אברהם בן עזרא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה עוסק ברב ומשורר. לערך העוסק ברב מתקופת תור הזהב, ראו משה אבן עזרא.

ר' אברהם בן מאיר בן עזרא (ראב"ע) נולד בשנת ד' אלפים תתמ"ט או תת"ן (1089-90) בטודלה שבספרד ונפטר בשנת תתקכ"ד (1164). הוא היה משורר, בלשן, פרשן המקרא ופילוסוף, מהבולטים בהוגים היהודים בימי הביניים. עסק גם באסטרולוגיה, שהביאה אותו גם לעיסוק במתמטיקה ובאסטרונומיה. כל כתביו נכתבו בעברית.

ר' אברהם בן מאיר נקרא בשם "אֶבּן עזרא", שנקראו כן יוצאי ספרד. כר' יהודא אבן תבן, ונקרא אבן עזרא על שם זקנו.

חייו של אבן עזרא נחלקים לשתי תקופות, הנבדלות זו מזו במקום מגוריו ובאופי פעילותו.

[עריכה] התקופה הראשונה בחייו

בתקופת חייו הראשונה ישב בספרד, וממנה יצא לנדודים בארצות שונות. ביקר כנראה באפריקה: תוניס (בעיר קאבס), אלג'יריה, מרוקו (כנראה בעיר סגלמסה), ואפשר גם במצרים. נפגש עם חכמים שונים, ובהם רבי יהודה הלוי, שנלווה אליו באחת מנסיעותיו לאפריקה. על-פי האגדה, התחתן אבן עזרא עם בתו של יהודה הלוי, שהסכימה להינשא לו חרף עוניו, אולם האגדה אינה נכונה. לאבן עזרא היו חמישה ילדים (על פי פירושו לשמות ב' ב), רק אחד מהם, יצחק, ידוע לנו בשמו.
מטודילה עבר לשבת בקורדובה. בתקופה זו הרבה לחבר שירי חולין, ונראה שהשירה הייתה אז עיקר עיסוקו ועל כן כינה עצמו בשם "אברהם השׁר". באותן שנים חיבר את רוב שירי השבח והידידות שנכללו ב"דיואן" שלו.

[עריכה] התקופה השנייה בחייו

בתקופה השנייה בחייו (1140-1164), כתב כמעט את כל ספריו, תוך שהוא נודד במדינות אירופה.
תחילה ישב ברומא. בשיר "שמע אמרי שפר" כתב: "ומארצו נפרד אשר היא בספרד ואל רומי ירד בנפש נבהלת". ברומא חיבר:

פירוש על חמש מגילות (פירושו לאיכה הסתיים בשבט תתק"ב - 1142).
מאזני לשון קודש (=מאזנים): ספר דקדוק עברי.
פירוש לספר איוב (חיבר לכבוד תלמידו בנימין בנו של ר' יואב), ודניאל (הפירוש הקצר).
תירגם מערבית את שלושת ספרי הדקדוק של ר' יהודה אבן חיוג'.

בשנת 1145 עבר ללוקה שבטוסקנה, שם חיבר:

פירושו הקצר על התורה.
פירוש על נביאים ראשונים (אבד).
פירוש על ספר ישעיהו.
ספר היסוד (אבד).
"שפת יתר", ספר דקדוק בכתב יד (שנקרא בטעות "ספר היסוד").
ספר הגנה על רס"ג מפני תלמידו דונש בן לברט (שנקרא בטעות "שפת יתר").

עבר למנטובה ובה חיבר את "ספר צחות" (1145), שהוא ספר דקדוק.
עבר לוירונה (1147-1148) ובה חיבר את:

"ספר העיבור": על לוח השנה.
"ספר המספר".
"שפה ברורה": דקדוק עברי.

