אלכסנדר לויצקי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרופסור אלכסנדר לויצקי (נולד ב־1940) הוא מדען ישראלי המתמחה בביוכימיה וביופיזיקה. הוא נודע עקב מחקריו בנוגע לתהליכים תאיים וחלבונים. חתן פרס ישראל (התש"ן) ופרס וולף (2005).
אלכסנדר לויצקי נולד בירושלים ב־1940 לשרלוטה ויעקב לויצקי. הוא למד כימיה באוניברסיטה העברית בגבעת רם וסיים דוקטורט בביופיזיקה במכון ויצמן למדע. במסגרת עבודתו במכון ויצמן פיתח את אחת ההוכחות המובהקות לתאוריית ההתאמה המושרה (induced fit) באנזימים (1968).
משסיים את עבודת הדוקטור, נסע להשתלם באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, במעבדתו של פרופ' דן קושלנד ופתח עמו את תחום הקואופרטיביות והאלוסטריה. קושלנד ולויצקי הראו את מעורבות תופעת ה־half-of-the-sites reactivity והקואופרטיביות השלילית באנזימים וחלבונים העוסקים ברגולציה.
עם שובו ארצה המשיך לעסוק ברגולציה של אנזימים רגולטורים ובמקביל החל את עבודתו על מערכות של העברת מסר בתאים (Signal Transduction). במשך כ־20 שנה עסק במערכת בה חקר את מנגנון העברת האינפורמציה מקולטנים (רצפטורים) של אדרנלין לאנזים אדניליל ציקלאז (1974-1992). קבוצתו באוניברסיטה העברית הייתה הראשונה לזהות את הקולטן באופן כימי וביוכימי (1978) ולפענח את מנגנון העברת האינפורמציה מן הקולטן אל האנזים (1978-1982). בשיתוף עם קבוצה גרמנית הם היו הראשונים לשחזר את מערכת העברת האינפורמציה מחלבונים נקיים במערכת ממברנלית סינתטית (1982-1986).
החל משנת 1985 עסק לויצקי במנגנוני העברת סיגנל של חלבונים סרטניים, במיוחד כאלה העושים פוספורילציה על טירוזין, אך גם על סארין ותריאונין. במסגרת זו פיתח אסטרטגיה חדשה לפיתוח תרופות אנטי-סרטניות ותרופות ספציפיות המבוססות על עיכוב מנגנוני הסיגנל המופעלים על ידי חלבוני הסרטן. על בסיס טכנולוגיות אלה, כבר קיימות בקליניקה כמה תרופות המראות מידה גדולה של הצלחה.
יחד עם שמואל בנאי, דוד גרץ וגרשון גולומב, כולם מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, פיתח לויצקי חומר וטכנולוגיה למניעת היצרות כלי דם (restonosis) לאחר טיפול בבלון ותומך (סטנט) (1992-2004). הטכנולוגיה והחומר נמצאים בפיתוח על ידי חברה בארצות הברית.
בשנים האחרונות פיתח אסטרטגיה נוספת אשר נועדה לגרום להרס ממוקד של תאי סרטן על ידי הפעלה סלקטיבית של תוכנת התאבדות בתאים הסרטניים ולא בתאים הנורמאלים הסובבים אותם. אחת הטכנולוגיות הללו נמצאת בשלבים מתקדמים לקראת פיתוח קליני.
פרופ' לויצקי עומד בראש החטיבה למדעי הטבע של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
