האקדמיה מתמנה על-ידי נשיא המדינה על-פי המלצת האקדמיה. תקופת כהונתו שלוש שנים, אך הוא יכול לכהן תקופות נוספות. סגן-הנשיא נבחר על ידי חברי האקדמיה לשלוש שנים. הנשיא וסגנו באים מחטיבות שונות. כל חטיבה בוחרת ביושב-הראש שלה לשלוש שנים. נשיא האקדמיה הנוכחי הוא פרופ' מנחם יערי מהאוניברסיטה העברית בירושלים, וסגניתו היא פרופ' רות ארנון ממכון ויצמן למדע. בראש החטיבה למדעי הרוח עומד פרופ' בנימין קדר מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ובראש החטיבה למדעי הטבע עומד פרופ' אלכסנדר לויצקי מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