עבר לצרפת בשנת תתק"ז או תתק"ח, והתגורר בנרבונה שבפרובנס, בדרש (Beziers) ורואן שבחבל נורמנדי. התיידד עם רבנו תם. הספרים שחיבר בצרפת:

"ספר הלוחות": לוחות אסטרונומיים.
"ספר השם".
פירושו הארוך על התורה, ממנו נותרו קטעים מספר בראשית וספר שמות בשלמותו (אפשר שגם אותו לא סיים).
פירוש על דניאל, תהילים, תרי עשר, פירוש שני על מגילת אסתר ופירוש שני על שיר השירים.
ספר "יסוד המספר": עוסק באריתמטיקה.
"ספר האחד": על המספרים 9-1.
ספריו האסטרולוגיים: ראשית חכמה, ספר הטעמים, משפטי המזלות, ספר המולדות, ספר המבחרים, ספר המאורות, ספר העולם (מהם נדפסו רק ראשית חכמה, ספר המבחרים, ספר המאורעות וספר העולם).

ללונדון עבר בשנת תתקי"ח (1158), ושם חיבר את "יסוד מורא" ו"אגרת השבת".
בשנת תתקכ"א חזר לנרבונה שבצרפת, ומאז מטשטשים עקבותיו. אפשר שלעת זקנה עלה לארץ ישראל.
הוא נפטר ב-23 בינואר 1164 (שנת תתקכ"ד), בשנת 75 לחייו. אין ידוע מקום פטירתו. יש אומרים רומא, יש אומרים קאלאהורה (עיירה בנאבארה, בקרבת מולדתו) או באנגליה. בכתב יד אחד שבספריה הלאומית בוינה מסופר: "וביום שני בר"ח אדר ראשון שנת ד' תתקכ"ז (צ"ל תתקכ"ד) נפטר אבן עזרא ז"ל והוא בן ע"ה וכתב סימן לעצמו בשנת פטירתו כתיבת ידו: ואברהם בן חמש ושבעים שנה בצאתו מחרון אף ה'".

יש בידינו פירושים שלו לספרים אלו: תורה, חמש מגילות, ישעיהו, תרי עשר, תהלים, איוב ודניאל. הפירושים למשלי ועזרא-נחמיה המיוחסים לו אינם שלו. הראב"ע מזכיר את פירושיו לנביאים ראשונים ומשלי, אך הם לא הגיעו לידינו.

[עריכה] על יצירתו

ביצירותיו ניתן למצוא שנינות רבה והומור חריף. דוגמה לכך מופיעה בפירושו לפסוק "וכי יגוף שור איש את שור רעהו" (שמות כא,לה), שבו כתב: "אמר בן זוטא כי 'רעהו' - תואר לשור, ולא ראה כי 'שור איש' סמוך הוא, וכן הוא 'שור רעהו', ואין לשור רֵעַ רק בן זוטא לבדו" (בן זוטא היה קראי, ולכן זכה לתגובה כה חריפה).
דוגמה נוספת היא שירו הבא:

אַשְׁכִּים לְבֵית הַשַׂר - אוֹמְרִים: כְּבָר רָכַב,

אָבוֹא לְעֵת עֶרֶב - אוֹמְרִים: כְּבָר שָׁכַב.

אוֹ יַעֲלֶה מֶרְכָּב, אוֹ יַעֲלֶה מִשְׁכָּב,

אוֹיָה לְאִישׁ עָנִי - נוֹלַד בְּלִי כּוֹכָב!

פעם אחת האבן עזרא כתב לרבינו תם שאמנם הוא גדול בתורה אבל מה לו ולשירה:
ומי הביא לצרפתי בבית שיר,
ועבר זר מקום קודש ורמס!
ולוּ שיר יעקב ימתק כמו מן,
אני שמש וחם שמשי ונמס.

ר"ת ענה לאבן עזרא בענוה גדולה:
אבי עזרי ישיבוהו סעיפיו
אשר נתן ידידו בין אגפיו,
אני עבד לאברהם למקנה
ואקודה ואשתחוה לאפיו.

דברי ר"ת נכנסו לליבו של האבן עזרא והוא כתב בענוה:
הנכון אל אביר עם-אל ורועם
להשפיל ראש במכתב אל בזוי עם.
וחלילה למלאך האלוקים
אשר יקוד וישתחוה לבלעם!

