אברהם יהושע השל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם יהושע השל (11 בינואר 1907 - 23 בדצמבר 1972), מההוגים החשובים של המחשבה היהודית הדתית בדור השלישי של יהדות ארצות הברית במאה ה-20. תאולוג, חוקר, משורר ופילוסוף בעל ספרי הגות ושירה רבים.
תוכן עניינים |
[עריכה] קורות חייו
השל היה צאצא למשפחת רבנים חסידיים מיוחסת בפולין. מצד אביו הוא צאצא של ר' אברהם יהושע העשיל מאפטא (ה'אוהב ישראל'), ומצד אמו - של ר' לוי יצחק מברדיצ'ב. היה הבן הצעיר מבין שישה ילדים: שרה, דבורה מרים, אסתר סימה, גיטל, יעקב ואברהם יהושע. כבר בצעירותו נועד לגדולות ובחוג החסידים היו שרצו לראות בו מחייה החסידות בעת החדשה.
בנערותו זכה לחינוך ישיבתי מסורתי, והוענקה לו 'סמיכה' כפוסק הלכה. מאוחר יותר עבר לברלין ולמד בבית המדרש הגבוה ללימודי יהדות (Die Hochschule für die Wissenschaft des Judentums). שם עבד על הדוקטורט שלו בנושא הנבואה, שאף יצא לאור כספר, וזכה ב'סמיכה' רבנית נוספת של היהדות הליברלית. בברלין למד השל מהוגים יהודיים בעלי שם כגון חנוך אלבק, ליאו בק, יוליוס גוטמן ועוד, ועד מהרה הפך לאחד המורים לתלמוד במוסד זה.
השל ברח מברלין מפני השלטון הנאצי כמעט ברגע האחרון, ומצא מקלט ראשוני בבריטניה ולאחר מכן בארצות הברית, שם החל את דרכו בבית המדרש לרבנים רפורמים בעיר סינסינטי. השל לא היה מרוצה מהזלזול במצוות המעשיות אותו מצא בבית המדרש הרפורמי. הוא חיפש בית מדרש אקדמי, בו מותר מחקר ביקורתי, מודרני של התנ"ך והמקורות, ובכל זאת עדיין תהיה בו נורמה של מחויבות למצוות ההלכה. הוא מצא את מבוקשו בבית המדרש לרבנים של היהדות הקונסרבטיבית (JTS), נעתר להצעת משרה שם כפרופסור לאתיקה יהודית ולקבלה, ונשאר בתפקיד זה עד יומו האחרון בשנת 1972.
התחתן עם סילביה שטראוס ב-10 בדצמבר 1946, בלוס אנג'לס. הוליד בת אחת, שושנה, שהייתה לחוקרת יהדות בעלת שם ואף מוציאה מחדש את כתבי אביה.
השל היה פעיל נלהב של התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית, והתנגד בגלוי למלחמת וייטנאם . ישנה תמונה מפורסמת מ-1965, בה נראה השל צועד יד ביד עם מרטין לותר קינג בהפגנה הגדולה בסלמה. התמונה הפכה לסמל לשיתוף הפעולה האפשרי בין יהודים לשחורים בארצות הברית, והודפסה מחדש בבתי כנסת, ספרי לימוד וכרזות. השל אמר לאחר אותה הפגנה שחש כי רגליו הצועדות "מתפללות", כלומר מקיימות פעולה דתית. ד"ר קינג עצמו נרצח באפריל 1968, ימים ספורים לפני שעמד לחגוג את ליל הסדר בביתו של השל.
