לוי יצחק מברדיצ'ב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רבי לוי יצחק מברדיצ'ב (ה'ת"ק - כ"ה בתשרי ה'תק"ע; 1740 - 5 באוקטובר 1809) רב חסידי, מחבר הספר קדושת לוי. ידוע בכינויו סנגורם של ישראל.

[עריכה] תולדות חייו

רבי לוי יצחק נולד בשנת ת"ק לאביו, רבי מאיר בהוסקוב. היה ידוע בצעירותו בכינוי העלוי מירופלב. בבחרותו נשא את בתו של ר' ישראל פרץ. אחר חתונתו נסע למגיד ממעזריטש אצלו למד כמה שנים.

בשנים 1761 עד 1765 כיהן כרב ברוטשוול, 1765 עד 1771 כרב בז'יליחוב. ב-1771 עבר לפינסק שם כיהן כרב וראש ישיבה במשך ארבע עשרה שנה. בשנת 1785 עבר לברדיצ'ב (באוקראינה) שם ייסד קהילה חסידית בה כיהן כרב עד יום הסתלקותו (פטירתו).

ר' לוי יצחק התפרסם בזכות מנהגו הקבוע ללמד זכות על כל יהודי, גם על חוטאים ופושעים, וסיפורי חסידים רבים עוסקים במקרים בהם מצא נקודות חיוביות אצל עוברי עבירות.

נפטר בכ"ה בתשרי ה'תק"ע, ומקום קבורתו בעיר ברדיצ'ב מהווה אבן שואבת למתפללים ותיירים גם כיום.

[עריכה] מתלמידיו

• רבי אהרון מזיטומיר
• רבי אברהם דוד
• רבי ישראל מקאזניץ'
• רבי אברהם מרדכי מפינטשוב
• רבי יוסף מנעמרוב

[עריכה] מספריו

• קדושת לוי