אבן עזרא עסק גם בחיבור חידות ובפתרון חידות. על-פי המסופר, ניצלו חייו וחיי תלמידיו בזכות פתרון שמצא לבעיית יוספוס הכללית. הנה אחת מחידותיו, שבה מסתתר שם אדם:
עשירית הכף בראש השם
עשירית הכף באחריתו
והשנית בחשבון כף
בחסרון כף ומחציתו
והאות השלישי כף
ותבוא עד אחריתו.

והפתרון הוא... יעקב
איך?
עשירית הכף בראש השם - המילה כף בגימטריא: 100. עשירית הכף: 100/10 שזה 10 שזה י' בגימטריא
עשירית הכף באחריתו - המילה כף מסמלת את האות כ' שהיא בגימטריא: 20. עשירית הכף 20/10 שזה 2 שזה ב' בגימטריה
והשנית בחשבון כף בחסרון כף ומחציתו - הכף הראשון הוא בגימטריה 100 פחות הכף השני שמסמל את האות כ' = 80 פחות מחציתו שזה מחצית האות כ' = 70 שזה האות ע' בגימטריא
והאות השלישית כף - כף בגימטריא 100 שזה האות ק'
יוצא יעקב

בעקבות הפסוק מספר שמות "וכי יכה איש את עין עבדו", יצר אבן עזרא חידה מסוג ההגדרות המופיעות בימינו בתשבצי היגיון:

וכי יכה איש את עין עבדו

ועשה פסח לה'

לא תאבה אליו ולא תשמע בקולו.

פתרון החידה: "וכי יכה איש את עין עבדו" נפרש כמחיקת האות ע' מהמילה "עבדו". השארית "בדו" היא הימים שבהם לא חל חג הפסח (לפי הכלל "לא בדו פסח").

יש לציין כי ראב"ע שלל את השימוש במילה "פתרון" לחידות וכדומה. הוא הקפיד מאוד על כללי העברית המקראית, שעל-פיה המילה פתרון קשורה אך ורק לחלומות: "ולא מצאנו מלת 'פתרון' כי אם על חלום" (פירושו לבר' מ,יב).

בנוסף לכל זאת כתב ראב"ע פלינדרומים מעניינים רבים. מהידועים שבהם:

"אבי אל חי שמך למה מלך משיח לא יבא?"
"דעו מאביכם כי לא בוש אבוש, שוב אשוב אליכם כי בא מועד"
המשפט הבא, יסודו פסק הלכה על שאלה באשר לזבוב שנכנס לתוך דבש, והאם הדבש כשר למאכל: "פרשנו רעבתן שבדבש נתבער ונשרף!". המשמעות: כיוון שהדבש מרוכז הוא מאכל את הזבוב.

המשפט האחרון הוא פלינדרום שניתן לסדרו בצורת אקרוסטיכון ולקרוא אותו בכל הכיוונים, מימין לשמאל, משמאל לימין, מלמטה למעלה ומלמעלה למטה כדלהלן:

     פ ר ש נ ו 
     ר ע ב ת ן 
     ש ב ד ב ש 
     נ ת ב ע ר
     ו נ ש ר ף

ראב"ע שהרבה להתעסק בתורת המספרים המציא את השימוש במילה "אפס", כדי לתאר את המספר הידוע לנו היום בשם זה (למילה "אפס" במקרא יש משמעות שונה).

[עריכה] לקריאה נוספת

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: שפת יתר

רבי אברהם אבן עזרא, ספר האחד, אלף אפס, 1995.
גד בן-עמי צרפתי, אברהם אבן עזרא והספרות הערביות, אלף אפס, 1999.
גד בן-עמי צרפתי, מונחי המתמטיקה בספרות המדעית העברית של ימי הביניים, הוצאת מאגנס, תשכ"ט, עמ' 155-130.
"אמר אברהם המחבר" מאת ד"ר אברהם בן עזרא, בהוצאת "אקדמון", על חכמתו וגישתו המדעית של הראב"ע בעיקר כפי שהדבר בא לידי ביטוי בפירושו לתורה, כולל ניתוחים מתמטיים לכמה מכתבי הראב"ע.
יצחק אלפסי, ממזרח שמש, הוצאת קשרים ירושלים