[עריכה] הגותו של השל
השל שייך לחוג הוגי הדעות של הדור השלישי ליהדות ארצות הברית. דור זה, שרובו כבר נולד בארצות הברית וחווה את הזוועות של מלחמת העולם השנייה, התייאש מהפילוסופיה ומהערכים המודרניים שיוצגו על ידי המדע, הרציונליזם וה"קידמה" לכאורה. יהודי דור זה כבר לא הרגישו צורך להצדיק את דתם בעזרת התאולוגיה הפרגמטית-חברתית מבית מדרשו של מרדכי קפלן שרווחה לפני המלחמה, והחלו להראות סימנים של חזרה למסורת הדתית האותנטית עם כל המיסטיקה וחוסר הרציונלאיות הכרוכים בה. בהגותו, מנסה השל לשלב חזרה לאותה יהדות רוחנית שהוא עצמו גדל איתה, יחד עם אלמנטים מודרניים מהפילוסופיה הקיומית שאותם ספג באקדמיה, כגון תורת הפנומנולוגיה של אדמונד הוסרל.
הפרסומים הראשונים של השל עסקו בשירה. ב-1933 פרסם ספר שירה ביידיש על הזיקה בין שם האל המפורש לבין האנושות. בספר נוגע השל בסבל האנושי וביחסו של האל החי אל האנושות הסובלת. בעיות קיומיות אלו ואחרות המשיכו להיות מוקד עיסוקו של השל בהגות בכתב ובעל פה.
הגותו עוסקת בעיקר במעמדו של האדם לפני האל. הוא מנסה לברר את טיב הקשר ביניהם, ומחדש כי האל מחפש וצריך את האדם (ולא רק להיפך, כפי שמקובל לחשוב). אחד מרעיונותיו המרכזיים הוא שהיהדות מקדשת את ה'זמן' לעומת קדושת ה'מקום' הרווחת בדתות פגניות. אהב לצטט את אימרת הרבי מקוצק, כי אלוהים נמצא במקום שלשם נותנים לו להיכנס. התמחה בחסידות, פילוסופיה יהודית וקבלה, ועסק רבות בניסיון להחזיר את הפאתוס ומוסר הנביאים ליהדות ההלכתית. היה תומך נלהב בדו-שיח בין-דתי, בעיקר יהודי-נוצרי, והשתתף בכנס ההיסטורי שעסק בנושא ב-1963.
כתביו אינם מנוסחים בלשון פילוסופית אקדמית אלא יותר כשירה פיוטית. מעבר לחז"ל הוא אינו מרבה לצטט מקורות עבר כסימוכין לדבריו, ובונה יותר על הרגש האינטנסיבי הבוקע מתוך הכתבים שיגרום לקורא להזדהות עם המסר שהוא מנסה להעביר. למרות שייכתו הפורמלית למוסדות אקדמיים, השל הרבה לבקר את האקדמיה על הקור והאדישות המאפיינים את יחסה לתחומים שברוח.
עד לשנים האחרונות הגותו של השל כמעט ולא הייתה מוכרת בישראל, בשל העובדה שהוא לא לימד בארץ ואת עיקר פרסומו עשה בארצות הברית. בשנים האחרונות ישנה פריחה להגותו, וכמה מכתביו תורגמו לראשונה מאנגלית. ב-1997 נקרא מוסד ציבורי ראשון על שמו בישראל: "מרכז השל לחשיבה ומנהיגות סביבתית", העוסק בחינוך לתודעה אקולוגית (נושא שהשל לאו דווקא הרבה לעסוק בו, אבל ודאי התאים לרוחו).
[עריכה] חיבורים מרכזיים
[עריכה] הנביאים
מה שהחל בתור עבודת דוקטורט בגרמנית הפך מאוחר יותר לספר בן 2 כרכים באנגלית. הספר בוחן את תופעת הנבואה בישראל בקונטקסט הפסיכולוגי-פנומולוגי. הוא אינו מעלה ספק בקשר לאמיתות האוביקטיבית של חווית הנבואה אלא מנתח אותה כפי שחשב שהנביאים עצמם חוו אותה. ניכר מתוך דבריו כי השל שאף להחזיר את הפתוס והמוסר הנבואי אל מחוזות היהדות ההלכתית ורצה להשתשמש בנביאי ישראל כדגם למובילי מהפך חברתי-סוציאלי המבוסס על ערכים דתיים בימינו.
[עריכה] השבת
ספר קצר שתורגם לא מזמן גם לעברית בסדרת "יהדות כאן ועכשיו" בהוצאת ידיעות אחרונות. בספר מנסה השל למצוא משמעות רוחנית במצוות השבת ובהלכותיה הרבות ליהודי בן ימינו. התמה המרכזית בספר היא על קדושת הזמן שהשבת מסמלת לעומת קדושת המקום שאיתה השל פחות מזדהה.
[עריכה] תורה מן השמים
שמו המלא של הספר, תורה מן השמים באספקליה של הדורות, נחשב בעיני רבים ליצירת המופת של השל. בשלושת הכרכים של הספר השל עושה ניתוח יסודי לשיטת חז"ל באגדה ובמחשבה. הוא בוחן גישות שונות כלפי המושג "תורה מן השמים", ומוצא ברבי עקיבא ורבי ישמעאל ברי פלוגתא עקביים המייצגים עמדות מנוגדות לגבי אופי ההתגלות האלוקית, נבואה, והתפתחות התורה שבעל פה.
שני כרכים של החיבור יצאו בעברית בהוצאת סונצינו ב-1972 וכרך שלישי יצא לאחר מותו על ידי JTS בשנות ה-90. תרגום לאנגלית של שלושת הכרכים יצא לאור, בתוספת הערות, מבואות ואפילוג, על ידי הרב גורדון טוקר.
[עריכה] אלוהים מבקש את האדם
"אלוהים מבקש את האדם: פילוסופיה של היהדות", נכתב כבן זוג לספר "האדם אינו לבד: פילוסופיה של הדת". בספר מנתח השל את תהליך הבשלת מחשבה דתית ראשונית אל אמונה שלמה ומבוססת. הוא בוחן דרכים בהם האדם יכול למצוא את נוכחתו של אלוהים בעולם, ואת הפליאה העזה שהוא חש כשהוא פוגש אותו. התמה המרכזית של הספר היא הרעיון שגם האלוהים מבקש וצריך את האדם, שמצידו צריך רק לפתוח את הלב בכדי לפגוש בו. חלקו הראשון של הספר מסתיים בהצגת התאולוגיה בבסיס הרעיון כי היהודים הם העם הנבחר. החלק השני עוסק במושג ההתגלות ובמשמעות של היות האדם לנביא. השל מתאר את ההתגלות והנבואה כתהליך בניגוד לאירוע מבודד, מה שמשליך על אופי הברית בין ישראל לאלוהיו. החלק השלישי עוסק ביחס אל היהדות כדת. השל מתנגד ליצירת דת יהודית המבוססת על אמונה טהורה ללא חוקים והלכה אך גם מדגיש חומרת הסכנה שראה אצל רבנים רבים המערימים קשיים וחומרות רבות בפני היהודי הנבוך. הוא דן בערכה של ה"כוונה" בקיום המצוות ובחוסר הפשר של "בהיויריזם" דתי, בו יהודים מקיימים את האות הכתובה של ההלכה אך לא מנסים לרדת לעומק הרוחני העומד לדבריו מאחורי החוק.
[עריכה] מחיבוריו
- "אלהים מבקש את האדם" (God in Search of Man) הוצאת מאגנס 2003
- "השבת" הוצאת סדרת "יהדות כאן ועכשיו" 2004
- "תורה מן השמים באספקלריה של הדורות", לונדון 1962, הוצאת שונצין
- "Man Is Not Alone"
- "A passion for truth", השוואה בין הרבי מקוצק לקירקגור , 1973, יצא מחדש בהוצאת Jewish Lights.
- "ישראל, הווה ונצח", תרגם דוד בר-לבב, הספריה הציונית, ירושלים תשל"ג. על ההתרגשות הדתית לאחר מלחמת ששת הימים והיחס הראוי לפלסטינים.
[עריכה] לקריאה נוספת
- ד"ר אלכסנדר אבן חן, "קול מן הערפל"- אברהם יהושע השל בין פנומנולוגיה למיסטיקה, בהוצאת עם עובד ומכון שכטר.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: אברהם יהושע השל |
- יאיר שלג, הרב האוניוורסלי, הארץ
